שתף קטע נבחר

מחקר: שרון ואולמרט בנו בעיקר ממערב לגדר

מנתונים שאסף מכון "מאקרו" עולה כי רוב הבנייה ביהודה ושומרון בתקופת ממשלות שרון ואולמרט, "נעשתה מתוך כוונה ברורה לקדם את ההתכנסות". בשנים 2004 ל-2008 נוספו 6,657 מבנים חדשים - 5,900 ממערב לגדר, 757 ממזרחה

"רוב הבנייה בהתנחלויות בתקופת ממשלות שרון ואולמרט בוצעה מצדה המערבי של גדר ההפרדה, תוך כוונה ברורה לקדם את ההתכנסות" - כך עולה מדו"ח שפרסם הבוקר (יום ג') מכון "מאקרו" לכלכלה מדינית, העוסק בהיקף הבנייה בהתנחלויות בשנים 2004-2008. ממצאי הדו"ח יוצגו הערב בכנס בבית ציוני אמריקה בתל-אביב.

 

לדברי עורך המחקר, ד"ר רובי נתנזון, בשנים 2004 ל-2008 נוספו 6,657 מבנים חדשים בהתנחלויות (5,900 ממערב לגדר, 757 ממזרחה) בשטח כולל של 868,335 מ"ר. באותן שנים נבנו 4,379 דירות חדשות (4,324 ממערב לגדר, 55 ממזרחה). 1,277 בתים פרטיים נוספו ממערב לגדר לעומת 249 מצדה המזרחי. שיעור תוספת הבנייה הכולל בשנים אלה עומד על 10.5% ממערב לגדר לעומת 4.92% מצדה המזרחי של הגדר.

 

לדברי נתנזון עלויות הבנייה בהתנחלויות בגדה המערבית ב-40 השנים האחרונות מסתכמות בסכום אסטרונומי של 17.4 מיליארד דולרים. "העלות של מבנים שיועדו למגורים קרובה ל-13.7 מיליארד דולר, העלות של מוסדות ציבוריים מעל 1.1 מיליארד דולר. 380 מיליון דולר הושקעו ב-644 מוסדות חינוך, ו-318 מיליון דולר במתקני ספורט". נתנזון הוסיף כי המחקר נתקל בקשיים לאיסוף הנתונים כיוון שיהודה ושומרון אינם מוגדרים כשטח ישראלי.

 

נתון מעניין שעולה מסקירת המחקר קובע כי בין 2004 ל-2008 נוספו 6,657 מבנים חדשים בהתנחלויות (5,900 ממערב לגדר, 757 ממזרחה) בשטח כולל של 868,335 מ"ר. באותן שנים נבנו 4,379 דירות חדשות (4,324 ממערב לגדר, 55 ממזרחה). 1,277 בתים פרטיים נוספו ממערב לגדר לעומת 249 מצדה המזרחי. שיעור תוספת הבנייה הכולל בשנים אלה עומד על 10.5% ממערב לגדר לעומת 4.92% מצדה המזרחי של הגדר.

 

לטענת נתנזון, הסיבה העיקרית לכך שהבנייה בהתנחלויות בגדה המערבית גבוהה בהרבה מבצדה המזרחי, היאהלמדיניות שנקטו ממשלות ישראל באותן שנים. סיבה אפשרית נוספת, לדבריו, היא חוסר רצונם של ישראלים לחיות מעבר לגדר ההפרדה. השיקולים המעורבים בכך הם: אטרקטיביות כלכלית, נגישות נוחה יותר והסיכון הקיים לפינוי עתידי.

 

"האטרקטיביות של רוב ההתנחלויות עבור ישראלים היא כלכלית, וזאת בהתאם למדיניות שנקטה ממשלת ישראל עד 2008. הממשלות יצרו תנאים כלכליים ומדיניים נוחים להתיישבות בגדה המערבית. בצדה המערבי של הגדר מחירי הנדל"ן נמוכים ביותר, סידורי האבטחה טובים יותר ודרכי הגישה הנוחות לערים הגדולות מאפשרות להם לעבוד בתחומי מדינת ישראל. בנוסף, מאחר ומרבית הישראלים מאמינים שתהיה נסיגה ישראלית מצדה המזרחי של הגדר, אין הם מוכנים להסתכן בפינוי עתידי".

 

מועצת יש"ע: זה נייר תעמולה  

בתנועת "שלום עכשיו" הופתעו מהנתונים ואמרו כי ההתנחלויות היו ונשארו אזור עדיפות לאומית א'. "בכל יום שעובר הציבור בישראל משלם מאות מליוני שקלים על-מנת להחזיק עשרות התנחלויות מבודדות ומאחזים שלא ישארו בריבונות ישראלית", אמרו בתנועה.

 

במועצת יש"ע הטילו ספק במהימנות המדעית של המחקר ואמרו "מדובר בלא יותר מנייר תעמולה פרי עטו של איש שמאל הידוע באג'נדה פוליטית נגד ההתישבות ביהודה ושומרון.

 

יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין, אמר כי הנתונים על עלויות הבנייה ביהודה ושומרון מופרכים לחלוטין. "המחקר יוצר רושם מסולף כאילו מדובר בהוצאה ציבורית, אך הרי המתיישבים שילמו במיטב כספם על הבתים. על כן, קשה להתייחס ברצינות לנתונים אלו".

 

גם הנתונים על חוסר ביקוש כביכול ביישובים ממזרח לגדר מראים, לטענת דיין, על חוסר התמצאות מוחלט. "הרי על כל בית שמתפנה יש עשרה קופצים. לולא היה ביקוש גדול למגורים בכל רחבי יו"ש מדוע היה צריך לאסור את הבניה? כוחות השוק היו עושים זאת בעצמם. אלא שהמציאות היא הפוכה ב-180 מעלות מהמוצג במחקר המגמתי הזה".

 

Read this article in English

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
גדר ההפרדה (ארכיון)
צילום: רויטרס
נתנזון. כדאיות כלכלית
תעמולה. דני דיין
צילום: גיל יוחנן
מומלצים