עושים לסרט סוף
הבמאי דני מנקין לא הצליח להחליט כיצד עליו לסיים את סרטו החדש, וכעת קהל מצומצם בהקרנות טרום בכורה יסייע לו לבחור מבין שלוש סצנות סיום אפשריות. "יש משהו יפה בלהזיז את האגו הצידה ולשאול את הקהל מה הוא אוהב", הוא אומר
כמה פעמים ישבתם מול מסך הקולנוע ובסופו מלמלתם לעצמכם: "זה לא צריך היה להיגמר כך"? החל מסוף השבוע הקרוב, לראשונה בישראל, קהל צופים ממוקד מאזורים שונים ברחבי הארץ יהיה שותף בבחירת סוף לסרט ישראלי חדש.
היוזמה של קרן הקולנוע הישראלי היא למעשה ייבוא הוליוודי, שם השיטה של שיתוף קהל בהתלבטויות היוצרים בשלבי עריכה שונים עובדת כבר שנים. בישראל שיתפו היוצרים עד היום קהלים שונים בעיקר בהתלבטויות לגבי כרזות הסרטים. לא מזמן הדבר נעשה עם סרטו האוטוביוגרפי של רוני ניניו, "היו לילות", שהציע לקהל לבחור מבין 8 פוסטרים שונים. במוצ"ש, 27 במארס, מתכוונים בקרן לקחת את היוזמה צעד אחד קדימה.
שחורי. מקדימים תרופה למכה (צילום: מרב יודילוביץ')
סרטו החדש של דני מנקין, האיש שהביא למסך את סרט התעודה הבלתי נשכח "18 קילו של אהבה", יוקרן בפני קהל בהקרנת טרום בכורה שתיערך בכרמיאל. במהלך ההקרנה יוצגו לקהל שלושה סופים שונים שביניהם מתלבט הבמאי. בהמשך, מבטיחים בקרן, ייערכו הקרנות סקר נוספות גם באזורים אחרים בארץ.
לסרטו העצמאי החדש של מנקין קוראים "Je T'aimes, I love you terminal", טייק אוף על שירו המוכר של מאיר אריאל. מדובר בסרט עלילתי שמלווה במשך 24 שעות בחור ישראלי צעיר (מוקי) שנמצא בדרכו לבת זוגו בארצות הברית. המטוס עוצר לנחיתת ביניים בפראג ושם, בשדה התעופה, הוא פוגש בחורה צעירה, מתאהב בה ומתלבט אם להמשיך בחייו או להמר על כל הקופה.
העיקר זה הרומנטיקה
כמו הגיבור הראשי, גם הבמאי ואנשי ההפקה התלבטו במה לבחור. התוצאה הובילה, כאמור, להחלטה לפתוח את הנושא להתייעצות רחבה יותר. בכרמיאל ייקחו חלק בהקרנה 400 איש ובקרן מנבאים ששלוש גרסאות הסיום של הסרט ילוו גם את מהדורת ה-DVD לכשתצא.
"אני אוהב באמת ובתמים את שלושת הסופים שצילמנו. כיוון שבסופו של דבר חייבים לקחת החלטה, הרעיון לבדוק איך מגיב הקהל נראה לי מצוין", אומר מנקין. "זו דיסציפלינה שקיימת בארצות הברית ואין שום סיבה לא ליישם אותה גם פה. הגיבור מתלבט מה לעשות וגם אנחנו, במהלך העשייה, שאלנו את עצמנו מה נכון יותר - אם להשאיר את הסוף פתוח, אם להחזיר את הבחור לחייו הרגילים או אם לשבור וללכת עם האהבה החדשה".
סרט, כמו כל יצירת אמנות אחרת, הוא הבייבי של היוצר. לא קשה לשחרר אחיזה ולהעביר החלטות עקרוניות שכאלה לקהל?
"בסופו של דבר זו היצירה שלי ומן הסתם אעשה מה שבא לי, אבל אין שום רע בבדיקה מול קהל בשלב שבו יש התלבטויות אמיתיות. זה לא סתם שצילמתי שלושה סופים, כל אחד מהם מעביר תגובה רגשית אחרת ואין לי בעיה לתת לקהל מקום בתוך ההתלבטות. אני חושב שיש משהו יפה בלהזיז את האגו הצידה ולשאול את הקהל מה הוא אוהב".
מנקין מציין כדוגמה הפקה אמריקנית קרובה לליבו. "בסרט 'מיס סנשיין הקטנה', שהוא אחד הסרטים האהובים עלי, אפשר לראות בגרסת ה-DVD את שלושת הסופים השונים שצולמו. כל אחד מהם עובד אחרת. לכל אחד מהם יש אמירה שונה", הוא אומר. "מאוד מסקרן אותי לראות איך הקהל יגיב. זה ניסיון מקסים בעיני. למעשה, הלוואי שהיה אפשר לעשות את זה גם בחיים. הלוואי והיית יכול לעצור בנקודות קריטיות ולשאול את הקהל לאן ללכת, עם מי להתחתן ומה לאכול בצהריים".
כתריאל שחורי, מנכ"ל קרן הקולנוע הישראלי, אומר כי היוזמה היא תולדה של מחשבה איך לפתוח את עולם הקולנוע לאלטרנטיבות חדשות. "המסורת של הליכה לקולנוע וצפייה בסרטים באולמות מתנדנדת בשנים האחרונות ואנחנו רואים את זה במספר ההולך וקטן של אולמות שפועלים בארץ וריכוזיות של אלה שעוד קיימים", אומר שחורי. "חשבנו להקדים תרופה למכה ולאפשר לשוחרי קולנוע לצפות בסרטים גם בהיכלי תרבות.
:בשנים האחרונות חתמנו הסכמים עם 17 היכלי תרבות בארץ ולמעשה הקמנו מעין מפעלי מנויים לסרטים ישראליים. זה פיתרון מסוים שמושתת על נוסחה שמאפשרת לצופים לרכוש מנוי לעונה שמציע 4-6 סרטים עלילתיים ישראליים חדשים לצד הקרנות טרום בכורה ומפגשים עם היוצרים. זה תפס חזק לשמחתנו ומכאן אנחנו מצעידים את היוזמה צעד קדימה ומנצלים את ההזדמנות לבחון סרטים במעין קבוצות מיקוד גדולות שמפוזרות בכל מיני מקומות בארץ ומביאים אנשים שונים וטעמים שונים".
בתפקידים הראשיים בסרטו של מנקין משחקים הזמר מוקי ושחקנית ובמאית אנונימית ממוצא ברזילאי בשם נרונה דה מאסדו קפלן. "מה שמעניין זה שמדובר בשני שחקנים ראשיים שמשחק הוא לא המקצוע המרכזי שלהם, ואולי דווקא בגלל התקבל סרט מאוד טבעי", אומר הבמאי. "אני בא מעשייה דוקומנטרית ולכן חיפשתי שחקנים שבמשחק שלהם אין תבניות".
נראה שאהבה היא עניין מרכזי אצלך.
"כן. אני רק בעניין של סרטים רומנטיים. זה מצחיק, כשהייתי בארצות הברית הציעו לי לביים סרט אימה. חשבתי על זה אבל אני לא מסוגל. אני רוצה סרטים שמדברים על אהבה, סרטים מרגשים. אולי זו נקודת החיבור שלי עם מוקי, שנינו רומנטיקנים חסרי תקנה. כשאני חושב על זה, כל הצוות שלקח חלק בהפקה הוא די כזה. אשכול נבו שעשה קריינות, איסר שולמן שכתב את המוזיקה, אריק ליבוביץ שערך גם את 'ביקור התזמורת' וכמובן חגי לפיד ואלון בן ארי, שכתבו איתי את התסריט. זה סרט שבא מאהבה, ממקום נקי והוא לאנשים רומנטיים".