שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לוחמי סנפיר: צרעות מול עזה
    בשעה שאתם תקראו את ההגדה, יוודאו לוחמי יחידת סנפיר של חיל הים שאף סירת תופת או חבית נפץ לא יקלקלו את שמחת החג. חיל הים איפשר השבוע הצצה נדירה לחיי החיילים והחיילות על סירה קטנה ומהירה ששמה "צרעה", בלי מטבח ובלי שירותים

    "הבנו מיד שכלי השיט שנמצא מולנו ריק. נראה על פניו תמים. התקרבנו אליו בזהירות, תוך שמירה על טווח ביטחון. היה ברור שזה משהו חריג וחשוד, ירינו באוויר, היה המון מתח, האנדרנלין זרם בטירוף. פתאום ראינו מול העיניים פיצוץ חזק. המקלען עף אחורה כתוצאה מההדף, אבל לא קרה כלום. תוך שניות הבנו מה עמד מולנו".

     

    סמל ראשון רפאל קיפרמן (21), לוחם ביחידת סנפיר אשדוד של חיל הים, שחזר השבוע את החוויה שבעבר לפני שנה בדיוק, כאשר סירת הצרעה שבה הפליג הייתה ליעד לפיגוע ימי, שנגמר למרבה המזל, ללא נפגעים ונזק. 300 ק"ג חומר נפץ שהועמסו על סירת התופת מול חופי עזה היו עדות חיה לאיום הממשי הנשקף מארגוני הטרור הפלסטינים.

     

    תחקיר האירוע העלה כי מי שהפעיל את המטען, סבר בטעות כי הספינה הישראלית נמצאת בקרבת סירת התופת, אך בפועל, זווית הראייה הטעתה אותו. מאז אותו כמעט פיגוע באפריל אשתקד, גברה המוטיבציה של המחבלים. ניסיון פיגוע חביות הנפץ לפני כחודשיים, המחיש שוב שהים לא שקט, "אנחנו דרוכים כאן כמו קפיץ", תיאר מפקד היחידה, רב-סרן משה ביטון, את המצב מול עזה.


    רב-סרן ביטון. "דרוכים כמו קפיץ" (צילום: אבי רוקח)

     

    ליחידה הקטנה הזו שהוקמה לפני פחות מחמש שנים - שלוש שלוחות: האחת פועלת בחיפה, השנייה אשדוד והשלישית באילת. לכל אחת מהן כוחות משלה והיא פועלת באופן עצמאי על-פי המאפיינים של הגזרה. השבוע, איפשר חיל הים הצצה ראשונה לפעילות היחידה הגדולה מתוך השלושה, בגזרה החמה ביותר - מול רצועת עזה. ביחידה רוב מוחץ לבנים, אך יש גם בנות לוחמות. תפקידיה הרשמיים הם אבטחת את הנמלים האזרחי, כולל בידוק ספינות, ובסיסי חיל הים. בין היתר צוללים הלוחמים מתחת לספינות הצבאיות, סורקים ובודקים אם מישהו חיבר מטען או מוקש.

     

    הצרעה, סירת מנוע קטנה ומהירה, בעלת מקלע בחרטום, מאפשרת להם להגיע תוך זמן קצר לכל מוקד התרחשות. "הפעילות שלנו מאוד ממוקדת. לא לתת למי שלא צריך להגיע לאזורים שאסור לו להיות שם. לפעמים, מרוב סירות מול חופי עזה, לא רואים את המים. נכון שאלו דייגים תמימים, אבל התפקיד שלנו לחשוד שיש שם גם מי שיש לו כוונות אחרות", תמצת רס"ן ביטון את הפעילות מול הרצועה. ביטון, בן 28 מקריית שמונה, כבר פיקד בעבר על היחידה המקבילה באילת. הוא מודה שאשדוד זה סיפור אחר לגמרי. "החיכוך מול הפלסטינים גבוה מאוד. אין כמעט פעילות שאין בה חריגות של סירות ומכאן אפשר להבין כמה הכל מתוח. מחפשים מאפיינים כדי שנדע לסווג את כלי השיט אם הוא תמים או לא, כמעט ואין פעילות שבמהלכה אנחנו לא יורים באוויר כדי להבהיר את מידת הרצינות שלנו". במסגרת הנוהל הקיים, יש ללוחמי היחידה מספר דרכים נוספות וחסויות להתמודד עם הסירות החשודות, כדי למנוע את הפיגוע הבא.

     

    מסתובבים ונותנים לחיילות רגע של פרטיות 

    חיל הים קטף רק השבוע שלושה פרסי רמטכ"ל ליחידות מצטיינות, מה שמלמד על הישגים יוצאי דופן. עבור לוחמי יחידת סנפיר, ההתמודדות היא יומיומית. כל סירת "צרעה" היא יעד לפיגוע בלב ים. רב-סמל כפיר גינת (23): "אין פה שאננות, וזו לא סיסמה". מפקדי היחידה מסבירים כי "חביות הנפץ שנשלחו לים לא מזמן הן איום ולא היחיד, מה שמחייב אותנו לנהוג באופן מאוד זהיר. במצב שבו אפשר לדבר על מגמה של התפתחות איומים, ברור לכולם מה מידת ההרתעה שיש לכלים האלה שקרובים לחוף נגד מי שמתכנן אירועי טרור, אך מצד שני הם עלולים להיות פגיעים ומכאן מידת הזהירות".


    מתח ואדרנלין. סמ"ר קיפרמן שני משמאל (צילום: אבי רוקח)

     

    להבדיל מהדבורה ומכלי ביטחון שוטף אחרים של חיל הים, אין בצרעה מטבח וגם לא שירותים. את האוכל מביאים בצידניות, לרוב כריכים שלוקחים מהבסיס. לגבי עשיית צרכים, העסק מורכב מעט יותר. "לבנים זה קל, לבנות יש פתרון בירכתיים", מסביר רס"ל גינת, "אחרי שמבקשים, מסתובבים עם הגב ונותנים לחיילות כמה דקות של פרטיות". יחידת סנפיר פתוחה גם ללוחמות, שעוברות מסלול זהה ללוחמים וגם המשימות זהות.

     

    אחת הלוחמות היא סמל-ראשון חן מגד בת 21 מראשון לציון, שמצאה עצמה מפקדת בלב ים על צוות

    שכולו לוחמים. "בים אני המפקדת וכל אחד מבין את המשימה והמקום שלו". גם מגד מודה שמכלל הפעילויות של היחידה זו שמול רצועת עזה היא המרתקת והמאתגרת ביותר. "ברור שיש גם פחד", היא מודה, "אחרת לא היינו נזהרים, לא היינו דרוכים כל כך".

     

    בים, מפגינה הצרעה כמה מהיכולות שלה, בעיקר תמרון מהיר סמוך מאוד לכלי שיט אחרים. גם הוותיקים בלוחמים מודים שבים סוער, השייט בצרעה אינו פשוט. לפעמים לוקים במחלת ים, ומקיאים. "העניין הוא איך אתה מתנהג אחר כך, אם מתעשתים מהר - אז הכל בסדר", אומר רס"ן ביטון. "מצב הים או השמיים לא משפיע עלינו. אם יש סירות מול עזה, אנחנו חייבים להיות שם גם. לא משאירים את הזירה ללא השגחה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רב-סמל גינת. "אין פה שאננות"
    צילום: אבי רוקח
    מומלצים