שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    איכשהו, תמיד יוצא שהאשה אשמה בבגידה

    אם אשה בוגדת בבעלה, אז שומו שמיים, היא בוגדת עלובה, מפלצת נוראית ושלל קללות שמתחילות בש'. ואם בעל בוגד באשתו, אז המאהבת היא פתיינית נוראית הורסת משפחות, שלקחה את הגבר הזה בכוח ואילצה אותו לשכב איתה. והאשה בבית, טוב, היא כנראה גם לא ממש בסדר, כי היא גרמה לכך שבעלה ירגיש חוסר בזוגיות וייצא לבגוד. זהו, שלא

    הידיעה החמה ביותר בעולם הרכילות כרגע היא הפרדה המתוקשרת של סנדרה בולוק, זוכת האוסקר הטרייה, מבעלה ג'סי ג'יימס, עקב בגידתו של הנ"ל בה.

     

    אני לא יודעת למה דווקא סיפור הזה קיבל יותר חשיפה מסיפורים אחרים דומים, שקורים כמעט כל יום בעולמנו היפה. אבל אני בטוחה שלעובדה שסנדרה בולוק, שמעבר להיותה ידוענית היא גם התגלמות "הבת של השכן" - יפה, חייכנית, נגישה, מוצלחת וכן הלאה - ולעובדה שהבחורה איתה בעלה בגד בה לא ממש נכנסת לתבנית הזו, בלשון המעטה, יש חלק בזה.

     

    הרשת מפוצצת בכתבות, תמונות וקליפים של אותה בחורה, דוגמנית קעקועים העונה לכינוי "מישל בומבשל" ("פצצה"), שחזרה ואמרה כי לא ידעה שג'סי ג'יימס נשוי. לטענתה, בכל הזמן שניהלו רומן (במשך כמעט שנה בה סנדרה היתה בצילומים לסרט שהביא לה את האוסקר) הוא סיפר לה שהנישואים ביניהם נגמרו והם פרודים. היא אמרה גם שאילו היתה יודעת שהם נשואים - לא היתה נכנסת לזה בכלל.

     

    אבל איזה מזל שבמקרה שמדובר באשה שמאוד קל לטנף עליה, אשה מקועקעת כמעט מכף רגל ועד ראש, שהתעסקה בכל מיני דברים מפוקפקים בחיים שלה, כולל סמים, חשפנות ופורנו. והנה, גירסתה לא מזיזה אפילו בקצת את ההתיחסויות אליה כ"גונבת גברים שלקחה לסנדרה את הבעל", ואפילו - "הניאו-נאצית שהרסה לסנדרה את החיים."

     

    אולי התבלבלתי לרגע, אבל... זה לא הבעל שגנב זמן מהזוגיות אליה התחייב ונתן את הזמן הזה לאשה אחרת? זה לא הוא שלקח בחורה אחרת, התחיל איתה ובילה איתה ברומן רומנטי כמעט שנה? שאולי הרס, במו ידיו, את החיים של כל המעורבים בפרשה?

     

    עוד משהו שקרה לא מזמן בארה"ב: רעייה נבגדת תבעה את המאהבת של בעלה על גרימת "ניכור חיבה" (כלומר, הזיקה לנישואים שלהם וגרמה את הפרידה). חבר המושבעים בצפון קרוליינה קבע שהמאהבת תשלם לה פיצויים בסכום של תשעה מיליון דולר

    .

    מעבר לסכום האסטרונומי ולכך שזו אולי אנקדוטה נחמדה לדבר עליה מסביב שולחן ארוחת הערב - הנקודה העיקרית היא שחבר המושבעים, בעזרת חוק שעדיין מצוי בכמה מדינות בארה"ב, קבע שהאשמה או האחריות על הבגידה, ומכאן האחריות על פירוק והחרבת המשפחה, היא על אותה אשה פתיינית ונוראית, ולא חלילה על הבעל, שה תמים שכמותו.

     

    מילא שהאשה הנבגדת תחשוב שהאחריות העיקרית לפירוק התא המשפחתי שלה מוטלת אך ורק על המאהבת ועקב כך אולי תצליח להשקיט את יגונה ולומר לעצמה שזה לא שבעלה בגד במצח נחושה, אלא הוא נפל קורבן לאשה מפלצתית ולא היתה לו האפשרות לברוח מציפורניה הדורסניות. אבל חבר המושבעים?.

     

    נראה שאיכשהו, לא משנה מי בוגד במי, הנשים תמיד יוצאות אשמות. אם אשה בוגדת בבעלה, אז שומו שמיים, היא בוגדת עלובה, מפלצת נוראית ושלל קללות שמתחילות בש'. ואם בעל בוגד באשתו, אז המאהבת היא פתיינית נוראית הורסת משפחות, שלקחה את הגבר הזה בכוח ואילצה אותו לשכב איתה. והאשה בבית, טוב, היא כנראה גם לא ממש בסדר, כי היא גרמה לכך שבעלה ירגיש חוסר בזוגיות וייצא לבגוד.

     

    "הוא הרי גבר, וגברים עושים מה שגברים עושים..."

    והבעל? הוא איכשהו יוצא מזה יחסית נקי. "הוא הרי גבר, וגברים עושים מה שגברים עושים..." או כמו שידיד שלי אמר כשהעליתי בפניו את הסוגיה ושאלתי מדוע יש כאן איפה ואיפה - "נו, כי גברים חושבים מהזין, ואתן אמורות להיות נעלות יותר."

     

    סליחה? אנחנו אולי נועלות יותר נעליים, אבל אנחנו לא נעלות יותר. לגנים שלנו אין הילה קטנה וזוהרת שמבצבצת לה מעל הראש, כשזה נוגע לצרכים פיזיים אנחנו לא יכולות להתקיים אך ורק מרוח הקודש, ומריה לא היתה בתולה. אוקיי? אולי אנחנו יודעות למתן את היצר שלנו יותר מגברים, אבל אני לא חושבת שזה בגלל שאנחנו נעלות יותר, אלא שזו התנהגות מוכתבת הרבה בגלל התניות חברתיות, שכוללות סנקציות חברתיות מיגדריות, הנובעות מאותו הלך רוח שאומר בפשטות שמה שלגברים מותר, לנשים אסור, מתוך התירוץ הישן נושן ש"גברים לא יכולים להחזיק את עצמם".

     

    לפי הלך הרוח הזה ניתן להסיק שגברים הם ילדים קטנים, ואם יפתו אותם עם סוכריה על מקל הם יקחו, הם הרי לא יכולים אחרת, זה בטבע שלהם. ניתן להסיק מזה גם שגברים נשואים מעולם אינם מפלרטטים עם נשים שאינן הנשים החוקיות שלהם, ובכלל, העולם הזה מאוד מסוכן לגברים נשואים, עם כל הפתייניות האלה שיש בחוץ.

     

    אז זהו, שלא.

     

    גבר הוא אדם שלם ומלא, הוא לא חומר ביד היוצר, הוא לא מוצר שיכול לעבור מיד ליד בלי שיהיה לו מה להגיד בנידון, הוא לא עציץ חסר דעה, חסר החלטה וחסר עמוד שידרה, הוא לא תינוק שלא מודע להשלכות של מעשיו, שלא יכול להגיד לא לפיתויים, שלא יכול לגבור על יצרו. הוא יודע טוב מאוד מה מותר ומה אסור, מה מוסרי ומה לא, מה רע ומה טוב. הוא גם יודע שזוג זה שניים, ושניים זה אחד ועוד אחד. לא אחד ועוד אחד ועוד אחד קטן בצד.

     

    זה לא שאני חושבת שלהיות מאהבת של גבר נשוי זה יופי טופי. אני לא. מהסיבה הפשוטה שמה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך. אבל לא המאהבת היא זו שעמדה מתחת לחופה עם האשה הנבגדת והצהירה על אמונים, בלעדיות, וכן הלאה. רוב הסיכויים שהיא כלל לא מכירה את האשה הנבגדת (יש גם סיכוי שהיא כלל לא יודעת שהיא למעשה מאהבת, שכן אותו גבר לא טרח לספר לה שהוא נשוי).

     

    האחריות למעשה הבגידה אינה חלה עליה. אם כבר, היא צריכה לשבת עם עצמה טוב טוב, לעשות קצת דין וחשבון נפשי ועצמי ולבדוק למה היא מסתפקת במערכת יחסים שכזו ואיך היא היתה מרגישה אם היתה במקומה של הנבגדת.

     

    מי שצריך לקחת את האחריות על הבגידה זה לא האדם השלישי שבא מבחוץ, אלא אותו אדם שנמצא בתוך מערכת יחסים זוגית, אליה התחייב, ובחר ללכת עם צלע שלישית. הוא זה שבמודע, מסיבה זו או אחרת, פוגע במערכת הזוגיות, במחויבות הזוגית ובכל מה שנבנה שם במשך שנים. הוא זה שפוגע באדם שאמור להיות הכי קרוב אליו, זה שלפניו התחייב תמיד לאהוב, לשמור ולהגן. הוא זה שמכניס סודות, שקרים ותככים לתוך מקום שאמור להיות חברי, שיתופי ומשתף. הוא זה שגורם לאיבוד האמון, והרי אמון זה אבן היסוד של כל מערכת יחסים באשר היא.

     

    הוא זה שבבגידתו פגע במערכת היחסים הזוגית. הוא, ולא אף אחד אחר.

     

    • מאמרים, סיפורים וטורים אישיים בנושא בגידה

     

     


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: index open
    יש סיכוי שהיא אפילו לא יודעת שהוא נשוי
    צילום: index open
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים