ראתה בחמ"ל, חיסלה מרחוק: "אין כמעט דילמות"
ביום העצמאות תקבל סגן לינוי בן שושן אות הצטיינות על חלקה בסיכול חדירת מחבלים מעזה. בשיחה עם ynet העריכה גם היא כי תמיד ייתכנו טעויות בהפעלת מערכת "רואה-יורה". "מחבלים מסווים עצמם כאזרחים, זה מגביר את הקושי"
בן שושן, אילתית בת 22, מונתה רק לאחרונה לתפקיד סגנית מפקדת פלוגת התצפיתניות בגדוד "נשר" של חיל האיסוף הקרבי. היא הייתה זו שלחצה על ההדק של מערכת "רואה-יורה" בסוף דצמבר האחרון, בעת שחוליית מחבלים מהרצועה התקרבה לגדר המערכת מול היישוב נתיב העשרה. מהירי נהרג מחבל אחד וחברו נפצע קשה, ועל המשך העבודה הופקדו מסוק קרב שהוזנק למקום ולוחמי גולני. אגב, בתקרית הקשה שלשום באזור כיסופים, שבה נהרגו קצין ולוחם גולני, הוחלט משיקולים מבצעיים להיכנס רגלית לרצועה - והמערכת לא הופעלה.
תיעוד התקרית בצפון הרצועה, דצמבר 2009
סרטון המתעד את השתלשלות האירוע הופץ בשבועות האחרונים על-ידי צה"ל. אופן פעולת המערכת, באמצעות ירי ממקלע המוצב על גדר המערכת, הצליח לעורר מחלוקת באשר להיבטים מוסריים רבים העולים מהפעלתה מרחוק בידי תצפיתניות שאינן מוצבות בשטח, אלא צופות במתרחש בחמ"ל. אבל בראיון ראשון ל-ynet הבהירה בן שושן כי אינה חשה כל צורך להתנצל. "לא מדובר כאן בהוצאה להורג במטווח. זה גם בטח לא צעצוע, אלא אמצעי לסכל פיגועים נגד חיילים והישובים בעוטף עזה. המשימה שלנו היא הגנה. לפעמים לוחמים בשטח יורים, לפעמים חיל האוויר ובמקרה הזה המערכת עשתה את העבודה. ברור לכולם מה עלול היה לקרות אם חלילה לא היו עוצרים את המחבלים בדרכם לישראל".
בן שושן מודה שהופתעה לקרוא כמה מהתגובות עם פרסום הסרטון. "אולי לא כולם מבינים מה יכול היה להתרחש בכל אותם עשרות אירועים שסוכלו,. יש כאן אירגוני טרור שרוצים לפגוע ואנחנו עומדים מולם, לא משנה באיזה מערכת אש. זה כלי הגנתי, לא יורים סתם. כשיש מולך מחבל, לא צריכות להיות דילמות, יש משימה ומבצעים אותה". היא הזירה שחלק מהתגובות ביקרו אותה על שאינה מצליחה לפגוע, ואחרים כתבו כי הסרטון נראה כמו משחק וידאו. "זה היה משעשע לקרוא את זה. אנשים מבחוץ יכולים לפרש את זה איך שהם רוצים, לנו זה נראה ברור, משימה חשובה עם תכלית חשובה".
"זה היה אוטומטי"
ביום העצמאות תוזמן בן שושן לקבל אות הצטיינות מנשיא המדינה על תפקודה בשנה האחרונה, ובשיאו סיכול אותו הפיגוע. "זאת גזרה רגישה מאוד שלא שקטה אף פעם. תמיד מתרחשים דברים, חלקם במסווה אזרחי, ולכן אנו צריכים להיות דרוכים כל הזמן. ברור לכולנו, עד לחיילת האחרונה שמתסכלת על המסך, שרגע אחד של שאננות יכול להסתיים רע מאוד".
בן שושן על רקע גבול עזה. "תמיד יהיו חששות" (צילום: צפריר אביוב)
ואכן, נדמה היה כי אותו הלילה שבו התרחשה התקרית בגבולה לא יביא עמו אירועים חריגים. "הייתי בחמ"ל אחרי שכבר עברתי הכשרה על המערכת, אבל לא הקדשתי יותר מדי מחשבה על מה יקרה כשאצטרך להפעיל אותה.
באותם רגעים בדיוק קיבל מפקד הגזרה החלטה כי בשלב הראשון, תהיה מערכת "רואה-יורה" מקור האש היעיל ביותר לטיפול מיידי בחוליה. כמה רגעים אחרי, ניגשה בן שושן למערכת, לקראת הפעלתה לירי - לראשונה בזמן אמת. "באותו הרגע חשבתי רק על איך אפשר לעצור את המחבלים, לא על שום דבר אחר. זה היה אוטומטי, כי היה ברור לי שכרגע רק אני יכולה לעצור אותם. המשכתי לירות גם לעבר המחבל השני ולא הרפיתי".
מסוק הקרב שהגיע לזירה בתוך דקות ספורות פתח בירי גם לעבר חבר שלישי בחוליה, ולאחר מכן כיוונו בחמ"ל התצפיות את הכוח מגדוד 51 לאזור. בסופו של האירוע, נהרגו בסך הכל שלושה מחבלים ואחד מהם נפצע קשה. בסריקות שנערכו בזירה נחשפו מטענים, סולם, וחבלים - כולם חיזקו את ההערכה כי חברי החוליה זממו לדלג מעל לחומה שבגדר המערכת כדי לבצע פיגוע בתוך שטח ישראל.
"בעתיד יהיו גם טעויות"
עם סיום הפעולות לסיכול הפיגוע, הייתה בן שושן עסוקה בעיקר בתחקירים השגרתיים שעורך צה"ל לאחר אירועים דומים, ושזכתה לשבחים על תפקודה באירוע מצד פקודיה ומפקדיה. אבל למרות הסיכום המוצלח של התקרית, העריכה גם היא כי אירועים דומים עלולים, בעתיד, להסתיים אחרת.
"גם אחרי שזה נגמר, לא הספקתי להקדיש יותר מדי מחשבה על הפעולה שלי. שאלתי גם עצמי למה נתתי למחבל השני לברוח. צריך להבין את הסיטואציה. יש מולנו אויב והתפקיד שלנו הוא למנוע ממנו להצליח בתוכניות שלו. במצב כזה אין יותר מדי דילמות. היו מספיק אינדיקציות שמדובר במחבלים, אבל ייתכן שבעתיד יהיו גם טעויות. זה קרה בעבר באירועים שונים. צריך לזכור כי האויב מנסה להטעות ולהשתמש במסווה אזרחי. אנחנו מודעים לזה, זה רק מגביר את הקושי. תמיד יהיו חששות, בדיוק כמו שללוחמים בקרב יש חששות טבעיים מפעולות כאלה".
לאחר האירוע הפך שמה של הקצינה הצעירה לשם דבר בגזרה. "לרבים זה לא כל כך מובן איך בדיוק יורים מהגדר. היו גם לוחמים שאמרו שלקחתי להם את העבודה, אבל כולם פרגנו, כמובן שגם ההורים והמשפחה".
לפנייה לכתב/ת 
