שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    יוזילו את הפופקורן? הנזק כולו שלכם
    הצעת החוק שתגביל מחירי חטיפים בקולנוע, היא עוד התערבות בשוק ממניעים פוליטיים. קביעת מחירים שרירותית של המחוקק לא תועיל לציבור

    חברי הכנסת אינם מפסיקים לספק בידור לציבור. כל כמה שבועות הם מזכירים לנו את קיומם באמצעות העלאת הצעת חוק חדשה, כשבדרך כלל היא אמורה להיות "חברתית", להגן על הציבור מעושקים שונים ומשונים, כאילו שהוא אינו יכול להתגונן בעצמו. התנהלות זו אינה ייחודית למדינת ישראל, היא קיימת בכל המדינות הדמוקרטיות, ונציגינו אינם הגרועים שבחבורה.

     

    ההמצאה היצירתית האחרונה שייכת לח"כ כרמל שאמה (ליכוד), ח"כ טרי ופעלתן שמנסה לבנות לעצמו שם של מגן הצרכנים ולכן רוצה עכשיו להגביל את מחירי השתייה והחטיפים במקומות הבילוי ההמוניים. המטרה המוצהרת פשוטה: להגביל את מחירי המוצרים באתרי הבילוי הסגורים, שבעליהם מונעים הכנסת מוצרי מזון לתחומם.

     

    לכאורה, כמו הרבה הצעות חוק אחרות, רעיון נפלא. סוף סוף נשים קץ לנטייה המעצבנת של בעלי העסקים לעשוק אותנו ולמכור לנו מוצרים פשוטים במחירים מופקעים. איך לא חשבנו על זה קודם? אלא שכמו בכמעט כל דבר אחר, התערבות בשוק ממניעים פוליטיים וקביעת מחירים שרירותית על ידי המחוקק, לא תועיל לציבור אלא דווקא תזיק לו.

     

    ההסבר לכך פשוט מאוד. אולי כדאי לחזור ל-א'-ב' של עולם העסקים, ולהזכיר שעסק אינו מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי למען השגתה, שהיא להרוויח כסף. הא, ותו לא. בעל העסק חייב להרוויח כסף מהעסק שלו ברמה שמספקת אותו, ורק אותו. הוא לא עושה טובה לאף אחד בזה שהוא מקיים את העסק שלו, אלא פשוט נענה לצרכי הציבור ומתפרנס ממנו כמיטב יכולתו. כפיית מחירים חיצונית מגורם שלילי, בדרך כלל הממשלה, פשוט עלולה להפוך את העסק ללא רווחי ולכן להפסיק או לפחות לצמצם את פעילותו.

     

    התיאור הזה נכון תמיד, וגם במקרה שלנו. ח"כ שאמה מודה שהחוק שלו יפגע בבעלי העסקים, בעלי הקולנוע, המכולות וכדומה, אך הוא מתרץ את זה בכך "שזה טוב לציבור הצרכנים". האמנם?

     

    בעולם הריאלי, להבדיל מהעולם הדמיוני שבו חיים פוליטיקאים פופוליסטיים וחסרי הבנה בכלכלה בסיסית, התוצאה תהיה שאותם בעלי עסקים יהיו חייבים להמשיך להתקיים. לכן הם צפויים להעלות את מחירי כרטיסי הכניסה כדי לכסות את ההפסדים שיגרמו להם הגבלות המחירים. זה כמובן ייפגע בראש ובראשונה במעוטי היכולת, שהיום אולי נכנסים לאירוע ונמנעים מקניית מותרות כמו פופקורן ב-45 שקל, אבל בעתיד לא יוכלו אפילו להרשות לעצמם אפילו את מחיר הכניסה למקום.

     

    לחילופין, יכול מאוד להיות שחלק מאותם בעלי עסקים לא יוכלו להתפרנס כתוצאה מההפסדים שייאלצו לספוג, ולכן פשוט ייסגרו את הבסטה, כך שלא יהיה סרט ופופקורן לאף אחד. עולם שוויוני של ממש: ברוכים הבאים לברית המועצות, שם הפוליטיקאים קבעו את המחירים, והתוצאות ידועות.

     

    מה לעשות? למרבה הצער, אין ארוחות חינם ומישהו תמיד חייב לשלם. פוליטיקאים רבים כנראה לעולם לא יבינו זאת, לפחות כל עוד יחשבו שהמהלך מקדם את הקריירה שלהם. לכן הציבור חייב להיות ער ולשדר שהם עלולים לשלם מחיר פוליטי כבד על דמגוגיה. אולי אפילו להפסיק להיות פוליטיקאים מוקדם מהצפוי.

     

    אמיר וייטמן, יועץ השקעות

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פופקורן מוזל. יחסל את הקולנוע?
    צילום: Index Open
    אמיר וייטמן
    מומלצים