שתף קטע נבחר

חייל חשוד בהצתות בחולון: סתם, זה 1 באפריל

שי דגני, בן 20 המשרת בצריפין, סיפר למפקדו כי הוא זה שהצית את חדרי המדרגות בעיר, אך בחקירתו טען: "קראתי על ההצתות ב-ynet והחלטתי למתוח". החוקרים לא צחקו, וגם השופט - שהאריך את מעצרו, ואף הסביר כי זהו "מחיר ההתלוצצות". הסנגור: ההורים יענישו אותו

מי בעצם מתח את מי, ועל מי הבדיחה - החייל, מפקדו, המשטרה או בית המשפט? רמז: כל התשובות נכונות. אמירה על הצתת חדרי המדרגות בחולון, שעשויה להתברר כמתיחה של אחד באפריל, נגררה הבוקר (יום ו') לאולם בית המשפט - ונסחפה למחוזות הביזאר.

 

המשטרה עצרה אמש חייל בן 20 מחולון, בחשד שהצית בלילה שבין יום רביעי ליום חמישי את חדרי המדרגות בשבעה בניינים ובגן ילדים בעיר וגרם לבהלה ולפינוי עשרות תושבים. החייל, שי דגני, סיפר אתמול למפקדו כי הוא זה שעומד מאחורי סדרת ההצתות - והמפקד פנה למשטרה. החייל נעצר, ובחקירתו הכחיש שעמד מאחורי המעשים וטען שמתח את מפקדו: "זו מתיחה של 1 באפריל". אולם בית המשפט לא התלהב מהבדיחה - והחליט בכל זאת להאריך את מעצרו בשלושה ימים.


בהלה באמצע הלילה, אתמול בחולון (צילום: דנה קופל)

 

דגני, המשרת באגף התקשוב בבסיס צריפין, מתגורר בשכונת קריית שרת במזרח חולון. אתמול סיפר למפקדו כי הוא זה שביצע את ההצתות במרכז העיר, ומפקדו דיווח על כך למשטרה. אולם בחקירתו, כאמור, הכחיש דגני בתוקף את המיוחס לו. הוא גם מסר לחוקרים אליבי, לפיו באותן שעות היה עם משפחתו. במשטרה מתכוונים לבדוק בהקדם את גרסת האליבי.

 

הדיון בהארכת מעצרו של דגני התקיים היום בבית משפט השלום בראשון-לציון, ברוח מבודחת למדי. אולם למרות החיוכים, החליט לבסוף השופט מיכאל קרשני להאריך את מעצרו עד ליום ראשון. הוא עדיין חשוד בשורת ההצתות.

 

"פה זה לא בקהאם"

"קמתי אתמול בשבע בבוקר, ופשוט פתחתי אינטרנט ובדף הראשי של ynet ראיתי את הכתבה על שבעת הבתים שהוצתו בחולון", סיפר דגני בבית המשפט. "הגעתי למשרד בבסיס. רק אני והמפקד שלי היינו, ואמרתי לו, כהלצה, ובפרטי פרטים, מתוך הכתבה, שייראה כאמיתי - וכנראה הוא האמין. הוא לא אימת את זה איתי ולא שאל אם באמת ביצעתי זאת. לא עשיתי כלום".

 

אולם השופט לא קיבל את דבריו, ואף הסביר לו: "גם אם יתברר שהתלוצצת, אתה תשלם את המחיר". השופט אף הסביר לחשוד שמעצרו מהווה למעשה את "מחיר ההתלוצצות". בהתייחסו למתיחת 1 באפריל אתמול בבריטניה, אמר לחייל: "לא מדובר בהלצה על דייוויד בקהאם אלא בדבר רציני". השופט חזר והפציר במשטרה לתבוע את דגני אזרחית, אם יתברר שאכן מדובר בהלצה, לנוכח שעות החקירה הרבות שהושקעו בבדיקת החשד.

 

פרקליטו של דגני מטעם הסנגוריה הציבורית, עו"ד אלי צ'יטרון, ניסה לטעון בזכותו: "מדובר בבחור צעיר, ללא עבר פלילי, שקם בבוקר ורצה להשתתף, כמו כל העולם, בבדיחות 1 באפריל. על מעשה ההלצה הזה הוא ייענש על-ידי הוריו. בסך הכל סיפר למפקדו על המעשייה הזאת, על בסיס הכתבה שקרא ב-ynet".

 

השופט השיב לטענה: "עדיין אין אפשרות להכריע זאת. לא אכריע בנושא רק בגלל התאריך". לסיכום דבריו, ציין השופט כי יש יסוד סביר לחשד המיוחס לו, והוסיף כי המשטרה צודקת בטענתה כי קיים חשש מפני שיבוש חקירה, במידה ודגני ישוחרר.

 

"ילד טוב, תמיד הולך לישון מוקדם"

הוריו של הצעיר סיפרו: "הוא ילד טוב שלא מסוגל להרוג זבוב, הוא ילד של בית שלא יוצא ממנו בכלל. באותו הלילה ישנו כרגיל, שלושתנו באותה הדירה. הוא תמיד הולך לישון מוקדם, מגיע הביתה, יושב על המחשב, מנגן בפסנתר וכמעט ולא יוצא מהבית. סתם המשטרה הפכה לנו את הבית אתמול בלילה, ולא יכולנו לישון". השופט העיר להוריו: "אני מקווה בשבילו שזאת הלצה".

 

כבר אתמול חשדה המשטרה שאדם אחד אחראי לכל ההצתות, שבוצעו באופן דומה. פחי אשפה הועלו באש ונדחפו לתוך הכניסה של בנייני מגורים. צוותי הכיבוי דילגו ממוקד אש אחד לשני.

 

בבניין שהוצת ברחוב חנקין גרמה האש לנזקים הקשים ביותר מכלל המוקדים. ארבע המשפחות המתגוררות בקומה הראשונה נותקו מזרם החשמל לאחר שארון החשמל המשותף נשרף כליל. הטיח קרס, ונזקי הפיח האמירו עד לקומות העליונות. האש התפשטה לכל עבר, לאחר ששלוש עגלות ילדים ש"חנו" בקומת הקרקע הוצתו. הנזקים בכל הבניינים נאמדים בעשרות אלפי שקלים.

 

הכבאי אושרי בסון שיחזר אתמול: "כשסיימנו לכבות את השריפה ברחוב חומה ומגדל, עברו הצוותים לשריפה הבאה ברחוב חנקין הסמוך, ואני נשארתי לבד לקפל את הציוד. פתאום קיבלנו דיווח על עוד שריפה, במרחק שני בתים מההצתה הראשונה. העשן עלה למעלה והפך את חדרי המדרגות למלכודות מוות. הדיירים בקומות העליונות הסתגרו בדירותיהם על-פי ההוראות שמסרנו להם, וכך איש לא נפגע". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
דגני, הבוקר בבית המשפט
צילום: אבי מועלם
תינוקות וקשישים פונו באישון ליל
צילום: דנה קופל
הנזק כבד
צילום: עופר עמרם
מומלצים