שתף קטע נבחר

אולי הגיע הזמן להפסיק להתבכיין על שופטים

טעויות השיפוט מתקזזות בד"כ, אבל התעסקות ממושכת בעניין ממאיסה את הליגה וגורמת לתוצאה הפוכה עבור הקבוצות. בארה"ב למשל, לא עושים חשבון גם לפיל ג'קסון

ככל שאנחנו מתקרבים למחזורי ההכרעה, עניין ההתבכיינות כלפי השופטים רק גובר. מכבי חיפה קופחה בהרחקה של ליאור רפאלוב, אין ספק, אבל ההתעסקות הבלתי נגמרת בעניין, עוד עלולה לפגוע בה. למה? משום שבמקום להתעסק בכדורגל, מתעסקים שם בתחושות קיפוח מוטעות.

 

למה מוטעות? קודם כל, כי טעויות שיפוט מתקזזות ברוב המקרים. לצד הפנדל שלא נשרק לזכותה מול מכבי נתניה אחרי עבירה על יניב קטן או ההכשלה ברחבה של עלי עותמאן מול בני סכנין, גם מכבי חיפה נהנתה לא פעם מהחלטה כזו או אחרת של שופט. במחזור הראשון, מול הפועל רעננה, היא כבשה פעמיים מנבדל ואפילו במשחק האחרון מול בני יהודה היתה טעות לטובתה (שמישהו יבוא ויגיד לי שלג'ון קולמה לא הגיע אדום על תיקול חריף). 

 

והיו גם ההחלטות מעוררות המחלוקת של השופט הגרמני במשחק מול מכבי ת"א והגיע הפנדל שלא נשרק לזכות איתי שכטר, במשחק מול הפועל ת"א בסיבוב הראשון. באותו משחק אגב, גם היה צריך דגלאס דה סילבה לקבל כרטיס אדום על עבירה קשה, כך שכמו שאמרנו, הטעויות מתקזזות והשאלה היא איזה קבוצה יודעת לצאת מזה כמו שצריך.


רפאלוב מורחק ע"י חכמון. שמישהו יגיד שהוא לא חיפש פנדל (אלי אלגרט)

 

מתעסקים בתפל

בינתיים, בין כל התלונות, שוכחים לטפל בבעיה האמיתית של הכדורגל הישראלי - חוסר בגרות והתעסקות בתפל. ליאור רפאלוב לא היה צריך לקבל כרטיס אדום, אבל שמישהו יגיד לי שהוא לא ניסה לסחוט פנדל, עם נפילה תיאטרלית בידיים מונפות מעלה, דקות בודדות אחרי שקיבל כרטיס צהוב על נגיעת יד מיותרת.

 

אבל רפאלוב רחוק מלהיות השחקן היחיד שעושה דברים כאלה. באחת ההזדמנויות יצא לי לשמוע מאחד השחקנים סיפור על שחקן בכיר שחזר מפציעה ארוכה, היישר למשחק גביע הטוטו של קבוצתו. ומה עשה אותו שחקן במהלך הראשון שלו? צלל ברחבה בנסיון להשיג פנדל. השופט לא קנה את הנפילה ואמר לו, "בשביל זה חזרת? כי אם כן אז חבל".

 

בעיית הצלילות אינה שמורה רק לכדורגל הישראלי ומדאיגה את אנשי פיפ"א, אך בארץ מצאו פטנט מרגיז נוסף, שמטרתו לעצור התקפות יריב - נפילה באמצע המגרש, מכל מגע קל עם שחקן יריב שרץ למתפרצת. המשחק לא שוטף, לא רץ ונותר תקוע ועלוב. השופטים שורקים יותר מדי ואנחנו, האוהדים, סובלים יותר מכולם.


רפאלוב ממש לא המציא את הטריק (רויטרס)

 

בנוסף, אותן קבוצות שהשחקן שלהן "נפצע", מצפות מהיריבה להוציא את הכדור בצורה ג'נטלמנית, במקום להמשיך בהתקפה. השאלה היא מה הוא בדיוק מעשה ג'נטלמני? הרי בטוח שלשכב על הדשא בכאילו ולהרים יד לשופט שיעצור את המשחק, זה גם לא הכי ג'נטלמני. תודו.

 

מה תפקיד התקשורת ומה קורה בארה"ב?

ביום שלישי שאחרי המשחק של מכבי חיפה, עסקו כותרות העיתונים ואתרי האינטרנט בטעויות השיפוט של אלי חכמון. ברדיו אף הגדילה אחת התכניות לעשות וערכה 'שעה מיוחדת בענייני השיפוט'. אח"כ צריך עמית קליין מהוועדה המקצועית, להסביר שחכמון לא שובץ בשבת, "בגלל הלחץ התקשורתי ולא בגלל הטעות".

 

בכיר באיגוד השופטים אמר לי לא מזמן, ש"משעמם וזה מה שיש, אז בזה מתעסקים". אח"כ הוא הוסיף ש"בחיפה לפחות מסתפקים רק בהתבכיינות ולא מתלהמים כמו קבוצות אחרות". יכול להיות שהוא צודק. כולם הרי זוכרים מה עשתה הפועל ת"א, כשהשריקות הלכו לרעתה. היו"ר אמיר לובין אפילו הגזים בראיון רדיו והועמד לדין משמעתי.


דייויד סטרן. "בארה"ב יש קומישינר, פה זה עובד אחרת" (AP)

 

בארה"ב, פיל ג'קסון מהלוס אנג'לס לייקרס, המאמן הבכיר ביותר שיש ב-NBA ואולי אחד מהגדולים בכל הזמנים, נקנס על סך של 35 אלף דולר, על כך שאמר: "השופטים לא נתנו לרון ארטסט לשחק". זה קרה השבוע, אחרי שהקבוצה שלו הפסידה לסן אנטוניו. קובי בראיינט, שכעס על השופט תוך כדי משחק, ספג גם הוא עבירה טכנית נדירה.

 

"בארץ זה לא יעבוד", אומר בכיר בהתאחדות. "הרי ניסינו להגיש כתב אישום נגד אמיר לובין והוא זוכה. שם יש קומישינר ופה זה עובד אחרת, אין מה לעשות". בינתיים, ההתבכיינות וההתעסקות הבלתי נגמרת בשופטים, רק ממאיסה את הליגה על האוהדים ויכולה לפגוע דווקא באותן קבוצות שמתקשות להתרכז בכדורגל.

 

האם האליפות תוכרע על ידי שופטים? בכלל לא בטוח. הרי כמו שאמרנו, הטעויות מתקזזות ברוב המקרים ובסופו של דבר, הקבוצה הטובה יותר, היא בד"כ גם זו שזוכה בתואר. ובכל זאת, אם המצב הנוכחי יימשך, לקבוצה שתפסיד את האליפות, יהיה אליבי - 'השופט הרי היה נגדנו'.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים