שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    היועמ"ש: תיק קם היה סודי כדי להשיב המסמכים
    עוזרו של היועמ"ש הסביר במכתב מדוע המדינה התעקשה להותיר באפילה את פרשת קם - שחלקים ממנה הותרו לפרסום היום. עו"ד נזרי מבהיר: נותרו עדיין מגבלות הכרחיות מטעמים של שמירת ביטחון המדינה ומניעת שיבוש החקירה

    מדוע פרשת ענת קם הוסתרה מעין הציבור במשך ארבעה חודשים? עוזרו של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, הסביר במכתב ששלח לאגודה לזכויות האזרח, כי חקירת הפרשה התנהלה תחת צו איסור פרסום "על מנת למנוע שיבוש חקירת העבירות החמורות ביותר שבוצעו לכאורה בעניין, ועל מנת למצות את האפשרות להחזיר לידי מערכת הביטחון את המסמכים הרבים שנגנבו מצה"ל".

     

    פרשת קם - כל העדכונים ב-ynet:

     

    בלב הפרשה - ענת קם, בת 23, ששירתה לפני כשלוש שנים כפקידה בלשכתו של אלוף פיקוד המרכז יאיר נווה. היא נאשמת כי גנבה למעלה מ-2,000 מסמכים סודיים, בהם פקודות מבצע, סדרי כוחות ועוד. את המסמכים אלה - כולם או לפחות חלקם - מסרה לעיתונאי בעיתון "הארץ", אורי בלאו. הוא ביסס עליהם כתבות שפרסם, בהן כתבת תחקיר בנושא חיסול מבוקשים שפורסמה לפני כשנה וחצי.

     

    הדיון בהסרת איסור הפרסום, הבוקר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    עו"ד נזרי ציין כי צו איסור הפרסום הוטל על הפרשה בידיעתו של היועץ המשפטי לממשלה הקודם, מני מזוז, שאישר גם את ההסכם שבמסגרתו התחייב העיתונאי אורי בלאו להחזיר את המסמכים הסודיים שבידיו למדינה.

     

    למה עכשיו? שינויים בנסיבות

    לדברי נזרי, "נוכח שינוי נסיבות שחל לאחרונה בחן היועץ המשפטי לממשלה, מר יהודה וינשטיין, יחד עם הגורמים הרלבנטיים, את הצורך בהמשך תחולת הצו, ובסופו של דבר הוחלט על פניה לבית המשפט המחוזי בבקשה להסרת הצו מעל מרבית הפרטים הנוגעים לפרשה, מלבד מספר מגבלות שנותרו, ההכרחיות גם כיום מטעמים של שמירת ביטחון המדינה ומניעת שיבוש המשך החקירה".

     

    בהודעה שפרסם היום משרד המשפטים נכתב כי לאחר הגשת כתב האישום נגד ענת קם, הדגישה המדינה בפני בית המשפט כי לטעמה יש אינטרס ציבוריבפרסום הפרשה, "אך העת לכך טרם בשלה משום שהחקירה נמשכה גם לאחר הגשת כתב האישום נגד קם. עמדת המדינה התקבלה במלואה ובית המשפט קבע כי טרם הגיעה העת להתיר את פרסום הפרשה. צו איסור הפרסום היה חיוני עד כה כדי למצות את האפשרות להגיע להחזרת המסמכים המסווגים וכדי למנוע שיבוש חקירה של העבירות החמורות ביותר שלכאורה בוצעו בפרשה זו".

     

    בפגישה שקיים הבוקר ראש השב"כ יובל דיסקין עם עורכי העיתונים בישראל, הוא סקר את השתלשלות הפרשה, אותה הגדיר "חמורה ביותר" מבחינת הנזק הפוטנציאלי לביטחון המדינה. הוא הסביר את הנזק האפשרי בחשש שהמסמכים, שאת מקצתם הגדיר"סופר-מסווגים", יגיעו לידי גורמים עוינים.

     

    צו נחוץ

    במקביל, בהנהלת בתי המשפט הסבירו את נחיצות צו איסור הפרסום. "איסור פרסום הגם שהוא מתנגש עם עקרונות יסוד כגון פומביות הדיון, חופש הביטוי, חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת, הרי הוא חיוני בנסיבות מסוימות, כגון בנסיבות נשוא תיק זה. דיון בבקשות המדינה למתן צו איסור פרסום מתנהל במעמד צד אחד. בפני בית המשפט מוצגים הטעמים השונים למניעת הפרסום ועל פי רוב מדובר בצורכי חקירה או בהגנה על ביטחון המדינה. תפקידו של בית המשפט לאזן בין הבקשה לאסור פרסום ובין העקרונות שעלולים להיפגע עקב מתן צו איסור פרסום על-פי שיקול דעתו המקצועי והאובייקטיבי וכך הוא נוהג".

     

    המשנה לפרקליט המדינה לעניינים מיוחדים, עו"ד שי ניצן, התייחס גם הוא לצו. "לא חושב שצו איסור הפרסום והסודיות פגעה בניהול התיק, אלא להיפך. בלעדיו היה קשה מאוד להתנהל". בראיון ל-ynet הוא אמר עוד: "המאמץ שלנו היה לקבל חזרה

     את המסמכים שנגנבו ואת העותקים כדי שיוחזרו לגורמי הביטחון. המסמכים כללו מסמכים מסווגים בדרגה גבוהה מאוד והמטרה העיקרית שלנו היתה לקבל חזרה את המסמכים. לכן הצענו לאורי בלאו הצעות מרחיקות לכת".

     

    על כך שבארץ המידע היה אסור לפרסום, בעוד בעולם הוא פורסם - אמר עו"ד ניצן: "בפרסומים שהיו בכלי התקשורת הזרים היה מידע חלקי ואינטרסנטי, וכולם מבינים היום שמה שפורסם עד כה הינו מידע מוטה וחלקי. ברגע שהובהר שאין תכלית בכיוון הזה והעיתונאי לא מחזיר כרגע את המסמכים, פנינו ביוזמתנו לבית המשפט כדי שיתיר לפרסום את רוב פרטי הפרשה"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים