מזנון הכנסת - צופים בברק וכועסים

בשעה ארבע ומשהו אחרי הצהריים, נכחו במליאה רק כמה חברי כנסת מהסיעות הערביות ומהימין. דיין משמשת נציגה בודדה של ישראל אחת באולם. כולם בדרך לשדה התעופה לקבל את פניו של ראש הממשלה. "מה מצב הפקקים?", מתעניינת דיין ומבהירה, שגם נוכחותה במליאה זמנית ביותר. למזנון הכנסת בקומה השלישית מתחילים לזרום מעט חברי הכנסת שנותרו. יוסי שריד וזהבה גלאון מנהלים באחד השולחנות הקדמיים שיחה עירנית, יגאל ביבי יושב ליד החלון הארוך בקצה השני, כמה חברי כנסת מש"ס משוחחים בשולחן באמצע ומקסים לוי מעשן בשרשרת.
מישהו מעביר בטלוויזיה לערוץ 2. הכיסאות מסתדרים, כמו מעצמם, בחצי עיגול. לוי תופס מקום טוב באמצע, שריד וגלאון נותרים לשוחח שעה שחבר סיעתם, חיים אורון, מתראיין על כוונותיה של מרצ בעתיד. המטוס נוחת וגם שריד וגלאון מצטרפים למעגל. שקט משתרר במזנון שהיה פעיל עד לפני כמה רגעים. רובי ריבלין נכנס: "מה, אריק שם?" הוא שואל, "כן", משיב לו אחד העובדים במזנון וריבלין בוחר להסתלק.
מוסי רז ממרצ מצטרף למקסים לוי ושריד, שכבר חברו לשולחן אחד. לוי בוחר להתמקד בצלחת הפסטה שמולו. שריד נראה מהורהר. כל היום הוא הסתובב עם פנים של אדם אבל, ישב שעות במזנון הזה, ניהל שיחות עם חברי כנסת מהימין, מהשמאל, עם החרדים ועם הערבים - אך נראה מנותק.
ברק עולה על הפודיום לשאת נאום ואז מישהו מכבה בטעות את הטלוויזיה. "למה, יוסי?" מאשים אחד העובדים את שריד שממשיך לנעוץ מבט במסך השחור.
הטלוויזיה נדלקת שוב בדיוק כשראש הממשלה מדבר על המחיר הכואב של השלום. הצלם של ערוץ 2 מתמקד בפנים של דוד לוי בדיוק כשאחיו מקסים עוזב את החדר. שריד נותר לבד בשולחן הריק, כשרק צלחת פסטה חצי גמורה מארחת לו לחברה. ברק מתחיל לדבר על כך, שאין לוותר על קודשי ישראל ושריד מסתלק בזעם. רק עובדי המזנון מלווים את ראש הממשלה אל הפרסומות.
ויעל דיין סיכמה: "עדיף שלום לירושלים - מאשר ירושלים בלי שלום", בפרפראזה על המשפט המפורסם של אביה המנוח, משה דיין, בייחס לשארם א-שייח'.