שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    לגרים בשכונה חלשה - סיכון כפול להתקף לב

    חוקרים מאוניברסיטת תל אביב עקבו אחר יותר מ-1,500 חולים שעברו אוטם בשריר הלב, ומצאו: לאחר נטרול מצב סוציואקונומי, עישון והשמנה - מגורים בשכונה חלשה מקפיצים את הסיכון למחלות לב. עוד נמצא כי הטיפול שמקבלים החולים בשכונות החלשות איכותי פחות. אחד החוקרים: "יש אנשים שכועסים על הרמיזה - אבל אלו המספרים"

    גם לשכונה שבה אנחנו מתגוררים השלכות על מצבנו הבריאותי: מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב מעלה כי חולים שעברו אוטם שריר הלב והתגוררו בשכונות בעלות פרופיל סוציואקונומי נמוך, נמצאו בסיכון כפול לפתח שבץ בשנים שלאחר התקף הלב. בנוסף, שיעור במהלך שנות המחקר היה גדול בכמעט 50% בקרב חולים שחיו בשכונות החלשות בהשוואה לשכונות המבוססות.

      

    הקשר בין עוני לבריאות

    במחקר נבדקו 1,521 חולים שהשתחררו בשנים 1992-1993 מבתי חולים במרכז הארץ לאחר שעברו אוטם בשריר הלב. כל הנבדקים היו בני 65 ומעלה. החוקרים עקבו אחריהם במשך 13 שנים וערכו להם גם בדיקות גופניות. כדי לקבוע באיזו סביבה סוציו-אקונומית החולים גרים, נעזרו החוקרים בנתוני מפקד האוכלוסין וחילקו את הנחקרים לפי הציון שניתן לאזור המגורים שלהם. מקום המגורים של החולים דורג בחלוקה לשכונות בעלות מצב סוציו-אקונומי נמוך, בינוני וגבוה.

     

    כאמור, שיעור התמותה ב-13 שנות המחקר היה גדול בכמעט 50% בקרב החולים שחיו בשכונות החלשות בהשוואה לשכונות המבוססות. החוקרים ציינו כי ניתן להסביר את הקשר באופן חלקי בלבד במצב הרפואי ובמצב הסוציואקונומי של הפרט, וכי שכונת המגורים היא אחד הגורמים הקשורים להבדלים בשיעורי התמותה. במהלך שנות המחקר נמצא כי 23% מהאוכלוסייה בשכונות החלשות לקה בשבץ, לעומת 14% בשכונות ה"בינוניות" ו-12% בשכונות העשירות.  

     

    מהתוצאות עולה, כאמור, כי מי שהתגוררו בשכונות החלשות היו בסיכון של יותר מפי שניים ללקות בשבץ. גם כאשר נוטרלו משתנים רבים בהם גיל, מין, תחלואה נלווית, גורמי סיכון למחלות לב ואפילו המצב הסוציואקונומי האישי של כל נבדק, נמצא כי שכונת מגורים חלשה העלתה את הסיכון למחלות לב בפי 1.5. 

     

    "המספרים מראים שהם מקבלים טיפול פחות איכותי"

    במחקר נמצא כי חולים שהתגוררו בשכונות חלשות היו בעלי רמות השכלה והכנסה נמוכות יחסית, שיעור האבטלה באזור היה גבוה יותר, וגם המצב הבריאותי היה ירוד יחסית. תושבי שכונות אלה עישנו יותר משכניהם האמידים יותר, סבלו יותר מהשמנה וביצעו פחות פעילות גופנית בהשוואה לאנשים בשכונות שמוצבו בטקגוריות בינוני וגבוה. כמו כן, נמצא גם כי הטיפול שקיבלו בבית החולים היה פחות איכותי.

     

    72% המטופלים שהגיעו משכונות חלשות אושפזו בטיפול נמרץ, לעומת 83% מקרב השכונות העשירות. 14% מהחולים שגרים בשכונות החלשות עברו צינתורים או ניתוח מעקפים, לעומת 26% מהקבוצה שהגיעה מהשכונות המבוססות. כשהגיעו לבית החולים היה מצבם הרפואי של החולים מהשכונות החלשות קשה יותר, והאוטם ממנו סבלו היה קשה יותר.

      

    לפי אחד החוקרים, יריב גרבר, אין לקביעה במחקר כי חולים משכונות חלשות קיבלו טיפול פחות איכותי, הסבר חד משמעי: "מדובר בשילוב של גורמים", מסביר גרבר, "חלק מההבדלים נעוצים אולי בהיענות לטיפול. אולי לחולים הללו יש ביטוחים פחות טובים, אולי הם פחות נענים לטיפול. בשנות ה-90' היו הבדלים בזמינות של מיטות טיפול נמרץ בין בתי החולים. יש אנשים שכועסים על הרמיזה כאילו שמטפלים פחות טוב מאנשים משכונות חלשות, אבל כשמסתכלים על הנתונים, אלו המספרים".

     

    גרבר, שהציג את המחקר בכנס החברה הישראלית לקרדיולוגיה, הסביר כי ישנם

    ארבעה מנגנונים שבאמצעותם ניתן להסביר את הממצאים. ראשית, הסביבה הפיזית, כמו נגישות לשטחים ירוקים או לחנויות המוכרות מזון בריא. שנית, הסביבה החברתית והנורמות הנהוגות בנושאים כמו עישון, דיאטה ופעילות גופנית. שלישית, איכות הטיפול, שמשתנה כתלות באזור הגיאוגרפי. גרבר ציין כי "ייתכן שישנם גורמים נוספים שלא נבדקו במחקר" והוסיף: "אני מאמין שכל אחת מהסיבות תורמת לכך".

     

    החוקרים גרבר ויעקב דרורי ציינו כי "ישנו קשר חזק בין מצבה הסוציואקונומי של סביבת המגורים ובין סיכון לשבץ לאחר אוטם שריר הלב. הקשר מוסבר רק בחלקו במצב הסוציואקונומי של הפרט. יש להשקיע מאמצי מניעה ממוקדים באוכלוסייה שעברה אוטם שריר הלב ומתגוררת בשכונות עניות. יש לצמצם הבדלים הקשורים באיכות הטיפול ויש לפעול לקידום בריאות באוכלוסיות העניות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    סביבת המגורים כפקטור
    צילום: תומי הרפז
    "יש לסביבה השפעה"
    צילום: גדי קבלו
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים