שתף קטע נבחר

הכלה התבלבלה - אגדות אורבניות בלבן

חתונות הן כר פורה להיווצרות מיתוסים, חלקם מצחיקים וחלקם מפחידים. מהכלה שמעדיפה חיתול למבוגרים דרך החתן שמצא דרך לנקום בבחירת לבו הבוגדנית, ועד לבובת חלון ראווה מטרידה, סיפורים לעומתם חתונה אמיתית נראית כמו אירוע רגוע

אגדות אורבניות הן מיתוסים שאנחנו יונקים עם חלב אימנו ומתייחסים אליהן כאל דוגמאות מהמציאות, עם מוסר השכל לגבי הקשרים שאנחנו מנהלים. בטור שכתבתי בעבר על אגדות אורבניות בתחום היחסים ניסיתי להעביר מסר של סובלנות. הפעם בחרתי בזווית קלילה יותר: הסיפורים המופרכים ביותר על חתונות שאיש מאיתנו לא היה בהן.

 

שיזוף קטלני: מעשה בכלה שהחליטה להעצים את אפקט השמלה הלבנה והמפוארת שרכשה במיטב כספה לקראת חתונתה הקרובה על ידי שיזוף עמוק ומהמם. לצערה, מכון השיזוף בו ביקרה הודיע לה שתקנות משרד הבריאות מטילות מגבלה על פרק הזמן בו מותר לשהות במיטת השיזוף.

 

מחצית השעה בה הותר לה לשזוף את עורה בקרינה אולטרה-סגולה לא הקנתה לה את הגוון בו חשקה, והיא נכנסה למכון נוסף. במשך כמה ימים ביקרה הצעירה במספר רב מכוני שיזוף, עד שגוון עורה הגיע לצבע המוקה הרצוי. אך אבוי, הצעירה לא זכתה מעולם ללבוש את שמלת כלולותיה, שכן בערב החתונה נמצאה מתה. בנתיחה הגופה התגלה כי איבריה הפנימיים נשרפו כליל, כתוצאה מהשהייה הממושכת במיטות השיזוף.

 

איזה לקח הסיפור מנסה ללמד אותנו? אל תהיינה יהירות וגאוותניות. הסתפקנה במועט, זאת אומרת, בגוון עורכן הטבעי. פרט משונה הוא שסוציולוגים החוקרים את תופעת האגדות העירוניות טוענים שמקור האגדה בפלורידה, מקבילתה האמריקנית של אילת. אם כך הוא, עולה השאלה: מי בכלל צריכה שם מכון שיזוף?

 

עזבי שירותים, יש חיתולים: עוד אגדה מהארץ שהביאה לנו את מקדונלד'ס ואת הקוקה קולה מספרת שמתכננות חתונה, שנקראות בארצנו הקטנטונת "מפיקות אירועים", ממליצות לכלות ללבוש חיתולים למבוגרים ביום המאושר בחייהן. למה? מפני שמדובר ביום עמוס בו צריך להספיק להתלבש, להתאפר, לסדר את השיער, להצטלם, לרקוד ואם יישאר זמן אז אולי גם להתחתן.

 

סדר היום הצפוף, בשילוב עם שמלת הכלה המסורבלת, מונעים מהכלה גישה מהירה ונוחה לשירותים. לכן, כלה חכמה חושבת קדימה ומצטיידת בטיטולים, והופכת את כל עניין האסלה ונייר הטואלט למיותר.

 

כלה חנוטה ונחש בפרחים

בובה אמיתית בחלון ראווה: בחנויות לשמלות כלה תלויות על הקולבים גם שמלות משומשות. כשמדדת אחת כזו ששוליה קרועים ומוכתמים ביין, בטח מלמלת תפילה לבורא עולם ושמלות שבעל החנות לפחות כיבס את השמלה בטרם תלה אותה שוב, ואת לא מתבשלת ברגעים אלה ממש במיצי הזיעה של הכלה המאושרת שלבשה אותה לפניך.

 

הקבס עולה בגרונך? לא נורא. הנה דוגמה לשמלה משומשת גרועה יותר. האגדה, המופרכת כמובן, מספרת על חנות לשמלות כלה במקסיקו, שהמבקרים בה נדהמים מהדמיון בין בובת חלון הראווה לבעלת החנות. מבקרים אלה בוודאי יופתעו עוד יותר לשמוע שבתה של בעלת החנות מתה מנשיכת עכביש ביום חתונתה, ואמה האוהבת חנטה את גופת הבת והלבישה אותה בשמלה שמעולם לא זכתה ללבוש.

 

התמונה האחרונה: בשנות ה-80 חששו כלות רבות להצטלם בגן הבוטני במונטריאול. מסורת ארוכת שנים של תמונות סכריניות מבוימות על רקע גן השושנים נקטעה לאחר שנודע שכלה הוכשה על ידי נחש ארסי שזחל במעלה שמלתה.

 

הכלה התלוננה כמובן על כאבים, אך בהיותן של כלות היסטריות ערב חתונתן, איש לא שעה לתלונותיה, והיא נפטרה בתוך מספר שעות. עם השנים השתכלל הסיפור ועמו סוגי הפציעות שנגרמו לכלה: חנק על ידי נחש פיתון ועקיצת עכביש טרנטולה.

 

אלה הבקיאים בקלפי הטארוט יודעים שקלף המוות אינו מסמל בהכרח מוות באופן מילולי, אלא סיום פרק אחד בחיים ופתיחתו של עידן חדש. בנישואים אנחנו נכנסים בדרך כלל לשלב המשפחה והזוגיות, תוך שאנחנו משאירים מאחורינו את תקופת הרווקות, כך שנראה שהסיפור סמלי בלבד ולא מתאר סיטואציה אמיתית. אבל ליתר ביטחון, בימות הקיץ, אנא הימנעו מלהצטלם באזורים מועדים לפורענות.

 

 

בגידות וציפורים מתפוצצות

החתן הנוקם: האגדה האורבנית הזו היא קלאסית. אחד מתוך חמישה אנשים משוכנע לחלוטין באמיתותה. בחתונה גדולה, שמומנה כמעט לחלוטין על ידי הורי הכלה, ניגש החתן מיד לאחר הטקס לעמדת הדיג'יי, נטל את המיקרופון והודה להורי הכלה על נדיבותם במימון האירוע המפואר, ולכל האורחים שבאו מקרוב ומרחוק לחגוג איתו ועם זוגתו ביומם המאושר.

 

החתן הנרגש בישר לאורחים שכאות תודה על הטרחה וההשקעה הוא רכש עבור כולם מתנה, אותה ימצאו מתחת לצלחות האוכל. האורחים הנרגשים והסקרנים כמובן מיהרו להרים את הצלחות, והופתעו לגלות שם תמונה של הכלה מקיימת יחסי מין, עם לא אחר מאשר חברו הטוב של החתן.

 

לאורחים ההמומים אמר החתן, שלאחר שהתעורר חשדו שכר חוקר פרטי שיוכיח את דבר הבגידה, והנישואים מבחינתו לא עמדו לקרות, אבל בגלל שהאירוע כולו כבר שולם על ידי הורי הכלה, הם מוזמנים להישאר לארוחת ערב ולבר חופשי.

 

מאז שנות ה-80 הסיפור הזה עובר מפה לאוזן, והחל מאמצע שנות ה-90 מתרוצץ גם באינטרנט בגרסאות שונות. בחלקן הכלה היא זו שמספרת שבעלה בוגד בה עם אחותה, בחלקן תמונות הבוגדים מוקרנות במצגת, בחלקן הגילוי נעשה לפני הטקס ובחלקן אחריו. למרות אנשים רבים הנשבעים ביקר להם שהם מכירים מישהו שהיה בחתונה הזו, אף אחד לא הגיע עד כה וטען שהוא עצמו היה עד להתרחשות המקרה.

 

אורז נגד ציפורים: מה קורה כאשר משליכים אורז על החתן והכלה היוצאים מהכנסיה? האגדה האמיתית מספרת שמדובר במנהג מזרח-תיכוני, מוצלח מספיק, אז ייצאנו אותו לחו"ל, שם זריקת האורז נועדה לברך אותו בפוריות.

 

האגדה העירונית גורסת שהמנהג מביא למותן של מאות ואלפי ציפורים בשנה. כיצד? הציפורים בולעות את גרגירי האורז היבשים, שמתנפחים בבטנן בתגובה למיצי קיבה. כתוצאה מכך, הציפור האומללה מתפוצצת באוויר כמו זיקוק.

 

נשמע מגוחך? בארצות הברית מספר מדינות כבר חוקקו חוקים נגד זריקת אורז בחתונות. גם באזורים בהם בחרו שלא להאמין לסיפור הציפורים המתפוצצות, נקבע שמדובר בהשלכת אשפה שהמבצע אותה יחויב בתשלום קנס.

 

שאלות מביכות ומשחקים מסוכנים

הדיג'יי מגיהינום: חשבתם שדיג'יי שלא נותן להקשיב למוזיקה ומשתמש במיקרופון בעוצמה של 100 דציבלים כדי להזמין את החתן והכלה לרחבה זה דבר מעצבן? אם כך, מה דעתכם על דיג'יי שמחליט להיכנס לנעליו של ארז טל ולהנחות שעשועון על חשבונכם?

 

האגדה מספרת על תקליטן שהזמין את החתן והכלה לשחק משחק מול האורחים. הוא הציג בפני החתן שאלות על אשתו הטריה, ולאחר מכן היא נשאלה את אותן שאלות כדי לראות עד כמה הם מכירים זה את זו. לאחר מספר שאלות קלות, ומספר רב יותר של כוסות יין, שאל הדיג'יי את החתן מהו המקום המוזר ביותר בו קיים יחסי מין עם אשתו. בשמץ מבוכה הודה החתן שקיים איתה יחסים במושב האחורי של מכוניתו. מאוחר יותר, כשהכלה נשאלה את אותה שאלה, היא החלה להסמיק. החתן דחק בה ואמר שכבר סיפר את הסיפור המביך לכל המוזמנים, או אז ענתה הכלה לדיג'יי שהמקום המוזר ביותר היה - בטוסיק.

 

אולי בסיפור זה חבוי לקח על דברים שהשתיקה יפה להם, אבל מי שפורשת את חייה האישיים באינטרנט, אינה יכולה להרשות לעצמה לבקר את נטיותיהם האקסהיביציוניסטיות של אנשים אחרים.

 

מחבואים: בסיום החתונה, בשלב בו רוב האורחים כבר הלכו ונשארו רק עשרה חברים קרובים ושיכורים של החתן והכלה, הציע אחד מהם לשחק מחבואים. המשחק היה מוצלח ומבדח, אך בסופו איש לא מצא את הכלה. החתן שהיה משוכנע שאשתו הטריה מותחת אותו אפילו התעצבן וכבר חשב מה יגיד לה כשימצא אותה בביתם, מתפקעת מצחוק.

 

הכלה לא נמצאה גם בבית. החתן הצעיר והמודאג פרסם מודעות בעיתונות ונסע לכל אזור בו כביכול נצפתה, אך לשווא. כעבור מספר שנים, נחרד איכר צעיר שרכש חלקת אדמה לגלות בה ארגז כבד, ובו גופה מרקיבה שפיה פעור בצעקה. האגדה מספרת שהכלה הצעירה והשיכורה בחרה להתחבא בתיבה אך נחבטה בראשה, ננעלה בפנים ונחנקה למוות.

 


 

אקורד צורם לסיום? ובכן, הכל יחסי. עוד לא הספקתי לספר לכם על רוחה של השושבינה שמבקשת טרמפ מהעוברים והשבים לחתונה אליה מעולם לא הגיעה, או על השמלה המורעלת או על הכלה שנחטפה על ידי קרקס בירח הדבש.

 

ליל הכלולות משמש כר פורה להיווצרותם של מיתוסים ואגדות. רובם כפי שראיתם, מופרכים מן היסוד. אם תשכילו להתייחס אליהם בבדיחות הדעת ולקחת הכל בקלות, תוכלו ליהנות מכל דבר, אפילו מההכנות לחתונה.

 

מזל טוב ל-ג' ו-ר'.

 

 


 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
את לא רוצה להיות בחתונה הזאת
צילום: index open
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים