שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    "קצבאות הן כלי מסייע. אדם צריך לעבוד"

    למרות שהעלייה בממדי העוני נבלמה, מביטה מנכ"לית הביטוח הלאומי בדאגה לעתיד. יותר מדי ישראלים אינם עובדים וחיים מקצבאות. כדי למנוע עוני בדור הבא, מעדיפה אסתר דומיניסיני חיסכון לימודים לילדים על-פני קצבאות, ושולחת את הוריהם לחפש עבודה. ראיון

    צאו לעבוד. זה המסר המרכזי של מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי, אסתר דומיניסיני, המביטה בדאגה על עתידה של ישראל לנוכח מספר התלויים בקצבאות, שאינם עובדים. "אין מצב שאדם יכול לחיות רק על מערכת קצבאות, כי אדם שחי רק על מערכת קצבאות אינו יכול לחיות ברווחה מספקת", פוסקת דומיניסיני בראיון ל-ynet. "מערכת הקצבאות היא כלי מסייע, אדם צריך לעבוד". 

     

    היא מצביעה על הצורך להשקיע במיוחד בעידוד יציאה לעבודה במגזר הערבי ובמגזר הדתי, שבהם

     שיעורי העוני גדולים מאוד, ואילו שיעור ההשתתפות בכוח העבודה קטן מזה של הציבור החילוני. 

     

    "לא צריך להגיע למצב שאחוזים כל כך גבוהים של האוכלוסייה אינם משתתפים בשוק העבודה. זה מצב לא תקין של מדינה וחברה, זה אובדן של הון אנושי, פרודוקטיביות. אדם שלא מחובר ולא נמצא בשוק העבודה לא מנצל את הפוטנציאל שלו, לא תורם שום דבר לכלכלה, ובסופו של יום יש לזכור כי כמות האנשים המבוגרים בעולם ובישראל הולכת וגדלה בגלל עלייה בתוחלת החיים. נכון שאנחנו מדינה צעירה וזה פחות בולט אצלנו, אבל עוד מעט זה ישפיע גם עלינו ואז מי יעבוד בשביל לספק את הכסף למערכות הביטחון הסוציאלי?". 

     

    לדעת מנהלת הביטוח הלאומי, המדינה אינה משקיעה די בהוצאת מקבלי הקצבאות לעבודה. "צריך לעזור יותר למי שלא יכול לעבוד, אבל יש אוכלוסיות גדולות שמקבלות הבטחת הכנסה שאין שום סיבה שזה יקרה, ופה צריך לתת כלים תומכים להביא אותם לעולם העבודה, המדינה צריכה לסייע. חל שיפור מבחינת השקעת המדינה אך זה עדיין לא מספיק".


    אנשים שאינם עובדים - מצב לא תקין. אסתר דומיניסיני (צילום: עופר עמרם) 

     

    למרות שהעלייה במימדי העוני נבלמה, דומיניסיני עדיין אינה מבחינה בטיפול רב-מערכתי בבעיה: "לחמישית מאוכלוסיית ישראל פחות מ-10 שנות לימוד. מניסיוני בשירות התעסוקה, 70 אחוזים מהמובטלים הם בעלי השכלה של פחות מ-10 שנים, לפעמים בקושי 8 שנים. אני לא אומרת שכולם צריכים להיות אקדמאים, אבל לצאת להכשרה מקצועית. צריך ליצור מערכות תומכות המעודדות יציאה לעבודה כמו תחבורה ציבורית, מערכות רווחה תומכות לנשים, חינוך, הסדרים נוחים ליציאה לעבודה. שלא ייווצר מצב שהאנשים יגידו שלא כדאי לעבוד אלא להישאר בבית".

     

    גם נכים יכולים כיום לצאת לעבוד ביתר קלות, בזכות חוק לרון שנכנס לתוקף לפני כחצי שנה, אבל מתברר שפחות מאחוז מהם ניצלו את החוק (כ-250 איש בלבד). דומיניסיני מבקשת לנצל את הבמה וקוראת לנכים לנסות ולצאת לעבוד, תוך שהיא מסבירה שאם הנסיון לא צולח, אין שום בעיה לחזור למערך הקצבאות ואפילו אין צורך לעבור שוב את הוועדה הרפואית. "זה לא פשוט עבור ציבור הנכים לצאת לעבודה אחרי שנים, לכן עשינו פילוח כדי לראות למי הסיכויים גדולים יותר להשתלב. אנחנו גם עובדים על תוכניות מיוחדות בשיתוף עם משרדי ממשלה שונים, כדי לעודד מעסיקים. מדינת ישראל צריכה להעביר מסר שכל אחד יכול".

     

    במקום הגדלת קצבאות הילדים - חיסכון ללימודים

    כשליש מילדי ישראל ואחד מכל חמישה קשישים מוגדרים עניים. למרות הנתונים הלא-מעודדים הללו, אומרת מנהלת המוסד לביטוח לאומי כי "ישראל היא מדינת רווחה. אין אנשים זרוקים ברחובות. יש עניים, אבל אין רעבים. אנחנו לא מדינת העולם השלישי, בפירוש לא. הייתי רוצה לראות נתוני עוני נמוכים יותר, הייתי שמחה אם מדינת ישראל הייתה מצמצמת את הפערים. חברה שסועה עם פערים חברתיים, היא חברה לא בריאה. מדינת ישראל שצריכה להתמודד עם איומים ביטחוניים אסור לה להימצא במצב כזה. ביטחון חברתי הוא גם ביטחון לאומי".

     

    שאלת מיליון הדולר במדיניות רווחה מודרנית היא כיצד למנוע דור שני לעוני, ולחלץ את הילדים ממעגל המצוקה שבו שרויים הוריהם. מנכ"לית הביטוח הלאומי היתה רוצה לראות שינוי דרסטי גם בהיבט הזה. "היום כולם מקבלים את קצבאות הילדים וזה נכון וזה מגיע לכולם, אבל הייתי שמחה אם היו מכניסים את זה לתוכנית חיסכון כדי שהילדים יהפכו לאקדמאים וזה ישפר את מצבם. אינני חושבת שצריך להגדיל אותן. שיעורי העוני מאוד גדולים במשפחות הגדולות ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה ההשפעה של הקצבאות על שיעורי הילודה, מה ההשפעה על היציאה של אחד מבני משפחה לשוק העבודה.

     

    "לתלות את כל מערך הביטחון הסוציאלי בישראלי דרך הפריזמה של קצבאות ילדים זה לא נכון, צריך לסייע בהמון דברים כמו ארוחות חמות בבית הספר, סבסוד מעונות, כרטיסיה לנסיעות. אם הקצבאות ייכנסו לחיסכון, והילדים יילכו ללמוד בגיל 18, זה ישפר את מצבם בעתיד בשוק העבודה, והם לא יהפכו לדור שני לעוני".

     

    מצבו הירוד של החינוך בישראל אינו נותן הרבה תקווה לחילוץ הדור הצעיר של העניים. "על-פי כל הנתונים, מדינת ישראל מידרדרת, וזה משפיע השפעה ישירה על המצב החברתי, על הפשיעה, על עוני, על הכל", אומרת דומיניסיני בטון פסימי. "השכלה זה דבר מאוד חשוב, רמת ההשכלה קובעת את מקומך בסולם החברתי הכלכלי. חינוך לא איכותי יוצר בעיות חברתיות קשות, אנשים מידרדרים לפשיעה, לא מסיימים בית ספר עם מקצוע, לא משתלבים בשוק העבודה".

     

    לא רק בקצבאות הילדים, סבורה מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי שיש צורך ברפורמה. צוות מיוחד שהקימה שוקד על תוכנית התייעלות בכל סוגיית הקצבאות. כך, לדוגמה, היא סבורה שיש להעלות את קצבאות הקשישים ולהעניק תשומת לב מיוחדת לאוכלוסיית העולים שהגיעו בגיל מבוגר לישראל ולא צברו הון. "אדם קשיש לא יכול לחיות רק מקצבת ביטוח לאומי היום, גם אם הוא מקבל השלמת הכנסה. מדובר באדם שלא יכול לצאת לעבודה, כי הוא אחרי גיל העבודה, צריך לעזור להם".

     

    לבסוף, איך אפשר בלי להזכיר את תופעת הונאות הביטוח הלאומי, שעולה למשק עשרות מיליוני שקלים מדי שנה. דומיניסיני מנסה להפחית את ממדי התופעה, ומדגישה כי הרמאים הם מיעוט. "אין מדינה

     בעולם שאין בה הונאות, ורוב המדינות אף תמחרו את ההוצאה על התופעה הזו. אזרח שמשלם את הביטוח לאומי צריך לדעת שאנחנו מטפלים כראוי בכספו והכסף מגיע למי שמגיע לו".

     

    גם בעניין הזה, היא מבקשת לשנות סדרי עולם: "אנחנו עושים חקירות מדגמיות בשיתוף עם המשטרה. נכון להיום, אדם שתפסנו אותו ברמאות רק מחזיר את הכסף, צריך לשנות את המצב. אדם שמרמה, צריך לדעת שישלם גם קנס".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מי יעבוד? מנכ"לית הביטוח הלאומי
    צילום: עופר עמרם
    מומלצים