שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    טווין פיקציה
    לפני 20 שנה נשטפה לחוף נהר גופתה של לורה פאלמר, מלכת השכבה היפה מעיירה קטנה בשם טווין פיקס - והטלוויזיה שהכרנו השתנתה ללא הכר. 20 שנה אחרי, "טווין פיקס", הסדרה שהפכה את המוזר למעניין, את קייל מקלכלן לסמל סקס ואת הקפה השחור לנקטר האלים, עדיין אחראית לשיאים שאליה מגיעה הטלוויזיה בשנים האחרונות
    החודש לפני 20 שנה, באפריל 1990 אם להיות מדויקים, עלתה לאוויר סדרת טלוויזיה אמריקאית אחת ששינתה את פני המדיום. זו היתה סדרה שהתרחשה בעיירה קטנה והיו בה כל הדמויות שאתם מכירים מסדרות אמריקאיות אחרות: האופנוען, הנערה מהדלת ממול, מנהלת הדיינר, השריף המקומי. אבל היו בה עוד
    כמה דמויות שלא נראו מעולם על מסך הטלוויזיה: אשה שמדברת עם גזע עץ, גמד שרוקד ומדבר אחורנית, ענק חידתי, איש עם יד אחת, בלש משטרה בעל שיטות חקירה מאוד לא מתודיות ומלכת השכבה היפה שהיתה רחוקה מלמלא את ייעודה ככזאת על פי הקלישאה האמריקאית. על כל אלה ניצח בווירטואוזיות במאי מוזר שהסכים לעבור מעשייה קולנועית מאוד מוצלחת לטלוויזיה, מקום נחות באותם ימים, ולהביא עימו את החזון הקולנועי שלו. במקום להקטין את החזון שלו כך שיתאים ל־20 ומשהו האינצ'ים שהיו מקובלים אז, הוא העניק לסדרה איכות קולנועית שניפחה את ממדי מסך הטלוויזיה לממדים סינמסקופיים. לבמאי קראו דייוויד לינץ', לבלש קראו דייל (סוכן מיוחד) קופר. לסדרה קראו "טווין פיקס", והיא שינתה את פני הטלוויזיה לעד.

     

    איך הכל התחיל

    דייוויד לינץ' היה במאי מאוד מצליח בשנות ה־80. הוא יצר את "איש הפיל" שהיה מועמד לשמונה פרסי אוסקר, את "חולית", שבו כיכב שחקן צעיר ולא ידוע בשם קייל מקלכלן ואת "קטיפה כחולה" בכיכובה של איזבלה רוסליני. בעקבות הצלחתו נשכר לינץ' על ידי מנהלי וורנר ברדרס לכתוב ולביים סרט על חייה של מרילין מונרו המבוסס על רב המכר "האלילה" ("The Godess"). הסוכן של לינץ' הציע שיכתוב את התסריט יחד עם חברו הטוב, התסריטאי מארק פרוסט. התסריט נזנח לבסוף על ידי מנהלי הרשת, אך פרוסט ולינץ' הפכו לידידים. סוכנו של לינץ', טוני קראנץ', לקח את הבמאי הצעיר למסעדה מפורסמת בלוס אנג'לס והפציר בו לעבור לטלוויזיה. "אתה צריך לכתוב תסריט על אמריקה כפי שאתה מכיר אותה", אמר לו, "כמו שעשית ב'קטיפה כחולה'". לינץ' התחיל לפנטז על עיירה קטנה שבה מתנהל סיפור דיקנסי ורב עלילות עם התרחשות מסיבית מתחת לפני השטח. היתה לו תמונה בראש של גופת נערה נפלטת לשולי אגם. קראנץ', פרוסט ולינץ' שכרו לעצמם חדר הקרנה בבוורלי הילס ובו צפו בסרט "פייתון פלייס" בכיכובה של לאנה טרנר, המספר על עיירה קטנה מלאת סודות אפלים ותשוקה. לינץ' וקראנץ' הציגו למנהלי רשת ABC את הסדרה במהלך שביתת התסריטאים של 1988. הפגישה עם מנהל הרשת ארכה עשר דקות וכללה לא יותר מרעיון וחזון אמנותי. הם הצליחו לעניין את הרשת, שהזמינה מהם פרק פיילוט בעלות של 1.8 מיליון דולר. הפיילוט נקרא "Northwest passage" והיה אמור להצטלם בצפון דקוטה, אבל קיומה של עיירה אמיתית בשם זה שינה את שם הסדרה. הם צילמו את הפיילוט עם סוף שני נוסף כדי למכור את זה לאירופה כסרט במקרה והרשת לא תקנה את הסדרה. קברניטי ABC לא התלהבו בהתחלה, אך לבסוף בשיחת ועידה של מנהלי הרשת בחוף המזרחי והמערבי החליטו להזמין שבעה פרקים נוספים. בסופו של דבר צולמו בסך הכל 30 פרקים ולורה פאלמר הגיחה אל חיינו.


    הסצנה שפתחה את הפרשה ושינתה את חיינו. גופה נשטפת לחוף

     

    העיירה שלנו

    העיירה טווין פיקס הטלוויזיונית נמצאת במדינת וושינגטון קרוב לגבול עם קנדה. עיירה בשם זה לא קיימת במציאות. הצילומים היו אמורים להתקיים בעיירות צפון בנד וסנואוקווילמי, אך לאחר סיור לוקיישנים שערך לינץ' במפלי סנואוקווילמי גילה כי בעיירה רוזילין, הנמצאת למרגלותיהם, נמצאים כל הלוקיישנים שכתב. הצילומים לסדרה נערכו בעיירה זו, שהיתה גם סט הצילומים של סדרת הלהיט "חשיפה לצפון", שיצאה גם היא באותה שנה.

     

    אז מי רצח את לורה פאלמר?

    גופת נערה נשטפת לחוף נהר. הנערה היא לורה פאלמר והיא עטופה בשקית ניילון שקופה שממנה משתקפת אפרוריות עורה הקר. פאלמר היא מלכת השכבה ומותה מכה את העיירה השלווה בתדהמה. אל העיירה נקרא סוכן אף.בי.איי מיוחד בשם דייל קופר ושיטותיו לרדיפה אחר פתרון התעלומה מסתוריות. הוא מסתמך על חלומותיו, על שיטות מיסטיות שמקורן בתושבי האזור הקדומים ועל חושיו. מה שהפתיע את אמריקה הוא שמתחת לפני השטח של העיירה, שנראתה כמו אלפי עיירות אחרות מנומנמות ומסטוליות מרחש מפלי המים הנופלים בסמוך, התגלתה עיירה חסרת תחתית. כל סוד קיפל בתוכו סוד אחר, וכשחשפת אחד ראית את זנבו של אחר נמלט מפניך.


    ג'יימס ולורה, בימים שהיא עוד נשמה

     

    כך, השאיפה שהתקבעה אחרי מסורת ארוכה של תעלומה־פתרון־אנחת רווחה הולכים לישון, השתנתה ללא הכר בעיירה אמריקאית מסויטת, שנראית כמו כל אחת אחרת, ואולי כמו כל אחת אחרת, מכילה שער סמוי לגיהינום. התמה של הסדרה: "מי רצח את לורה פאלמר?", היתה רק הסיבה. לינץ' לא התעניין כל כך בפתרון התעלומה ובראיון למגזין "אנטרטיינמנט וויקלי" אמר שמבחינתו הוא רצה שהסדרה תמשיך עוד ועוד. "מנהלי הרשת רצו פתרון לתעלומה בערך עשר שנים לפני שאני רציתי שהיא תיפתר", אמר. "מותה של לורה פאלמר היה ביצת הזהב והם רצו לכרות את ראשו של האווז". ללינץ' היו חילוקי דעות עם פרוסט, מכיוון שפרוסט חשב שצריך לפתור את תעלומת רוצחה של פאלמר ואילו לינץ' לא הרגיש מחויב לכך. בסופו של דבר באמצע סוף העונה השנייה אכן התגלה רוצחה של פאלמר והרייטינג ירד פלאים, מה שהוביל בסופו של דבר להורדת הסדרה.

     

    הפסקול

    אנג'לו בדלמנטי, מלחין פסקולים ותיק, שעבד עם דייוויד לינץ' ב"קטיפה כחולה" (1986), יצר את המוזיקה שליוותה את "טווין פיקס" ואחראי על נעימת הפתיחה המכשפת שלה, שנודעה בשם ""Laura's theme, והיתה אלתור של בדלמנטי ולינץ'. השניים הכירו את ג'ולי קרוז, זמרת ושחקנית בעלת קול רך ומכשף, לאחר שזו נבחרה לשיר את השיר המסיים את "קטיפה כחולה". מרוצים מהתוצאה, המשיכו בדלמנטי ולינץ' לכתוב לקרוז את האלבום הבא שלה, "floating into the night”,שהיה אלבום פופ חלומי. חלק משירי האלבום צורפו לפסקול הסדרה, כולל השיר "Falling", שהפך לשיר הנושא ואף זכה בגראמי בשנת 1991.


    אבא, אמא, בת נרצחת. משפחת פאלמר בהרכב מלא

     

    קסם שחור

    המשפט הידוע ביותר, שהפך לאחד הזכורים ביותר מהסדרה הוא "Damn good coffee" ("לעזאזל, זה קפה מצוין!" בתרגום חופשי מאוד), הנאמר על ידי הסוכן קופר בכל הזדמנות כשהוא שותה קפה שחור איכותי בדיינר, במלון או בתחנת המשטרה המקומית. משפט זה מאפיין את גישתו החיובית של קופר לחיים ואת חוסר התנשאותו מעל אנשי העיירה. קופר הוא אמן זן, והנאתו הרגעית והשלמה מהקפה היא הוכחה ניצחת לכך שהוא יודע לחיות בהווה. הקפה הוא גם חלק מתפיסת עולמו של הסוכן קופר, כפי שאפשר לראות במשפט זה שאמר לשריף הארי טרומן: "הארי, אגלה לך סוד קטן. כל יום, פעם ביום, תן לעצמך מתנה. אל תתכנן את זה. אל תחכה לזה. תן לזה לקרות. זה יכול להיות חולצה חדשה או תנומת צהריים, או שתי כוסות של קפה לוהט ושחור". חיבתו של קופר לקפה מחמיאה לאנשי העיירה. השריף מציע לו משהו ליד הקפה: "דונאט עם ריבה?", הוא שואל, "כמובן", עונה קופר, "השאלה מיותרת".


    לא לובשים אפור להלוויה. לטיפולך, הסוכן קופר

     

    גבירותיי ורבותיי, מהפך!

    כשטווין פיקס הופיעה בטלוויזיה לראשונה, כתב במסמך פנימי ה"מינה צמח" של רשת ABC (שעשה הקרנות מבחן) שאין לו ספק שהתוכנית תיכשל. "היא אינה פונה לקהל רחב, והיא מוזרה", הוא כתב. מוזר, אבל התוכנית לא רק שהצליחה בנוף שבו נחשבה חריגה, אלא שהיא שינתה, לאט ובחוסר אכפתיות, את הנוף עד שגדל למידותיה. הסדרה הבהירה בסגנונה הקולנועי שהטלוויזיה כבר אינה האח הקטן והאיטי של הקולנוע. הפריים טיים האמריקאי נאלץ לבלוע, ועשה זאת בהנאה, תכנים לגבי פעילות לא נורמלית, פילוסופיות בודהיסטיות ואינדיאניות, עולמות אחרים וטירוף. "טווין פיקס" סימנה את הרף החדש שאליו יש לטלוויזיה לשאוף. הרחוב האמריקאי, על גינותיו הסדורות וגדר הכלונסאות הלבנה, הפכו למסך מתעתע שמאחוריו יכולה להתחבא סופגנייה מלאת ריבה או רצח. או שניהם.

     

    • את הכתבה המלאה תוכלו לקרוא בגיליון פנאי פלוס החדש

     

     

    צילומים: אימג' בנק / Getty Images, יח"צ
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אייג'נט קופר והטייפ האישי הצמוד
    צילום: gettyimages imagebank
    תכירו, לורה פאלמר
    צילום: gettyimages imagebank
    צוות המנסרה המסתורית
    צילום: gettyimages imagebank
    גברת בול עץ
    צילום: gettyimages imagebank
    ד"ר ג'קובי. הפסיכולוג הכי קיצוני שפגשתם
    צילום: gettyimages imagebank
    7 לילות
    מומלצים