דממת הלילה

באחד המדבריות הלכו מורה סופי ותלמידו הנאמן. עם רד הערב, הקימו השניים אוהל ונשכבו בו כדי לנוח.
"איזו דממה!", העיר התלמיד.
"לעולם אל תאמר 'איזו דממה!'", ענה המורה. "אמור תמיד: 'אינני מצליח להקשיב לטבע'".