שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "הממשלה לא תומכת מספיק בחיילי המילואים"

    כשברקע צריכות להתקבל החלטות בנוגע לחיזוק משרתי המילואים, קצין מילואים ראשי מדגיש: "מערך המילואים הוא הפתרון הכלכלי הכי טוב שיש לצה"ל, אין פתרון אחר במסגרת צבא העם". הוא קובל על אדישות החברה: "האידיאלים נשארו במחסן והמעט שיש להם, נושאים על עצמם נטל שהחברה לא מעריכה מספיק". ומאמין שהאתגר העיקרי הוא נושא התעסוקה: "כשקצינים משמיטים מקורות החיים, את תפקידם במילואים, זה יותר מדגל אדום במדינה" ראיון אישי

    שנתיים מאז נחקק חוק המילואים שנועד לחזק את משרתי מערך המילואים, נדמה כי נמשך דווקא הפיחות במעמדם. מספר משרתי המילואים הולך ומצטמצם והנטל מתרכז בקבוצה קטנה באוכלוסיה הנושאת על כתפיה את המחוייבות לבטחונם ושלומם של אזרחי המדינה.

     

    המדריך המלא לזכויות המילואימניק

     

    למעשה, ניתן לומר כי רק לפני שנתיים הכירה ממשלת ישראל באופן רשמי במערך המילואים שלה. באוגוסט 2008 נחקק בישראל, לראשונה מאז קום המדינה, חוק בנושא וזאת לאחר לחץ ממושך שהפעילו בעיקר גופים חוץ פרלמנטרים.

     

    חלק מרכזי בחוק הוא החובה של מדינת ישראל להוקיר את חיילי המילואים ולתגמל אותם. בשנים האחרונות ובעיקר לאחר שנחקק, אכן חלו שיפורים בתגמול חיילי המילואים. אך האם מה שנעשה מספיק? האם מדינת ישראל אכן מוקירה את שלוחיה, בדרך הראויה? לכבוד יום ההוקרה לחיילי המילואים שיחול ביום ראשון, ל"ג בעומר, הלכנו לבחון את הסוגיה עם האיש שמופקד על רווחתם של חיילי המילואים – קצין מילואים ראשי.

     

    "אי אפשר להסתפק בהוקרה מנטאלית"

    "יש שינוי גדול שקורה במילואים בצה"ל מאז מלחמת לבנון השניה ויש לזה השלכות גם לנושאים הללו" אומר תא"ל שוקי בן ענת , קצין מילואים ראשי. "הצבא חי תקופה ארוכה בנורמות של שנות ה-60. פעם כולם היו באים, פעם שירות המילואים היה נתפש כערך. היום הוא גם ערך, אך בעיקר בעיני מי שעושה אותו. פעם לא היה צורך בהוקרה פיזית, היום יש בזה צורך. אי אפשר להסתפק בהוקרה מנטאלית".

     

    מפקדת קצין מילואים ראשי ממוקמת בקריה בצריף קטן, שמאפילים עליו הבניינים העצומים שנבנו שם בשנים האחרונות. מקום קטן וצנוע עם אתגרים גדולים ומחוייבות לעשרות אלפי אזרחים – חיילים. בן ענת (55), מהקצינים הבודדים בקריה הנושאים עדיין את אות מלחמת יום כיפור, יושב במשרדו כשמאחוריו, על הקיר, תלויה תמונה גדולה של חיילי מילואים מסתערים במהלך תרגיל.

     

    "יש שינוי בשכר המינימום למשרתי מילואים ובתגמול שניתן עבור תקופות קצרות. למעשה תקופות שהן פחות משבוע, מתוגמלים עליהם ב-40% יותר. הוסיפו גם תגמול עבור שירות חצי יומי - בעבר לא שילמו על זה. המדינה גם נותנת בונוס לחיילי מילואים על בסיס כמות הימים שנעשתה. זה מכובד וזה נופל במקומות הנכונים, אותה שכבת גיל שלגביה החוק מאוד משמעותי. זה מחזק מוטיבציה. המוטביציה לא באה דרך התגמול אבל זה מחזק. אנחנו רואים בקשות של חיילים לעשות עוד כמה ימי מילואים כדי להיכנס לזכאות .

     

    יש לזה עלות כספית, אך היא זולה יותר מכל אלטרנטיבה. שכר יום מילואים עולה לצבא היום 400 שקל בממוצע (שכר בלבד, ללא הוצאות אחרות. א.ר.), אין מה לעשות, זאת הוצאה מתחייבת. זה יורד מתקציב הצבא וזה בסדר. זה גם מכניס את הצבא לפרופורציות ולתפעול נכון יותר של מערך המילואים".

     

    מעמד חברתי מייצר ערך כלכלי

    בעקבות החוק והדרישה ממשרדי הממשלה להעניק הטבות לחיילי המילואים, ניתנים היום לחיילי המילואים הנושאים תעודת משרת מילואים פעיל, הנחות בחידוש רשיון נהיגה, רשיון רכב, ואגרות של משרד הפנים. אולם רביות מההצעות למתן הטבות, עדיין לא יושמו.

     

    "אנחנו מקבלים תלונות שזה מעט, אבל זה שאדם מקבל מדי שנה, אפילו מאות בודדות של שקלים, זה אומר שמישהו חושב עליו. שלושה דברים משמעותיים נמצאים בדיון ואנחנו צריכים לקבל עליהם תשובות: מנהל מקרקעי ישראל - ההנחיה של הממשלה היתה לאפשר העדפה בזכיה במכרזים של קרקעות. היום יש אפשרות לקבל בהנחה קרקע צמודה ברכישת קרקעות שלא במכרז, ביקשנו להרחיב את זה גם לזכיה במכרזים. כמו כן, לקבל תשובה בעניין הקלות במשכנתאות.

     

    "דבר נוסף זה פר"ח (פרוייקט חונכות). אנחנו חושבים שאיש מילואים שעושה פרוייקט פר"ח עושה למעשה מילואים כפולים ואפילו משולשים, כי גם ככה לסטונדנט החיים לא קלים. אני חושב שאדם כזה צריך לקבל תגמול כפול. משרד החינוך נתן סכום של 1,000 שקל לסטודנט, אני חושב שיש פה אלמנט מעליב מסויים.


    "יש תחומים משמעותיים שאני לא מודד אותם בתגמול כללי ישיר, אני מודד אותם במעמד החברתי - הוא מייצר ערך כלכלי הרבה יותר גדול מאשר התגמול הישיר. קח את ההקלה ברשיון נהיגה - עלות של 10 שקלים. כשאתה עושה את החשבון ל-10 שנים זה יוצא הטבה של 3 וחצי שקלים בחודש, לכן אני חושב שדווקא הטבות שמייצרות מעמד חברתי מובחן, הן עדיפות.

     

    המערכת המשפטית מעכבת העדפת חיילי מילואים

    מה לגבי העדפת חיילי מילואים במשרות ציבוריות? העדפות במכרזים? הטבות במס?

     

    "זה לא טופל כמו שצריך. "הבחנה מותרת" - האופציה לתת למדינה ולגופים ציבורים להיטיב עם אנשי מילואים ביחס למגזרים אחרים. לאבחן אותם לטובה, לא להעדיף אותם. זה דרגה אחת מתחת להעדפה וזה מאפשר לתת הקלות והטבות כספיות, שהם מרבית ההטבות שהממשלה נוגעת בהם. למשל, העדפה במשרות או העדפות במכרזים. זה אושר, אבל זה לא קורה". לדברי בן ענת, המערכת המשפטית מונעת את יישום המהלך, בגלל מחוייבות קיימת להפלות לטובה דווקא מגזרים אחרים, כגון העדפת מועמדים מהמגזר הערבי. "פה פיספסנו את המטרה. זה צריך להגיע למצב שהמחוקק יבין שמערך הזה הוא ייחודי".

     

    "הופעתי בכמה ועדות ממשלתיות, כל רעיון שתביא, משרד המשפטים יגיד לך לא טוב ומשרד האוצר יגיד לך אי אפשר. כך זה בדרך כלל. בואו נעשה הפוך, תגידו אתם מה אפשר. אתם אנשי מקצוע תביאו אתם את הפיתרון. יש ועדת שרים לענייני ביטחון שהתכנסה בפברואר האחרון, היא התכנסה רק פעם אחת מאז נחקק החוק. היא אמורה להתכנס במהלך החודש הקרוב לתת תשובות לדברים האלה. להעדפה שיש בה גם מעמד חברתי ולא רק כסף. הדחיות האלו במתן תשובות פוגעות קשה באמון של אנשי המילואים".

     

    איך דואגים לכך שמקבלי ההחלטות לא יסתפקו בחיקוק חוק המילואים ובמה שניתן עד כה, אלא ימשיכו לחזק ולשפר את מעמד המשרתים?

     

    "אני שומע אמירות בתוך הצבא - "חוקק חוק המילואים, נתנו הקצבנו אז דיינו". אסור בשום אופן שיושמעו אמירות כאלו, צריך להמשיך. מערך המילואים הוא הפיתרון הכלכלי הכי טוב שיש לצה"ל. יכול להיות שהוא יעלה קצת יותר ממה שתכננו, אבל אין פתרון אחר במסגרת צבא העם. כמות האוכלוסיה שעושה מילואים מצוטמצמת. הנוסחה של אזרח – חייל, חייבת להישמר, אבל יצטרכו להבין שהיא עולה יותר. כי יצטרכו לתגמל את האנשים יותר".

     

    אם לא די במעמדם ההולך ופוחת של משרתי המילואים, הרי שאנו עדים לאחרונה לפעילות שנועדה לפגוע בחיילי צה"ל ובמערך המילואים בפרט, בין הייתר על ידי ארגונים קיצוניים בישראל ובעולם, המעודדים הגשת תביעות משפטיות כנגד חיילים ששרתו במבצעים השונים. בצה"ל מדגישים כי בהקשר זה אין הבדל בין חיילי מילואים לסדיר וכי במקרה הצורך ינתן מלוא הסיוע כפי שידרש.

     

    אי אפשר להתחרות במועדונים הגדולים

    השבוע השיק צה"ל את מועדון ההטבות החדש לחיילי המילואים – "בהצדעה", אתה חושב שהמועדון הזה שנועד לתת הטבות צרכניות לחיילי המילואים עונה על הצורך?

     

    "ניסינו להריץ את הנושא הזה בצורה עצמאית. עד לא מזמן עברנו אנחנו בין החברות ורתמנו אותם. היום המועדון החדש מנוהל על ידי חברה חיצונית. צריך להבין, אין לך יכולת להתחרות במועדונים הגדולים, תמיד יהיו הטבות גדולות יותר. אתה בא לשמורת טבע מקבל הנחה של 30%, אבל אם תבוא עם כרטיס זהב של חברה גדולה, תקבל כניסה חינם. יש לנו 10 מיליון שקל בשנה ואפשר בזה לקנות מעט מאד הטבות. צריך להחליט מה לתת ואיך".

     

    אנחנו רואים הרבה גופים עסקיים שמאמצים יחידות מילואים בסדיר, האם אתם מקדמים את זה גם בקרב יחידות מילואים? האם קיימים תקציבים לרווחת חיילי המילואים שאינם באים כתגמול ישיר?

     

    "כיום אין אפשרות לאימוץ מתוך מטרה להכיר בכך לצורך הטבות מס, ללא מעבר דרך האגודה למען החייל באישור של אכ"א. התהליך הוא מוסדר, כי אחרת מי שיש לו קשרים או מי שהוא בן של, ידאג רק ליחידה שלו. זה פועל בסדיר ויש מגמה להכניס גם את חיילי המילואים. באגודה לא הולכים מספיק לכיוון של המילואים.

     

    "כיוון נוסף זה דרך הביטוח הלאומי. כרגע 2.5 פרומיל מתקציב הביטוח הלאומי, הולך לרווחת אנשי המילואים. אני ביקשתי להגדיל את זה ל -5 פרומיל. חלקו יופנה לשכלול מערך הגיוס, הקמת עמדות אינטרנט, עמדות התרעננות, תשתית לאינטרנט אלחוטי, שחיילים יוכלו לקבל דוא"ל, בעיקר בבסיסים הגדולים. השיפור במעבר מהאזרחות לחיילות הוא נורא משמעותי, כי זה מסמל גם מקצוענות. אם חייל בא ונקלט במקום "מג'וייף" שאין לו את הדברים שהוא רגיל להם מהאזרחות, זה מפריע. מה לעשות, זה כבר לא דור הפלמ"ח, לא אוכלים היום במסטינגים, צריך לדבר בנורמות של שנות ה-2000 וזה מקור תקציבי מצויין".


    תלונות של חיילים על התנאים בבסיסי התעסוקה והאימונים - איכות הציוד והמזון, האם חל שיפור מאז מלחמת לבנון השניה גם בהיבט הזה?

    "אנחנו לא במתכונת של הצבא האמריקאי, אבל חל שיפור. גדוד מילואים מגיע לתקופה קצרה, יש תחלופה ובתחלופה יש פחת אדיר. זה עניין של תקציבים. אני הייתי שמח אם לכל חייל מילואים היה שני סטים של מדים שהשם שלו רקום עליהם. אגב זה לא עולה הרבה כסף. אתה רואה אנשים לובשים מדים עם מידות לא בדיוק תואמות. הרמה היא בסדר בסך הכל, אבל קורים תקלות, לרוב זה ברמה המקומית. 

     

    אפשר להגיד כל שנה נחדש את המלאי - מאיפה נוציא את הכסף הזה? זה יהיה או לקנות עוד 3 מרכבות או את הדברים האלה. ופה במדינה יצטרכו לקנות 3 ממרכבות".

     

    חיילים ומפקדים רבים נדרשים להוצאות לא מעטות במהלך שירות המילואים. הם מגיעים עם רכבם הפרטי שלעיתים אף משמש כ"רכב סינג'ורים" במהלך השירות. הם נדרשים לעשות שיחות טלפון על חשבונם, רכישת מזון ועוד. הרבה מאד פניוות מגיעות לצה"ל בעניין הזה כבר שנים. האם לא הגיע הזמן לטפל בזה? כגון, לתת לפחות החזר עלות תחבורה ציבורית לאלו שמגיעים למילואים ברכבם הפרטי?

     

    "התשובה הרישמית של הצבא זה "הבן אדם מקבל את הספח לנסיעה בתחבורה הציבורית", או אמירות של "באים עם האוטו של החברה וזה בסדר", אומר בן ענת, "אבל היום המדיניות של החברות מגבילה הרבה יותר, בכמות קילומטרים, בהוצאות נסיעה וכו'.

     

    יוצאים מנקודת הנחה שהחברה מממנת, אבל למה החברה צריכה למממן את זה? המצב הזה לא ימשך לאורך זמן. זה לא קיים בשום מקום אחר. אם היינו חיים בדנמרק אז זה היה בסדר, שם יש תחבורה ציבורית שמגיעה לכל מקום, אבל כאן התחבורה הציבורית לא נגישה לכל מקום.

     

    מפקד שצריך להגיע לפיקוד צפון. לשירות חד יומי, צריך לנסוע באוטובוס מרעננה. ואתה אומר לו תהיה ב-9 בבוקר בפיקוד, איך הוא יגיע מרעננה? ברכבו הפרטי. כי בתחבורה הציבורית הוא יגיע ב-12, ישר לארוחת צהריים שב- 2 הוא כבר צריך לחזור.

     

    "אי אפשר להסתמך על זה לעולם ועד ,כי זה נורמות שלא מקובלות באף מקום. אין אף חברה אזרחית שאומרת לעובדים שלה תגיעו בכוחות עצמכם כי אני נותן לכם עבודה. דעתי, ואמרתי את זה בצבא, שצריך להתחשבן לפי עלות ואז כל אחד יעשה את החשבון שלו איך הוא רוצה להגיע. השיקול הוא בהחלט כסף".

     

    האתגר העיקרי - התעסוקה

    אנחנו עדים לפיטורים של אנשי מילואים בגלל ההעדרות שלהם מהעבודה. אנשים המשרתים במילואים, במיוחד אלו שמשרתים תקופות ארוכות מתקשים למצוא עבודה. איך אתם מסייעים?

     

    "האתגר העיקרי של מערך המילואים הוא נושא התעסוקה. צה"ל לא יכול להרשות לעצמו מג"ד מובטל. המדינה צריכה להסתכל יותר מקרוב על המגזר הפרטי ולטפל במעגלי החיים שהם לא בקשר החוזי של האזרח והמדינה. אי אפשר לומר לחייל תבוא תשרת וכשתחזור הביתה אתה כבר לא מעניין אותי. לא יהיה מנוס מלטפל גם בחיים האזרחיים, בתחום התעסוקה, החברה וגם המשפחה.

     

    "לא יהיה מנוס מלתת סיוע לאותם מעסיקים שמתקשים. אולי בהיבט של זכאויות למכרזים של המדינה. אין סיבה שארגון שמעסיק מעל כמות מסויימת של משרתי מילואים, לא יקבל זכויות במכרזים של משרד הביטחון, אם הוא כשיר אליהם, אולי גם הקלות במס. כל אלטרנטיבה אחרת תהיה יותר יקרה. מעסיקים גדולים יכולים לעמוד בזה, אבל מעסיק קטן כמו כמו חברה שמעסיקה 20 עובדים ו- 10 מתוכם היו במילואים בעופרת יצוקה, מעסיק כזה - רק אידיאולוגיה, רק הציונות מחזיקה אותו. זה לא ימשך לנצח זה ברור לחלוטין. ולכן צריך לחשוב מראש על הדברים האלה".

     

    החברה לא מעריכה מספיק את בעלי האידיאלים

    שלושה מתוך חמשת ילדיו של בן ענת משרתים כיום במילואים. אחד מהם נפצע קשה במהלך שירותו הצבאי, אך ממשיך להתנדב לשירות מילואים. בן ענת שעל קיר משרדו מתנוססת תמונה בה הוא מחזיק את אחת משתי נכדותיו, מאמין מאד בחיי משפחה ובצורך לחזק אותם, במיוחד בקרב קציני המילואים העושים ימים רבים מחוץ לבית.

     

    "צריך לראות איך מחזיקים את המפקד בצה"ל, איך מחזיקים את אשתו, כי מי שיחליט מי יהיה יהיה המג"ד הבא, זה לא המ"פ, זה אשתו. וכשהיא תראה שיש לו בעיות תעסוקה, היא תגיד לו אל תבוא.

     

    "דיברה איתי אשה של של קצין מילואים מהישוב קידה (מועצה אזורית מטה בנימין. א.ר.), ישוב אידיאולוגי, כולם שם בתפקידים חשובים בצה"ל. כשקורה משהו, רק הנשים נשארות, כל הבעלים מגוייסים - בסדיר או במילואים. היא אומרת תשמע, קשה לי עם זה שהוא לוקח את האוטו והוא לא מקבל החזרים, בסוף זה נופל עלינו. הוא גם לא בא לאסיפות הורים אך אני מתמודדת. אבל הכי קשה לי זה שהוא מחפש עבודה כבר שנה. אדם שעושה 70 יום מילואים ואומרים לו בראיונות עבודה נחזור אליך ואף אחד לא חוזר.

     

    "אנשים שעושים הרבה ימי מילואים מתקשים למצוא עבודה. אם פעם אמרת אני מג"ד וישר אנשים חשבו מפקד טוב - מנהל טוב, אמיץ ומסור, היום השאלה הראשונה בראיון היא כמה זמן אתה נעדר לי? כשאדם כזה אומר שהוא לא רושם ברזומה שהוא מג"ד, זה יותר מדגל אדום במדינה.

     

    נושא התעסוקה קרוב מאד לליבו של בן ענת, כמי שהיתה לו גם קריירה אזרחית. במסגרת תפקידו כיום הוא החליט לקחת על עצמו את הטיפול בסיוע בתעסוקה למג"דים ומ"פים, בסיוע חברה פרטית, כשבמקביל היחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון מטפלת בהשמת חיילים.

     

    "הייתי מגד 10 שנים עשיתי יותר מ-1,000 ימי מילואים לא קיבלתי אגורה החזר. כשבאתי למגזר העסקי, המעסיק האמין שאני טוב לו לארגון. היום עושים 60 יום בשנה והרבה יותר קשה מאחד שעשה בעבר 100 יום. למה? כי השוק היום פחות טולרנטי והאידיאלים נשארו במחסן והמעט שנשארו להם אידיאליים, נושאים על עצמם נטל שהחברה לא מעריכה אותו מספיק. הממשלה לא תומכת מספיק. זה אולי נשמע ביקורת, אבל אני אומר דברים שצריך להגיד אותם ואני אומר את זה גם בממשלה וגם בצבא."

     

    בן ענת מאמין כי פגיעה במערך המילואים הוא פגיעה בעצם קיומה של המדינה. ובאחריותה של המדינה לדאוג שזה לא יקרה. "כל העלות של ההטבות זה "פינטס" ואין אלטרנטיבה אחרת מבחינה כלכלית. אנשים שמדברים על אידיאלים, אנשים שבאים למילואים למרות שהם כבר פטורים, נבוכים לומר את זה היום במקומות מסויימים - לאיפה הגענו? מי ישמור עלינו? התאילנדים?"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    קמל"ר. שוקי בן ענת.
    צילום: עופר עמרם
    תעודת משרת מילואים פעיל - הנוסח החדש
    מומלצים