שתף קטע נבחר

למה האל מחכה לסוף היום כדי לברך על הבריאה?

שאלה:

 

מדוע אלוהים מחכה כביכול עד לסיום כל יום בריאה כדי לברך על שברא באותו היום? האם האל מבצע ניסוי שרק בסופו מתרשם מהתוצאה ומאשרה? תיאור מעשה הבריאה דומה לתאור של מדען המבצע סדר פעולות באופן ליניארי ומחכה לתוצאות ואילו האל הוא מעל הזמן אולם הבריאה מתארת את אלוהים ככפוף לחוקי הזמן (עבר, הווה, עתיד) והפיסיקה - סיבה ותוצאה. מה ההסבר לפרדוקס? (אלון, מרכז)

 

תשובה:

 

אלון שלום,

 

ספר התורה אינו ספר היסטורי, אף על פי שמתוארים בו גם סיפורים ועובדות שקרו בעבר. מטרת ספר התורה היא ללמדנו ערכים, אמונה ומצוות. בנוסף, צריך לדעת כי התורה כתובה לבני אדם במושגים אנושיים, וכלשון חז"ל: "דיברה תורה כלשון בני אדם". (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לא)

 

הרב קוק מתייחס לסיפורי בראשית וכותב: "... והתורה ודאי סתמה במעשה בראשית, ודברה ברמיזות ומשלים, שהרי הכל יודעים שמעשה בראשית הם מכלל סתרי תורה, ואם היו כל הדברים רק פשוטם איזה סתר יש כאן... והעיקר היא הידיעה העולה מכל הענין לדעת ד', וחיי המוסר האמיתי". (אגרות ראי"ה צא), הוא מוסיף בקשר לתיאור אדם וחוה בגן עדן, שאין הכרח בכלל שהעובדות היו כפי שמתוארות, אלא "אנו צריכים רק לדעת, שיש אפשרות גמור, שהאדם אפילו אם יתעלה במעלה גדולה, ויהיה מוכן לכל כבוד ועונג, אם ישחית דרכיו יוכל לאבד כל אשר לו, ויוכל להרע לעצמו לותולדותיו עד דורות רבים מאד, וזה הלימוד יוצא לנו מהעובדא של מציאות אדם בגן עדן וחטאו וגירושו..." (אגרות ראי"ה קלד).

 

מדבריו עולה, כי ישנם תיאורים רבים שכל עניינם הוא ללמדנו מוסר ומידות, והעובדות - בעיקר של מעשי בראשית, הם סודות.

 

מכאן גם לשאלתך. הבורא אינו כפוף ותלוי בזמן, ואינו מצפה לתוצאות. הוא יודע אותם ולפי רצונו העולם נברא.

 

מגמת התיאור של מעשי בראשית, באה להדגיש שהעולם נברא בהדרגה, והוא הולך ומתפתח. כל שלב הוא חשוב וטוב. האדם נדרש להיות שותף בבריאה הטובה, ולא לקלקלה.

 

כך אמרו חכמים במשנה: "בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים שֶׁמְּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים שֶׁמְּקַיְּמִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת". (מסכת אבות פרק ה, א). כלומר, העולם נברא בעשרה מאמרות (בשלבים), ולא במאמר אחד (בבת אחת), אף על פי שמצד הבורא יכול היה להיברא בבת אחת. כל זה מתואר כך, כדי לתת שכר לפועלים בעולם במישור החיובי (הצדיקים), ולהעניש את מקלקלי העולם (הרשעים).

 

ממילא אין כאן פרדוקס ולא סתירה, אלא תורה המנחה את האדם להיות אחראי ולדאוג לתיקון העולם שהוא טוב. כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים