איש לא שמע מהם כבר 25 שנה
ביום ירושלים מדינת ישראל ו-110,000 אתיופים ישראלים, זוכרים את 4,000 בני הקהילה שניספו תוך כדי ניסיונם להגיע לארץ חלומותיהם. אבל אף אחד לא יודע בדיוק כמה אנשים נעלמו בדרך אל ובסודן, שם אחרי מסע של שבועות ארוכים במדבר, המתינו העולים לחילוץ ישראלי. רות מייסון קוראת לאזכרת שמם וסיפורם
היום, ה-12 למאי,יום ירושלים. מדינת ישראל ו-110,000 אתיופים ישראלים זוכרים את 4,000 בני הקהילה שניספו תוך כדי ניסיונם להגיע לארץ חלומותיהם במבצע משה בשנים 1984-85.
תודות למאמצי פעילים יוצאי אתיופיה שדרשו להנציח את זכר יקיריהם, בשנתיים האחרונות היום הזה צויין על ידי טקס ממלכתי בהר הרצל. בעוד שביום זה מתייחדים עם זכרם של אלפי ה מהות ואבות, בנים ובנות, אחים ואחיות, דודים ודודות של אלו שהצליחו להגיע לארץ, יש קבוצה נוספת שלא מזכירים. לאלו ששרדו, פשוט קשה מידי להזכיר אותם.
אלו הם הנעדרים.
אף אחד לא יודע בדיוק כמה אנשים נעלמו בדרך אל ובסודן, שם העולים האתיופים חיכו לחילוץ על ידי ישראל אחרי מסע של שבועות ארוכים במדבר. מה שידוע הוא שאיש לא שמע מהם כבר 25 שנה.
שניים מבני העדה, בני משפחתם של 8 מהנעדרים, מדברים עליהם בסרט דוקומנטרי החדש שלי "ואלה שמותי". לא ציפיתי שנושא זה יעלה בסרט שעיקר עיסוקו בעושר ובמעמקי משמעות שטבועים בשמותיהם המקוריים של ישראלים אתיופים, אבל כשהתבקשו לספר על שמותיהם, נזכרו המרואיינים בשמות נוספים - שמות שהם כמעט ולא מזכירים, אבל חקוקים על לבבותיהם תמיד.
"שלושה אחים שלי וארבע דודים שלי נעלמו בסודן החל מ-1981", מספר דוד מהרט, מנהל "מרכז היגוי של עולי אתיופיה" במערכת החינוך. מהרט קרוי על שם דוד המלך.
בסרט, הוא מוסיף:"כאשר היינו בסודן, אבי הלך לעיר שם לברר, כי על-פי השמועות, הם נעצרו. הוא לא דיבר ערבית, אבל הוא קם והלך לשם. אמרו לו, אנחנו לא יודעים אם אתה יכול פה לברר ולהציל אותם אבל לפחות תשמור על עצמך. כמה שיותר מהר, תעזוב את המקום הזה. מאותו יום אבא שלי, אימא שלי והדודים שלי לא חזרו להיות מה שהם היו. אפשר להגיד שהם 27 שנים באבל."
ישנם גם כאלו שחזרו לאתיופיה ולסודן לחפש את יקיריהם שנעלמו. אשר רחמים, מנהל שירותי טיפול בפסיכוטראומה ליהודי אתיופיה ב"מרכז הישראלי לפוסט טראומה", נסע לאתיופיה אחרי שירותו בצה"ל לחפש את מולו, אחיו הבכור. שמו המקורי של אשר הוא מקואוננט (נסיך).
אשר מגלה בסרט: "מולו נעלם מדרכו מסודן חזרה לאתיופיה כדי להביא את המשפחה ב- 1981. מאז נעלמו עקבותיו. הדברים היחידים שנשארו אלו השם שלו והתמונות שלו. מולו היה קורא לי מקואוננט. תמיד אהבתי שהוא קרא לי כך ואני מתגעגע אליו."
אין ארגון שאוסף את נתוני הנעדרים
ייתכן שקשה יותר להיות בן משפחה של נעדר משל נפטר. ככל שעוברות השנים, אלו ששרדו לא יכולים לוותר על התקווה שאהוביהם עדיין בחיים. המתים מוזכרים בטקס זכרון. סוף סוף יש להם מצבה. אבל למשפחות הנעדרים, שרק לאחרונה התחילו לדבר עליהם בפומבי, אין אפשרות להמשיך הלאה.בעוד שיש הרבה ארגונים אזרחיים של אתיופים ישראלים, אין אחד, למיטב ידיעתי, שאוסף נתונים על הנעדרים או מנסה לחפש אותם. אפשר להגיד שנוכחותם החזקה ביותר היא בחלומות. דוד מהרט מספר בסרט שלפעמים הוא חולם שהוא פוגש את אחיו ודודיו, והוא צובט את עצמו לוודא שאינו חולם. ואז הוא מתעורר בבוקר.
אבי מספין, מ"האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה", שניהלה מאבק מצליח להכרת המדינה ביום זיכרון לחללים ולהקמת אתר זיכרון, אומר שהכרה מדינית איננה מספיקה. ארגונו היה רוצה לראות את שמות כל 4,000 המתים – בידי שודדים, רעב, צמא וחולי – מופיעים על המצבה.
כך נראה טקס הזכרון בהר הרצל בעבר:
"כמעט כל משפחה אתיופית בישראל איבדה משהו בדרך לסודן או בזמן השהייה בסודן" אומר מספין. "חלק נמצאים במצב של פוסט טראומה ולא מבינים יודעים שחלק מהתנהגותיהם נובע מהטראומה הזו. אנחנו רוצים שהממשלה תחרוט את שמותיהם של כל הרוג באתר הזכרון כדי שהשורדים ירגישו שלאהובם, למרות שאין לו או לה מקום מנוח, יש מקום כאן בישראל. חשוב להם שיוכלו לבוא ולראות את השם, לגעת בו ולהגיד 'זה בני, זה אחי'. חשוב גם שישראלים אחרים יבינו ש- 4,000 מיהודי אתיופיה הקריבו את נפשם כדי שמשפחותיהם יוכלו להגיע לישראל. היכולת לראות את השמות ימחיש זאת לדורות הבאים."
שמות חרוטים לא יעזרו למשפחות הנעדרים. אבל אנחנו יכולים לחקוק חלק משמות אלו כאן:
מולו מהרי
פרדה תקלה
רובל איוב
אנדרגה יזאזו
קסה יזאזו
איאהוני סמאי
תקה סמאי
אסרסה סמאי.
- האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה
, המרכז הישראלי לטיפול בפסיכו טראומה ואחרים, יקיימו טקס זיכרון הפתוח לקהל הרחב בשני ליוני בשעה 17:00 במרכז מורשת בגין בירושלים, שייחד את זיכרונם של הנעדרים יחד עם זכרונם של הנופלים. פרטים והרשמה בטלפון 02-6789673. הכניסה חופשית.
- קריאה לסדר
- מדור המציג מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות של גולשים אודות החברה בישראל ובעולם. יש לכם מה לומר? שלחו ל- hevra@y-i.co.il
וציינו בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.
לפנייה לכתב/ת 
