הטבע הישראלי מקבל אפוד מגן

טעות סביבתית כמו זו שאירעה בשנות ה-50 בייבוש החולה, לא נראית כמו תרחיש הגיוני במציאות העכשווית. המודעות להגנת הסביבה, פעילותם של הארגונים הסביבתיים והידע שקיים במשרד להגנת הסביבה, אמורים לשמור על הטבע מפני רכבת הצמיחה הדוהרת במהירות.

למרות זאת, כנראה שכל זה עדיין אינו מספיק: בימים אלה מפרסם המשרד להגנת הסביבה את התוכנית הלאומית לשמירה על המגוון הביולוגי - תוכנית שמטרתה שמירה על מגוון החי והצומח בשטחים הפתוחים והעירוניים, מפני לחצי הפיתוח.   

התוכנית, שגובשה בשיתוף רשות הטבע והגנים, מדענים וארגוני סביבה, מבקשת לראשונה לא רק להקים מאגר ידע מסודר לנושא, אלא גם להשפיע על מדיניות התכנון בישראל - כך שתימנע הפגיעה בשטחים הפתוחים שעוד נותרו. העבודה על התוכנית נמשכת כבר מספר שנים, אולם בבואם לגבש את עיקריה הבינו מנסחי המסמך עב הכרס כי אחת הבעיות המרכזיות היא הבורות הציבורית בנושא.

"מה זה מגוון ביולוגי? אנשים לא יודעים, ישנה בורות רבה מאוד סביב זה ואני מודה, גם אני לא ידעתי בדיוק למה הכוונה בתחילת דרכי", אמר אתמול (ד') השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן. "התשובה היא שמגוון ביולוגי הוא הבסיס שלנו, הוא מה שמעניק לנו את היכולת להתקיים. מגוון המינים בטבע משפיע עלינו ישירות ולכן - זה אינטרס שלנו לשמור עליו".

אם מתעקשים על הגדרה מדויקת יותר, אפשר לומר שהמונח "מגוון ביולוגי" מתייחס למכלול היצורים הקיימים עלי אדמות. המגוון הזה - של יצורים חיים וצמחיה - הוא שמבטיח לא רק את איכות האוויר שאנו נושמים, או את איכות המים - אלא למעשה את קיומו של כמעט כל משאב טבעי שבו אנו משתמשים. 

שפירית‏ (צילום: אורי קולקר)

1

2

3

4

5

6

7

ייבוש ביצת החולה הוא דוגמה מצוינת. היום נחשב האירוע הזה לחטא הקדמון של התערבות האדם בסביבה. בשל הרצון לפתח את החקלאות באזור, ייבשו בשנות ה-50 - במבצע הנדסי רחב היקף - אלפי דונמים של שטחי ביצה חשובים. התוצאה לא איחרה לבוא: בתי הגידול הייחודיים של האזור נהרסו, ויחד איתם נפגעה גם היצורים שביצעו, במשך מיליוני שנים, בקרה בקרת טבעית לאיכות המים בכנרת.

המאבק כנגד ייבוש הביצה היה אחד האירועים הראשונים שכנגדם התאגדו שוחרי טבע, ואחת מתוצאותיו היתה הקמת החברה להגנת הטבע. היום, כ-60 שנה לאחר מכן, מקווים בחברה להגנת הטבע כי ישום התוכנית הנוכחית יקרום עור וגידים כבר השנה. ניר פפאי, ראש אגף שמירת סביבה וטבע בחברה, מציין עוד כי "אין בישראל חקיקה מתאימה לשימור המגוון הביולוגי. המטרה שלנו היא לקדם חקיקה כזו, כדי ליישר קו עם העולם".  

בתוכנית: הגנה על שטחים פתוחים

מה כוללת התוכנית? מעבר לפעולות הניטור והמעקב אחר בעלי חיים וצמחים שכבר החלו בשטח, מתוכננים שינויים בתוכניות מתאר ארציות, ובהן תוכנית המתאר הארצית לבנייה (תמ"א 35). השינויים הללו אמורים להפוך את השטחים הפתוחים לערך שיש להגן עליו. לצד זה, יהיה צורך בגיבוש תוכניות "הצלה" לטיפול במזיקים, להתמודדות עם מינים פולשים (של צמחים ובעלי חיים), באוכלוסיות המצויות בסיכון ובשיקום מינים שנפגעו על ידי מיזמי תשתיות או תחבורה.

במסגרת המאבק למנוע נזקים למגוון הביולוגי, מתייחסת התוכנית גם למיני בעלי חיים המוגדרים כ"מתפרצים", ביניהם תנים זהובים, שועלים מצויים, חזירי בר, עורבים אפורים, קורמורנים גדולים ועוד. אם בעבר מספרם היה קטן והם היו זקוקים להגנה מפני פגיעה, כיום לאחר מספר עשורים - עם השינויים בסביבה על ידי האדם - ישנם מינים שהגדילו את אוכלוסייתם מעבר לכושר הנשיאה הטבעי של השטח. הם גורמים לנזקים לאדם - כדוגמת מחלות ונזקי חקלאות, ופוגעים גם במיני בעלי חיים אחרים עימם הם מתחרים על משאבים, דבר המחייב את הרשויות לנקוט בפעולות ללכידה, דילול וציד.

פרטי התוכנית להגנה על המגוון הביולוגי יוצגו על-ידי השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן בכנס ירושלים לסביבה וטבע של החברה להגנת הטבע, שיתקיים ביום שני, 17 במאי, ויוקדש השנה לנושא השמירה על המגוון הביולוגי. הכנס נערך בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, אוניברסיטת תל אביב ועיריית ירושלים.