כל הכבוד, אלי גוטמן
"האדומים גאים להיות אלה שאוהבים את מי שכולם כל כך אוהבים לשנוא. כל העולם כולו כן שונא את הפועל, אבל למי שאוהב את הפועל, זה פשוט לא איכפת". לי בוץ עונה לכל המקטרגים (ולשרון דוידוביץ') בעקבות אמירותיו של מאמן מחזיקת הגביע
ביקורת גדולה הופנתה אחרי גמר גביע המדינה נגד מאמן הפועל תל אביב, אלי גוטמן, שניגש בסיום המשחק אל הקהל האדום וביקש ממנו לשיר איתו שיר, שאותו שרים אוהדי הפועל ת"א כבר שנים ארוכות
לאלו מבינכם אשר לא מכירים את השיר, הוא הולך ככה: "כל העולם כולו שונא את הפועל ורק ואני אוהב". שדרני הטלוויזיה תקפו את גוטמן בחריפות, אמרו שהוא התנהג כאחרון האוהדים והתפלאו למה הוא בחר לשיר "שיר של שנאה". ואני שואלת - איפה השנאה פה? מה, גוטמן שונא את הפועל? או שאוהדי הקבוצות האחרות בישראל נעלבו עד עמקי נשמתם מכך שאוהדי הפועל שרים על כך שכולם שונאים אותם?
הרי אין בשיר הזה נאצות וגם לא מוזכרת בו המילה "שואה", לא עולות תהיות לגבי עבודתה של אם יו"ר ההתאחדות לכדורגל או של מי ממאמני ושחקני ליגת העל. אז איפה בדיוק הבעיה פה? אם גוטמן בחר לחגוג ככה את הגביע עם האוהדים שלו זו זכותו המלאה. זו אינה התרסה, לא נאצה ולא מוזכרת פה אף קבוצה אחרת מלבד הפועל ת"א והרגשות קהל אוהדיה.
אגב, רק על מנת להבהיר נקודה חשובה - אוהדי הפועל לא "מתבכיינים" על השנאה לקבוצתם מהיום, ומדובר בשיר שאותו שרים ביציעי בלומפילד כבר שנים רבות. מה גם, שלא משנה מה היו שרים האוהדים כולם היו אומרים שהם מתבכיינים, ואני בכלל לא בטוחה שזה נכון. הרי זו עובדה שהפועל ת"א
היא הקבוצה הכי פחות אהובה על אוהדי מכבי תל אביב, בית"ר ירושלים, בני יהודה ואפילו על אוהדי הקבוצות הקטנות יותר. למה? אני לא יודעת, אבל סקר פשוט שייערך יוביל למסקנה הזו.
לדעתי, לאוהדי הפועל ת"א אין בעיה עם זה, ההיפך הוא הנכון - הם גאים להיות מיוחדים, להיות אלה שלא הולכים עם הזרם ויושבים מול הטלוויזיה בימי חמישי בערב לעודד את "הקבוצה של המדינה" כי זה מה שכולם רוצים או צריכים לעשות. האדומים גאים להיות אלה שדווקא, דווקא הם אוהבים את מי שכולם כל כך אוהבים לשנוא.
כל השנה מתלוננים במכבי חיפה, מכבי ת"א, בית"ר ירושלים ואני יכולה להוסיף לרשימה את כל קבוצות ליגת העל וגם את ההתאחדות לכדורגל, על מה שמכנים בתקשורת "הבכיינות של הפועל ת"א". ואני אומרת, אולי מי שמתבכיין כל השנה זה דווקא הם - אותם אלה שמתבכיינים על ההתבכיינות של הפועל. או שזה עובד בצורה של גונב מגנב פטור?
גוטמן ידוע בתור מאמן שתמיד מדבר לעניין אחרי משחקים. הוא לא חוסך ביקורת ממי שמגיע, לא מתלהם אחרי הפסדים ולא משתולל משמחה אחרי ניצחונות. גם ביום שלישי, אחרי שהפועל ת"א לקחה את הגביע, הוא נשאר עם רגליים על הקרקע והוסיף לזה חיוך גדול על הפנים. אם מה שהעלה לו חיוך זה פעם אחת לא לצאת פוליטיקלי קורט ולשיר עם האוהדים שלו על כך שהוא אוהב את הפועל וכל האחרים לא, אז מותר לו.
למה קשה כל כך לאנשים לראות את הפועל ת"א, אנשיה ואוהדיה שמחים? מה, גם בגביע היה קיזוז ולא סיפרו לנו על זה? או שזה בגלל ההגרלה ה"קלה" שקיבלו האדומים בדמות הפועל חיפה בחוץ, בית"ר ירושלים ובני יהודה בגמר?
או שיגידו שזה משום שהם עברו בדרך את מכבי יפו ועירוני רמת השרון, כי הרי אנחנו לא זוכרים קבוצות גדולות כמו מכבי ת"א מודחות מהגביע בשלבים מוקדמים הרבה יותר לקבוצות מליגות נמוכות (מישהו אמר בית"ר שמשון ת"א או הפועל עכו?). ועל מנת להבהיר את הנקודה, אני לא חושבת שבמכבי חיפה בכו אחרי שהגרילו את הפועל רמת גן בגביע, הגרלה "קלה" על הנייר ובכל זאת הם לא העפילו שלב.
אוהדי הפועל ת"א. אוהבים את מי שאחרים שונאים (צילום: אלי אלגרט)
בקיצור, עזבו את גוטמן. הוא מאמן נהדר, שהפך את הפועל ת"א העונה לקבוצה האטרקטיבית ביותר בארץ, עם קיזוז ובלי קיזוז. את ההצגות של הפועל ת"א העונה באירופה וגם במשחקים גדולים כמו נגד בית"ר ירושלים ב-3:4 בליגה, בדרבי של ה-2:4 ובמשחקים נוספים אי אפשר לתייג בכוכבית, כפי שיעשו אם האדומים יזכו באליפות. גם 85 השערים שכבשה העונה הפועל ת"א בליגה, אשר לא מעט מהם מתמודדים גם על תואר שער העונה, לא קשורים לקיזוז ולשאלה האם "מגיע" לחיפה או "לא מגיע" לחיפה.
אותי לימדו שבכדורגל אין מגיע, מי שטוב מנצח ואם לא - זה מה יש. אז אם הפועל ת"א תיקח בסופו של דבר אליפות - סימן שמגיע לה (למרות שמבחינת חצי מדינת ישראל אפשר לקזז גם את הניצחון של האדומים על חיפה בקריית אליעזר), ואם לא - אז כנראה שלא.
וגוטמן, יש לי רק בקשה אחת - אם הפועל ת"א תשיג עוד תואר השנה, אל תחגוג בשום צורה אחרת, כי כל העולם כולו כן שונא את הפועל. טוב, אולי לא כל העולם, אבל רוב מדינת ישראל, ולמי שאוהב את הפועל, זה פשוט לא איכפת.
לפנייה לכתב/ת 
