שתף קטע נבחר

כשליברמן "מה-זה-מאוכזב"

את קשרי הרוסים עם החמאס הוא דווקא מנצל, אז למה להתלונן? ואם הקשרים האסטרטגיים עמם כה עמוקים, כיצד חלוקות המדינות בשאלות המהותיות ביותר?

שתי שאלות עולות מאכזבתו הגדולה של שר החוץ ליברמן מידידיו הרוסים, הקוראים לשיתוף החמאס בתהליך השלום. האחת- מדוע לא נשמע קולו של משרד החוץ בפעם הקודמת בה נפגש שר החוץ הרוסי לברוב עם ראש הלשכה המדינית של החמאס חאלד משעל? והשאלה האחרת - מה בדבר הדיאלוג והשותפות האסטרטגיים בין ישראל לרוסיה, עליה הרבה ליברמן לדבר ובשמה ניסה לפעול? כיצד תיתכן שותפות שכזו כששני הצדדים חלוקים ביניהם בשאלות האסטרטגיות הבסיסיות ביותר כמו - הכרה ומתן הכשר לארגוני טרור?

 

ליברמן צודק לגמרי בקביעתו שנשמעה בהודעות משרד החוץ, שמדינות נאורות אינן יכולות לחלק את הטרוריסטים לטובים ורעים בהתאם לחלוקה גיאוגרפית. אין גם כל שמחה על מפח הנפש שמנחילים לנו הרוסים. לגבי שתי הקביעות ניתן לספק תשובה עם חדשות רעות ואחרת עם חדשות מעט יותר טובות.

 

האחת: הרוסים לא סופרים אותנו. צריך להיות ברור לכל מי שעוסק במדיניות ובמיוחד ברוסיה, שמדינה כמותה פועלת על פי האינטרסים שלה. עבורה ישראל היא שחקן קטן ולא מאוד חשוב במערכת מדינית חשובה פי כמה. המוסלמים בעולם ובתוככי גבולותיה חשובים לה פי כמה.

 

חלומות ישראליים על דיאלוגים אסטרטגיים, טובים לכל היותר למכוני מחקר שמספקים הערכות מפי מלומדים ישראלים יצירתיים ועתירי ניסיון. הגישה הרוסית היא אינסטרומנטלית, דהיינו: שימוש בשחקנים מדיניים שונים ככלי משחק בידיהם, בשאיפה לתמרון נכון. כך הם מנצלים את חולשתה הזמנית של טורקיה כדי להתקרב אליה. כך הם מדברים בחפץ לב עם חמאס, שאיש כמעט אינו מדבר עם נציגיו כיום, ויש לו פוטנציאל מדיני חשוב, לפחות כל עוד הוא מוביל ומשפיע בחלק משמעותי מהשטחים.

 

מאז התקופה הסובייטית למדו הרוסים שמחרמות ונידויים לא עשויה לצמוח טובה גדולה. מההתקרבות לחמאס או גם מעמדתם בשאלת איראן הם עשויים לזכות בעמדה משופרת בתרחישים עתידיים באזור. אם להודות על האמת, גם כשאנחנו מבקשים להעביר מסר לחמאס אנו פונים לרוסים.

 

החדשות הטובות יותר הן שהנסיון הרוסי המכתיב התקרבות גם לכוחות פוליטיים שהעולם מגנה ומחרים, מכתיב בהמשך חיבוק דב עם הצד השני, והובלתו לקידום אינטרסים רוסיים אחרים.

 

מלבד זאת, בשונה מהשלטון הסובייטי בימי ברית המועצות, הרוסים כבר לא שונאים אותנו. אמנם אנחנו לא ממש שחקן משמעותי במפה שלהם, אבל למען האמת הם די מחבבים אותנו. הם קשורים קשר אמיץ עם יוצאי רוסיה המתגוררים בארץ ובמסגרת המדיניות הבינלאומית שלהם, רואים את עצמם אחראים לרווחתם ושלומם.

 

אז בשבר הנוכחי עם הרוסים, אולי אין זה נכון להיכנס גם בהם, עוד מעצמה משמעותית - בקול תרועה רמה. ספק אם עמדתו הנחרצת של ליברמן נגד ויתורים לפלסטינים תניב איזושהי התקדמות בתהליך השלום, אבל אם בכל זאת יתרחש הפלא, הוא ימצא את ידידיו הרוסים נכונים לחבקו מחדש.

  

אורן סנדרסון הוא שם עט של בכיר לשעבר במשרד החוץ

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ליברמן. נכנס במעצמה בכל הכוח
צילום: AFP
מדבדב ואסד. אינטרסים אחרים
צילום: AFP
מומלצים