שתף קטע נבחר

התכסות כוכב הלכת נוגה בירח

היום יתכסה כוכב הלכת נוגה בירח בשעות הצהריים. יגאל פת-אל מסביר כיצד צופים בהתכסות, מהיכן ניתן לראות אותה ואיך נזהרים שלא להסתנוור מהשמש

היום (א') תראה מישראל התכסות כוכב הלכת נוגה בירח. ההתכסות תראה בסביבות השעה 11:40 בבוקר ותמשך עד כמה דקות אחרי השעה 1 בצהריים.

 

כיצד לצפות בהתכסות?

בעת ההתכסות, שני הגופים, הירח ונוגה, יהיו כ-30 מעלות ממזרח לשמש. יש להיזהר מכל צפייה ישירה בשמש וכן יש להשגיח על ילדים שלא יצפו לכיוונה, עקב סכנת עיוורון. אור השמש מקשה מאוד על ראיית כוכב הלכת נוגה ביום אך עדיין זו משימה אפשרית.

 

כדי לאתר את נוגה יש לעמוד בצורה כזו שהשמש תוסתר על ידי קיר של בית. בשעת תחילת ההתכסות, הירח ונוגה יהיו כמעט במזרח (אזימוט של כ-87 מעלות מזרחה מהצפון) ובגובה של כ-50 מעלות מעל האופק (בערך כמחצית המרחק מהאופק לזניט).

 

סריקה של האזור במשקפת שדה בעלת שדה ראייה רחב תקל על מציאת שני הגופים. כדאי מאוד לחפש את נוגה והירח כמחצית השעה לפני ההתכסות.

 

העתק מיקום הירח והבדלים בזמני ההתכסות 

כיוון שהירח קרוב מאוד לכדור הארץ, יש שינוי קל במיקומו על כיפת השמים בהתאם למיקום הצופה (זווית פרלקסה). שינוי המיקום של הירח על כיפת השמים יכול להגיע עד כמעלה אחת (כפלים מקוטרו הזוויתי) עבור שני צופים שהמרחק בינם שווה לרדיוס כדור הארץ.

 

כיוון שהירח נע על כיפת השמים ממערב למזרח, ככל שהצופה מצוי מזרחית יותר, תחילת ההתכסות עבור אותו צופה תתעכב. כמו כן, ההתכסות של נוגה תחול בשולים הצפון-מזרחיים של הירח, כך שהירח מגיע לנוגה מכיוון דרום-מערב.

 

לכן, ככל שהצופה צפוני יותר תחילת ההתכסות תתעכב עבורו. כיוון שמדינת ישראל קטנה מאוד, הפרש הזמנים עבור צופים המצויים בצפונה ובדרומה מגיע רק לכמה דקות, שלא לדבר על מתניה הצרות של מדינתנו ממזרח למערב, שם ההפרש קטן הרבה יותר.

 

לדוגמה, עבור צופה בירושלים המצויה במזרח ביחס לתל-אביב, תחילת התצפית אמורה הייתה להתעכב ביחס לצופה בתל-אביב. מאידך, ירושלים דרומית יותר מתל-אביב וזה גורם להקדמת תחילת התצפית.

 

התוצאה היא שזמן תחילת התצפית בירושלים ובתל אביב כמעט זהה. אולם בבאר שבע ואילת הדרומיות, מועד תחילת התצפית מוקדם ביחס לתל אביב כאשר בחיפה ובמטולה הצפוניות המצב הפוך.

 

ההעתקה במיקומו של הירח על כיפת השמים ביחס לצופה גם גורמת לכך שבאזורים שונים של כדור הארץ לא תראה התכסות כלל.

 

ההתכסות הנוכחית תראה ממרבית חציה הצפוני של יבשת אפריקה למעט המדינות השוכנות על חוף הים התיכון, המזרח התיכון – טורקיה, יוון, מרכז אסיה (למעט רוב שטחה של רוסיה), הודו והודו סין.

 

תופעה דומה אנו חווים בעת ליקוי חמה, כאשר בגלל שינוי מקומו של הירח על כיפת השמים גורם לכך שבמקום מסוים ייראה ליקוי בעוד שבמקום אחר לא.

 

למעשה, שתי התופעות – ליקוי חמה והתכסות נוגה בירח – זהות, ובשתיהן הירח מסתיר גרם שמים המצוי מאחוריו ורק מי שמצוי בהמשכו של הקו הנמתח בין הירח והגוף המכוסה יראה את התופעה.

 

משך ההתכסות של נוגה

הירח ונוגה נעים על פני כיפת השמים ממערב למזרח ביחס לכוכבים. הירח, הקרוב יותר אלינו, נע מהר יותר על כיפת השמים. לנוגה יש גודל זוויתי שהוא כ-6 אלפיות מגודלו הזוויתי של הירח.

 

קשה מאוד לראות את נוגה כדיסקה במשקפת אך קל להבחין בדיסקה בטלסקופים קטנים. פרק הזמן שבו הירח יכסה את נוגה מרגע המגע הראשון, שבו השולים המזרחיים של הירח יישקו לשוליים המערביים של נוגה ועד שנוגה יכוסה כליל, הוא כ-33 שניות בצפון הארץ ו-31.5 בדרומה.

 

בעת המגע, יכוסה נוגה בשולים המוצלים של הירח ובעת ההתגלות הוא יופיע מאחורי השולים המוארים של הירח. בסוף ההתכסות, פרק הזמן שיחלוף מהרגע שהשולים המערביים של נוגה יתגלו עד שנוגה יחשף כליל הוא כ-37.5 שניות בצפון הארץ ו-36.5 שניות בדרומה.

 

זמני ההתכסות 

הזמנים ניתנים עבור אתרים שונים בישראל, כאשר ייתכנו שינויים של כמה שניות לכאן ולכאן בגלל הבדלים במיקום הצופה. המגע הראשון (תחילת התכסות) הוא הנקודה שבה דיסקת הירח נושקת לשולי נוגה וההתכסות מתחילה. מגע אחרון (סוף ההתכסות) הוא השלב שבו הנקודה האחרונה בדיסקת נוגה מתגלית מאחורי שולי הירח.

 

מטולה

תחילת המגע הראשון – 11:42:26

סוף המגע האחרון – 13:07:18

 

חיפה

תחילת המגע הראשון – 11:40:40

סוף המגע האחרון – 13:05:58

 

גוש דן (מחושב עבור רמת-גן וגבעתיים)

תחילת המגע הראשון – 11:39:05

סוף המגע האחרון – 13:05:35

 

ירושלים

תחילת המגע הראשון – 11:39:03

סוף המגע האחרון – 13:06:35

 

באר שבע

תחילת המגע הראשון – 11:37:34

סוף המגע האחרון – 13:05:30

 

אילת

תחילת המגע הראשון – 11:35:05

סוף המגע האחרון – 13:05:30

 

איור של ההתכסות וכן רשימת זמנים לערים נוספות בישראל אפשר למצוא באתר היל"א.

 

מה עוד במערכת השמש השבוע?

 

הירח הולך ומתמלא עד לרבעו הראשון שיתהווה ב-21 במאי. תוך כדי כך הוא חולף 5 מעלות דרומית לכוכב הלכת מאדים ב-20 במאי, שנע אף הוא מערבה בתוך קבוצת אריה.

 

ההתקבצות בין שני הגופים תלווה במטס הצדעה של תחנת החלל הבינלאומית באותו ערב. למחרת היום, הירח חולף 4 מעלות דרומית לכוכב רגולוס, הכוכב הראשי בקבוצת אריה.

 

מעברים בהירים של ספינת החלל הבינלאומית

 

ראשית, חשוב לציין שלא כל יום או כל שבוע נראים מעברים של תחנת החלל הבינלאומית בשמי ישראל. המעברים נראים רק כאשר התחנה חולפת במרחק קרוב יחסית ממדינתנו הקטנה, אז אפשר לראותה.

 

צריך לזכור שגובהה של התחנה מעל הקרקע הוא כמה מאות ק"מ בלבד ולכן ברוב המעברים היא פשוט מצויה מתחת לאופק. בדרך כלל, המעברים מעל אזור מסוים באים בסדרות, בגלל צורת מסלול ההקפה של החללית את כדור הארץ. השבוע ייראו כמה מעברים של ספינת החלל הבינלאומית בשמי ישראל כמעט מדי יום לאחר תום הדמדומים. להלן הבולטים שבהם:

 

מוצאי שבת, 15 במאי, חל מהשעה 20:55 מכיוון צפון מערב, עד שתעלם בצל כדור הארץ בשעה 21:00:40.

 

יום ראשון, 16 במאי - מעבר קצר שיחל בשעה 21:20 בצפון מערב. החללית תנוע לכיוון כוכב הלכת מאדים אך תעלם בצל כדור הארץ בשעה 21:24

 

יום שני, 17 במאי – מעבר שיתחיל בשעה 20:09:40 מכיוון צפון והתחנה תעלם בצל כדור הארץ בשעה 20:16:46.

 

יום שלישי, 18 במאי – המעבר הבהיר והיפה ביותר כיוון שתחנת החלל תחלוף ליד נוגה, הירח, מאדים ושבתאי. היא תעלה מעל האופק הצפון מערבי בשעה 20:34:05, תחלוף צפונית לנוגה בשעה 20:37:20, צפונית לירח בשעה 20:38:20, דרומית למאדים בשעה 20:28:45, דרומית לשבתאי בשעה 20:39:30 ותעלם בצל כדור הארץ בשעה 20:40:37.

 

מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.

 

ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- YNET.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ארז ארליכמן
יגאל פת-אל - קוסמוס טלסקופים
 האגדוה הישראלית לאסטרונומיה
קוסמוס
מומלצים