שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    ליתר ביטחון: צוואה משותפת והדדית

    הסדר זה עשוי להגן על קיום רצונם של שני בני הזוג לעת עריכת הצוואה, בכך שהוא מבטיח תחילה את בן הזוג הנותר בחיים (ללא צורך להתמודד עם ילדיו בנושאי הרכוש) ומנטרל סטייה עתידית של בן הזוג הנותר בחיים מהרצון המשותף ומבטיח שלאחר פטירת שני בני הזוג יעבור הרכוש אך ורק ע"פ רצונם המשותף

    בשנים האחרונות אנחנו נתקלים בסיטואציה בה בני זוג מבקשים לערוך יחד צוואה משותפת, בה הם קובעים, בהסכמה מלאה ביניהם, מה ייעשה ברכושם לאחר פטירתם.

     

    במקרים רבים המדובר בצוואה בה מוריש כל אחד מבני הזוג את מלוא נכסיו לבן הזוג הנותר בחיים, כשלהוראה זו מתלווה במקרים רבים ציווי נוסף, לפיו לאחר פטירת בן הזוג השני, יזכו במלוא הנכסים אלה שבני הזוג קבעו יחדיו כיורשיהם, ולרוב המדובר בילדיהם של בני הזוג.

     

    צוואה משותפת מעין זו חוסה תחת המסגרת המשפטית המכונה "צוואה הדדית", והיא נותנת מענה לשני צרכים מרכזיים, המטרידים לרוב את מנוחת בני הזוג לעת שהם שוקלים כיצד לנסח את צוואתם:

     

    המדובר בחשש להוריש את מלוא הנכסים אך ורק לבן הזוג שנותר בחיים ולא לילדים. הרי אך טבעי הוא שרצונם המשותף של הורים הוא כי מלוא רכושם יעבור בסופו של דבר בדרך של הורשה לילדיהם. יחד עם זאת, המציאות ונסיון החיים מולידים חשש מושכל מכך שבן הזוג הנותר בחיים יוסט בעתיד מרצון משותף זה. לא חסרות הדוגמאות של מקרים בהם הופעלה על בן הזוג הנותר בחיים השפעה בלתי הוגנת (המתאפשרת מפאת מצב בריאותי, גיל וכיוצא בזה), שהביאה אותו להוריש את רכושו לגורמים כאלו ואחרים, כגון למטפל הסיעודי שטיפל בו בערוב ימיו. יש גם דוגמאות לרוב בהן בן הזוג הנותר בחיים פותח פרק ב' בחייו, ובהתאם מוצא הוא לנכון להוריש את נכסיו דווקא לבן הזוג החדש ואף לילדיו של בן הזוג החדש, וזאת במקום לילדיו שלו.

     

    במקביל, קיים החשש להוריש את מלוא הנכסים רק לילדים, או במשותף לילדים ולבן הזוג הנותר בחיים, שמא ייאלץ בן הזוג הנותר בחיים להתמודד, ולעיתים אף להתעמת, עם ילדיו בנוגע לזכויות שירשו. גם כאן לא חסרים מקרים בהם ילדי בני הזוג, שזה עתה ירשו מזכויות ההורה שנפטר, מבקשים לפנות את אמם או אביהם מדירת מגוריהם, בשל רצונם למכור את הנכס ולקבל תמורה כספית. קיימים גם מקרים בהם דורשים הילדים, מכוח הזכויות שירשו, דמי שכירות מההורה שנותר בחיים.

     

    הסתבכות כלכלית של אחד הילדים

    ראוי לציין, שגם במקרים בהם לא מתעוררת מחלוקת בין ההורה שנותר בחיים לבין ילדיו, עדיין עלולה להתפתח סיטואציה בעייתית, כגון במקרה של הסתבכות כלכלית של אחד הילדים, המביאה לכך שנושיו מממשים את נכסיו, לרבות הנכסים שירש יחד עם ההורה שנותר בחיים. לא מעטים המקרים בהם איבד בדרך זו בן הזוג הנותר את דירת מגוריו ו/או נכס מניב ששימש לו כמקור הכנסה.

     

    ההסדר המשפטי בדמות הצוואה ההדדית עשוי, בין היתר, להגן על קיום רצונם של שני בני הזוג לעת עריכת הצוואה, וזאת בכך שהוא מבטיח תחילה את בן הזוג הנותר בחיים (ללא צורך להתמודד עם ילדיו בנושאי הרכוש), וגם בכך שהוא מנטרל סטייה עתידית של בן הזוג הנותר בחיים מהרצון המשותף של בני הזוג ומבטיח שלאחר פטירתם של שני בני הזוג יעבור רכושם אך ורק ע"פ רצונם המשותף.

     

    כלל יסוד בדיני הירושה הוא שאדם רשאי לשנות ולערוך את צוואתו בכל עת, ללא הגבלה. עיקרון חשוב זה הוחרג בכל הנוגע לצוואה הדדית, וזאת נעשה (לאחר פסיקה ענפה בנושא - בין היתר בע"א 4402/98 מלמד נ' סלומון) במסגרת תיקון 12 לחוק הירושה, שהתקבל ביום 1.8.05, בו קבע המחוקק הסדרים המגבילים את יכולת החזרה של בן הזוג הנותר בחיים מן הצוואה ההדדית שערך עם בן זוגו.

     

    הגבלה זו של בן זוג מלשנות את צוואתו נובעת מכך שבני הזוג ערכו יחדיו את הצוואה ההדדית, כשכל אחד מהם סומך על רעהו שיקיים את ההוראות שנקבעו על ידם בדבר חלוקת רכושם לאחר פטירתם.

     

    על סמך הסדר מוסכם ומשותף זה, שבמקרים רבים מכיל הסדר של הורשה לבן הזוג הנותר בחיים ולאחריו לילדי הצדדים (אבל יכול להכיל כל הסדר אחר), חותמים הצדדים על הצוואה ההדדית. אלמלא כן, לא היתה הצוואה ההדדית באה לעולם, וכל אחד מבני הזוג היה פועל לממש את החלטתו, רצונו וכוונתו בצוואה נפרדת משלו.

     

    עיקרו של דבר, כל אחד מבני הזוג סומך על רעהו, שכוונתם, הסכמתם ורצונם המשותף יקוימו, והסתמכות הדדית זו היא שעומדת ביסוד עריכת וחתימת הצוואה ההדדית. לכן גם ההגבלות שהטיל המחוקק על שינוי צוואה מעין זו.

     

    למרות האמור, אין זה הסדר מושלם הנותן מענה לכלל חששות בני הזוג. כך, למשל, יש מקרים רבים בהם בן הזוג הנותר אינו משנה מהצוואה ההדדית עליה חתם, אבל מרוקן בחייו את העיזבון מכל תוכן. לדוגמה, דרך הענקת נכסים וזכויות במתנה לאחרים, שאינם מן היורשים שנקבעו בצוואה ההדדית. במצב זה פועל בן הזוג הנותר בחיים ע"פ זכותו המלאה לעשות בנכסיו, לרבות במה שקיבל בירושה מבן זוגו שנפטר, כרצונו, וכל אחד מיורשיו ע"פ הצוואה ההדדית "לא יזכה אלא במה ששייר". כלומר - יקבל לידיו את הזכויות שייוותרו בפועל, ככל שיוותרו, לאחר פטירת המוריש (ראה בע"מ 10807/03 זמיר נ' גמליאל).

     

    התוצאה היא אם כן בבחינת "הניתוח הצליח אך החולה מת". כלומר, הצוואה ההדדית אמנם תקוים, אבל היורשים שנקבעו בה לא יקבלו בפועל דבר, או יקבלו זכויות מופחתות באופן מהותי.

     

    כדי לצמצם פרצות אלו, מומלץ לערוך הצוואה ההדדית תוך ניתוח מושכל של טיב הנכסים שמכיל או עשוי להכיל העיזבון. בהתאם לכך ניתן לכלול בצוואה הוראות מפורשות בדבר הגבלת בן הזוג הנותר בחיים מלעשות דיספוזיציה (=העברה של החזקה או שליטה) בנכסים שירש מבן זוגו, באופן גורף או בתנאים מסוימים, בדבר הנסיבות בהן, ובהן בלבד, יתאפשר שינוי הצוואה ההדדית, בדבר מינוי נאמן חיצוני לשם פיקוח על קיום הוראות הצוואה וכיוצא באלה הוראות, אשר יבטיחו שרצונם המשותף של בני הזוג לעת עריכת הצוואה ההדדית אכן יתממש ויקוים במלואו בבוא היום.  

     

    • עו"ד גל און מתמחה בתחום המעמד האישי ודיני ירושה במשרד עורכי דין יהב ושות'.

     


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צוואה שקשה לשנות
    צילום: jupiter
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים