שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    היא רוצה סקס, הוא פחות: איך יצילו הנישואים?

    הם נשואים הרבה שנים ויש ביניהם הרבה כעס, שמטואטא מתחת לשטיח ולא שומעים אותו צועק. היא כועסת כי הוא נמנע מלקיים איתה יחסי מין, הוא כועס כי היא לא מעניקה לו מספיק רכות, חיבה והערכה. סקסולוגית "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות" מסבירה שאין פה היפוך תפקידים

    אבא שלי, עליו השלום, אמר שגברים רוצים רק דבר אחד. זה היה חלק ממשנתו החינוכית, שנועדה למנוע ממני מפחי נפש רומנטיים. עברו כמה שנים, שבהן ניסיתי לפתח משנה משל עצמי, ואז האמנתי שגברים ונשים רוצים אותו הדבר ויש להם אותם שאיפות ותפקידים בקשר הזוגי. התעלמתי מהעובדה הבסיסית שגברים ונשים בנויים אחרת, בראש וראשונה במבנה הגוף שלהם ובתפקודי הפוריות שלהם. התעלמתי גם מהעובדה שנראתה כל כך ברורה, שגברים אמורים להיות המתחילים, היוזמים, המחזרים.

     

    מדי פעם אני מהרהרת בסיפור אדם וחוה. האם היא הייתה היוזמת והמובילה? האם היא קבעה את מהלך ה"רומן" הראשון בהיסטוריה האנושית? ומה קרה אחר כך? באגדות הילדים, לעומת זאת, אנחנו פוגשים נשים יפות, תמימות וחסרות ישע, שנסיך יפה תואר גואל אותן ממצוקה ודוהר איתן במעלה ההר אל האושר. הן תמיד צעירות ויפות. אף פעם אינן בהריון ולעולם אינן מזדקנות. אבל גם כאן אנחנו לא יודעים מה קרה אחר כך.

     

    אבא שלי, למרות דעתו הברורה על גברים, היה פמיניסט בדרכו ורצה שבנותיו, לפחות אני, ישיגו הישגים שנחשבו "גבריים‭."‬ הוא האמין שנשים יכולות להגיע למקום שגברים חייבים להיות בו. אבל למקום אחד שגברים נמצאים בו הן לא יכולות להגיע: גברים הרי תמיד רוצים רק דבר אחד‭... ‬

     

    הקשרים שהיו לי במהלך השנים, היכרויותיי עם זוגות חברים ופגישות עם מטופלים העמידו את הוודאות של אבא שלי בספק. הכרתי זוגות שבהם הגבר תמיד רצה והאישה אף פעם לא. ואם היא כבר הסכימה, היה לה אינטרס כזה או אחר. פגשתי זוגות שוויתרו על חיי מין וחיו עם זה נהדר (או לא‭.(‬ וטיפלתי בזוגות שבהם האישה התלוננה שבעלה לא רוצה אף פעם.

     

    אני מחפשת סיפורים, אני שואלת שאלות, ואני שמחה שאין לי תשובות בית ספר לכל דבר. התהיות שמלוות אותי זמן רב התגברו כשהגיעו אליי לטיפול כמה זוגות בסביבות גיל ‭,50‬ שהיו להם כמה מאפיינים משותפים. הם היו משכילים ומצליחים, היו להם ילדים בוגרים, והאישה הייתה חוד החנית שהובילה את הטיפול והגיעה אליי ראשונה לבד, כדי להכין את הקרקע, כדי לבדוק אותי או כדי ליצור איתי אינטראקציה ראשונית שתקל עליה מול בן זוגה. ואולי הגיעה פשוט כדי לקחת אחריות על החיים שלה.

     

    תעשה לי טובה 

    הגיעה אליי אישה נאה ורהוטה, בסוף שנות ה‭40-‬ לחייה. הרגשתי שהיא בוחנת אותי ואת המרפאה שלי. היא ניסתה להתמקם ולהרגיש בטוח בסביבה החדשה. כדי להקל עליה ביקשתי שתספר מעט על עצמה.

     

    היא הכירה את בעלה בגיל צעיר ואחרי תקופה ממושכת למדי נישאו. במשך שנים רבות היא הייתה עסוקה בעיקר בגידול הילדים, וכעת היא מרגישה שהיא בשלה לדאוג לאיכות החיים שלה. הקשר שלהם בסך הכל די טוב. הם משוחחים על ענייני הבית והילדים, יוצאים לבילויים ולטיולים, אבל יחסי מין כמעט לא קיימים. גם אם קורה משהו, זה נדיר והיא מרגישה שהוא עושה לה טובה. היא פנויה למין ורוצה מין, והוא מסרב, וליתר דיוק נמנע, והיא מרגישה פגועה ומושפלת.

     

    כדי להבין לאן אני צריכה לחתור בטיפול ביקשתי לדעת איך היו יחסי המין שלהם בתחילת הקשר. הסקס, היא אמרה, היה סביר. פעם, אולי פעמיים, בשבוע. בדרך כלל הוא יזם. היא די נהנתה, אבל היא לא יכולה להגיד שהיא יזמה או הייתה צריכה יותר.

     

    שאלתי את השאלה המתבקשת: מה גרם לה לפתע לרצות יותר יחסי מין? היא סיפרה שעברה בשנים האחרונות תהליך שבו עסקה ביכולות שלה ובמימוש שלהן. חלק מזה היה גם המודעות לנשיות שלה. לפני כן לא הייתה לה חיבה מיוחדת לעצמה או למראה שלה. היום היא שמחה יותר עם מי שהיא.

     

    חשבתי שוב על חוה ושלגיה וסינדרלה. האם הן היו מודעות ליופיין? האם הכרת הערך העצמי שלהן, אם בכלל, נבעה מהגבר שלהן? האם גם הנסיכה הזו מבקשת שבן זוגה יעזור לה לשקם את הנשיות שלה על ידי מין?

     

    שאלתי אם בעלה יוכל להגיע גם הוא לטיפול. היא אמרה שלא בטוח, אבל היא תנסה לשכנע אותו. ביקשתי שיגיע לבד כדי ליצור איזון ביניהם, לפני שאפגש עם שניהם ביחד.

     

    אחרי כשבוע הנסיך הגיע. גבר כבן ‭,50‬ נראה שמור לגילו. אמר שבא כי אשתו קבעה לו פגישה. ביררתי אם הוא יודע במה מדובר. הוא אמר שאשתו אינה מרוצה מחיי המין שלהם. שאלתי אם הוא מרוצה.

     

    הוא אמר שהוא לא מרוצה, אבל מסתדר עם זה. לא, אין לו סינדרלות אחרות, אבל יש לו את המקלחת - אם ממש בא לו.

     

    ביקשתי שיספר לי על עצמו ועל הזוגיות שלהם. היא בהחלט אישה שמתאימה לו במובנים רבים. הבית שלהם מסודר ומאורגן, ויש להם תקשורת לגבי הילדים וחינוכם. הם לא תמיד מסכימים, אבל ההחלטה בסופו של דבר היא שלה. הוא לא אוהב להתווכח, ולכן הוא מתרחק ונמנע.

     

    "כמו במין‭,"‬ אמרתי.

     

    הוא הסביר שמעולם לא היה זקוק למין יותר מפעם-פעמיים בשבוע. אין ביניהם יחסי מין כי הוא כועס עליה, כי היא דורשת יותר ממה שהוא מעוניין לתת. הוא היה רוצה יותר רוך וחיבה והערכה ושלוות נפש.

     

    הוא מרגיש שהיא תובעת ממנו מין בלי משחק מקדים. שאלתי אם הוא עצמו מקדיש תשומת לב לפור-פליי. הוא הודה ביושר שלא בא לו. יש לו כעסים עליה והוא לא מצליח להפעיל את כפתור קיום יחסי המין כשהיא תובעת שיפעיל אותו.

     

    האם אבא שלי טעה?

      

    אמנות ההקשבה  

    ביקשתי שבפעם הבאה יבוא עם אשתו. כשזוגות רוצים להמשיך את הקשר, חיי המטפל פשוטים יותר, כיוון שהמטרה ברורה וכל המשתתפים אמורים להתגייס אליה.

     

    הם אכן הגיעו ביחד, והתיישבו על הכיסאות כמעט גב אל גב - שפת גוף לא פשוטה, שמעידה על כעס ועל ניכור. ובאמת, התברר שהם לא מרוצים, ויש להם לא מעט תלונות. היא רוצה יחסי מין שיבטאו אהבה, הוא לא מספק את הסחורה. הוא רוצה רוך, פינוק ותשומת לב, שהוא לא מקבל ממנה. היא התלוננה על קבלת ההחלטות שלו, הוא התלונן על היחס שלה לילדים. היא התלוננה על שעות העבודה הרבות שלו, הוא התלונן על היחס שלה לכסף.

     

    ביקשתי מהם לשבת זה מול זה. להתבונן אחד בשני ולנסות לנשום נשימות עמוקות תוך כדי התבוננות. אחר כך ביקשתי מהם לנסות להקשיב לנשימה של בן הזוג ולתאם את קצב הנשימה שלהם לקצב אחיד. כשהרגשתי שהנשימה שלהם מסונכרנת, ביקשתי מהם לחזור ולנשום כרגיל. הם צחקו צחוק משוחרר או אולי צחוק של מבוכה מהתרגיל. אמרתי להם שכמו שניתן לסנכרן את הנשימה, אני מניחה שנוכל לסנכרן גם דברים אחרים בזוגיות שלהם.

     

    ביקשתי מהם להישאר באותו מצב, ושכל אחד יגיד לשני מה הדבר שהוא רוצה לבקש ממנו. תפקידו של השני להקשיב, וכאשר הראשון מסיים, השני מסכם את דבריו עד שהראשון מרגיש שבן הזוג הבין אותו. לאחר מכן מתחלפים בתפקידים.

     

    בתום שעת הטיפול ביקשתי מהם להתנזר ממין עד להודעה חדשה: היא לא דורשת, הוא לא מחויב.

     

    בהמשך הטיפול הם למדו, תוך הקשבה לצורכי בן הזוג, על דברים, שלמרות שנות הנישואים הרבות, הם לא הבינו עד אז. הם למדו להיות קשובים יותר ורגישים יותר, לגעת בנימי הנפש ובחלקי הגוף זה של זה. הם למדו לבטא רצונות ולא לתבוע אותם, להיות מודעים לעצמם ולבן זוגם. יחסי המין באו כתוספת טבעית וכביטוי לחברות המחודשת והבוגרת שלהם.

     

    מתברר שגברים לא רוצים רק דבר אחד, ונשים שאמורות להיות אמונות על

    השיחה - לא תמיד יודעות מה הן רוצות להגיד.

     

    ואני חזרתי למשנתי העתיקה: כנראה כולנו רוצים בכל זאת אותו הדבר, והדבר הזה הוא לא רק מין.

     

    'אימגו' היא שיטה שבה בני זוג לומדים להקשיב זה לזה. ההקשבה נבחנת על ידי כך שהמאזין צריך לסכם את דברי הדובר, עד שהדובר מרגיש שהובן כראוי. אם הוא מרגיש שלא הובן, עליו לנסות להסביר את עצמו שוב. הדובר צריך לתאר את מחשבותיו ואת רגשותיו ולא לעסוק בהאשמות. המקשיב עסוק בהקשבה ובהבנה ולא בתגובה. השיטה הזו מאפשרת לזוגות לנהל דיאלוג אמיתי, להיות קשובים זה לזה ולבטא רצונות בלי לתבוע אותם.

     

    הכותבת היא מומחית לרפואת נשים ומיילדות, סקסולוגית ופסיכותרפיסטית, מנהלת המרפאה לטיפול מיני בילינסון

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הרבה כעס ובעיות במיטה
    צילום: Index open
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים