שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    החרם הפלסטיני על ההתנחלויות: מי ייפגע יותר?
    מפעלים שהוחרמו על ידי הפלסטינים חשים פגיעה במכירות, אולם בתעשייה הישראלית מדגישים כי היקף הייצוא לרשות אינו גדול, וכי עיקר הפגיעה תהיה בפלסטינים שיספגו פיטורים ועליית מחירים. איגוד לשכות המסחר: זה לירות לעצמם ברגליים
    רשימה ארוכה של חברות כלולות בחרם שהכריזה הרשות הפלסטינית על מוצרים שמיוצרים בהתנחלויות. החרם שהוכרז בדצמבר האחרון והורגש כבר היטב בשטח, עלה השבוע לשלב נוסף עם פתיחתו של קמפיין ענק ברשות הפלסטינית. חלק מהמפעלים והחברות שסוחרים עם הרשות, כבר חשים על בשרם את הפגיעה במכירות.

     

     

    כך למשל יהודה כהן, מנהל חברת ליפסקי, הממוקמת באזור התעשייה ברקן והמתמחה בייצור מוצרי אינסטלציה וסניטציה, מספר על ירידה משמעותית במכירות. "הפסקנו למכור לרשות מאז שהחל החרם וספגנו ירידה של כ-20% במכירות. כתוצאה מכך, צמצמתי את המפעל ופיטרתי מספר עובדים. כעת אנו מחפשים שווקים חדשים ומוצרים חדשים, אם לייצוא ואם לשוק הישראלי", מספר כהן.

     

    מושל שכם, ג'יברין אל-בכרי, טען לאחרונה כי החרם הביא עד כה לסגירתם של 17 מפעלים בהתנחלויות, אולם יש לציין כי שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, אומר בתגובה כי לא ידוע על מפעלים שנסגרו.

     

    עם רשימת החברות המוחרמות נמנות בייגל בייגל, מי עדן, טרה, מחלבות משק צוריאל, סלטי שמיר, מאפיית עבאדי, העוגות והחטיפים של אחווה, פטריות של תקוע, מוצרי זית של משק אחיה, ביתילי, בריטה, מזרונים של פריד, רב בריח, מולטילוק, מוצרי אהבה ועוד רבות אחרות. בנוסף הרשות החרימה חברות המייצרות ברמת הגולן, דוגמת יקבי רמת הגולן ומחלבות גולן.

     

    יש לציין כי רוב החברות סירבו לספק מידע באשר לפגיעה במכירות. משטיחי כרמל נמסר כי יש להם מפעל בקציר וכי "רק כ-2% מהייצור שלהם פונה למגזר הפלסטיני, כך שאין לזה כל חשיבות".

     

    "אסור להגיב באותו מטבע"

    כהן מספר שהחברה שלו כוללת כ-80 עובדים, שמחציתם פלסטינים ומחציתם ישראלים. "זו צלחת אחת שכולנו אוכלים ממנה, ואת זה הרשות מנסה להרוס, מבלי שממשלת ישראל מנסה לעצור זאת. החשש שלי הוא שכל האזור יינזק והגשר הזה ייהרס".

     

    כהן מצידו, קורא לממשלה להפעיל הדדיות בחרם, אולם אריה זייף, סגן נשיא איגוד לשכות המסחר - מנהל המכס לשעבר ומי שהיה מאדריכלי הסכמי פריז שנחתמו ב-1994 ושהסדירו את היחסים הכלכליים מול הרשות - חורץ שאסור לישראל להגיב באותו המטבע. בד בבד הוא טוען, כי מדובר בצעד שיפגע בעיקר בפלסטינים.


    שלל מותגים אסורים

     

    "התמ"ג הישראלי עומד על 200 מיליארד דולר בשנה, בעוד שהפלסטיני עומד על כ-12 מיליארד דולר - 6% מהתמ"ג הישראלי. ייתכן שתהיה פגיעה נקודתית במפעל זה או אחר, אך באופן כללי, אני חושב שישראל יכולה להתמודד עם זה. הפגיעה בהם תהיה יותר חריפה מכיוון שזה הרבה יותר משמעותי לכלכלה שלהם".

     

    לדבריו, עיקר הפגיעה תתבטא בפיטורים של עובדים פלסטינים. "בהרבה מפעלים מועסקים עובדים פלסטינים. אם העבודה שלהם תצטמצם - פשוט יפטרו את העובדים. הם מנהלים מלחמה פוליטית דרך הכלכלה. זה פשוט לירות לעצמם ברגליים".

     

    מנתוני איגוד לשכות המסחר על הסחר של ישראל עם הרשות הפלסטינית עולה, כי סך היצוא של סחורות ושירותים מישראל לרשות עמד בשנת 2009 על כ-3.16 מיליארד דולר, כאשר תחומי היצוא העיקריים הם דלקים, חומרי בניין, תוצרת חקלאית ומזון. לדברי זייף, החלק שמיוצר באזור יהודה ושומרון מתוך זה עומד על כ-15%-20%, בהיקף של כ-70-80 מיליון בשנה.

     

    זייף טוען שמדובר בחלק זניח, אולם לשאלה מדוע באיגוד נזעקים נוכח ההצהרה על החרם הוא משיב: "להצהרה על חרם ולא משנה מה היקפו, יש משמעות מבחינת תפיסת העולם. כשמערבבים כלכלה ופוליטיקה זה כבר לא כלכלה. זהו צעד לא חכם, לא כלכלית לא פוליטית ולא מדינית".

     

    חרם – לא רק ברשות

    יש לציין כי לא רק ברשות הכריזו חרם על מוצרי ההתנחלויות. בספטמבר האחרון קרא איגוד עובדי המסחר בבריטניה מחודש, להטיל חרם על סחורות ישראליות שיוצרו בהתנחלויות, במחאה על פעילות ישראל במבצע "עופרת יצוקה".

     

    באשר לחרם הנוכחי, גם עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, גורס כי ההשפעה הכלכלית של החרם על ישראל תהיה מצומצמת, בעוד שמי שיושפע ממנו בעיקר, הוא המגזר העסקי ברשות והתושבים הפלסטינים. "בהיבט הכלכלי, מי שייפגע מכך יותר מכל יהיו תושבי הרשות הפלסטינית עצמם, שכן את המוצרים הבסיסיים שהם קונים מישראל הכוללים גם מוצרי מזון, הם ירכשו במחירים גבוהים יותר".

     

    סך היצוא ממדינת ישראל עומד לדברי לין, על כ-84 מיליארד דולר בשנה, והיקף היצוא לרשות זניח לדבריו. עם זאת הוא מציין: "כמובן שזה יכול להוות הפסד למשק הישראלי, אבל אם לא נייצא לשם אז נייצא לשווקים אחרים. זה לא הפסד טוטאלי לייצוא הישראלי, אך זה יחייב לשנות את כיוון השווקים באזור הים התיכון".

     

    גם ברוש סבור כי לחרם אין השפעה כלכלית מהותית על ישראל. "ההשפעה היא בעיקר בעצם הערבוב של פוליטיקה עם כלכלה". גם לדבריו, הראשונים שיסבלו מפגיעה במפעלים הישראלים - שמעסיקים אלפי פלסטינים - הם הפלסטינים עצמם. "הפגיעה תתבטא קודם כל בכלכלה הפלסטינית ובשיתוף הפעולה בין הסקטור הפרטי הישראלי לפלסטיני".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים