מטאליקה: לא לזה חיכינו

בכתבה שצילמנו עם המעריצים השרופים של מטאליקה, כמה שעות לפני המופע, שאלנו האם יכול להתרחש מצב בו הם יתאכזבו בערב הגדול. התשובה אצל כולם היתה חד משמעית: לא. אבל אותם המעריצים כנראה לא חלמו שפתאום לא יוכלו לשמוע את המופע לו הם כל כך חיכו.

• מטאליקה בישראל - הסיקור המלא
  

אז כן, הסאונד קרס. שני שירים בהופעה של מפלצת המטאל, "Harvester Of Sorrow" ו-"Fade To Black", כמעט שלא נשמעו, והתקלות הקטנות עוד הביכו במהלך כמה שירים שבאו אחר כך. אמנם מדובר היה רק בחלק קטן מהמופע, אבל גם חלק זה, ולא חשוב מי האחראי, הצליח להשבית מנועים.

למרות שהלהקה פתחה את המופע בהפגנת רגש אדירה, היא נאלצה להניע פתאום מחדש, פעולה שקשה מאוד לבצע באמצע מופע. מאחר שהלהקה על הבמה לא היתה מודעת לתקלת הסאונד, היה מביך כל כך להישאר ללא צלילים ולהבין, שהיא כלל לא מודעת למה שהקהל חווה, וממשיכה בשלה. בסופו של דבר היא הצליחה להשתחרר מהפלונטר, אך למרבה הצער, לא באופן מוחלט.

קירק האמט. שירים שימשיכו ללוות אותנו (צילומים: ירון ברנר) 

יחד עם זאת, בפעם השלישית שמטאליקה הגיעה לישראל היא ערכה מופע כיפי ומאוד מהנה. זו עדיין אותה "מטאליקה". גדולה מהחיים, גדולה יותר מדברים שאותם נוכל לדמיין. עם שירים שליוו וימשיכו ללוות אותנו כל החיים, עם עוצמה כל כך גדולה שמסוגלת לספק אנרגיה להרבה יותר מ-20 ומשהו אלף איש שנכחו באצטדיון, ועם נגינה נפלאה ומעוררת השראה - להוציא את לארס אולריך, שהצדיק את דיון המעריצים המפורסם שככל הנראה יימשך לנצח, על היותו מתופף בעייתי.

אנטר סאונדמן

טרוחיו. קשה שלא להישאב פנימה 

הטפילד. שונא שמפסיקים באמצע 

הטפילד. חסך ביחס אישי

אבל לפעמים, ברגעים שהמוזיקה האלמותית של "מטאליקה" אוחזת בך מכל כיוון, אי אפשר שלא להתאהב שוב. הטפילד, אולריך, קירק האמט ורוברט טרוחיו נראים, נשמעים ומרגישים כל כך גדולים על הבמה, שקשה שלא להישאב עמוק אל תוך המיתרים, עורות התופים, המיקרופונים, המנגינות והמילים איתם הם מרכיבים את עולמם. עולם שהוא כנראה כבר לא ממש שלהם, הוא הרבה יותר שלנו.