שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צבעי קול מגוונים
    באלבומו השני, "ארגמן", ארז לב ארי משתבח כמוזיקאי וחושף גם חוש הומור בשירים. חבל רק שהוא מטשטש בשירתו את המילים, במקום לתת להן את הכבוד הראוי


     

    "לאן אלך? אנה אפנה"? שאל ארז לב ארי בשיר הנושא המרגש של סדרת הטלוויזיה "סרוגים". זמן קצר לפני כן, לפני כשנתיים, יצא אלבום הבכורה שלו, "שמחת הפרטים הקטנים", וטביעת אישיותו המוזיקלית המעניינת על שיריו הקליטים זכתה לשבחי הקהל והביקורת. אחרי התחלה מרשימה כזו, אפשר היה לצפות שלב ארי רק ימשיך למשוך אל הפופולרי ויעצים את נוכחותו במיינסטרים של המוזיקה הישראלית.

     

    אבל לב ארי לא בוחר בדרך המתבקשת. באלבומו החדש, "ארגמן", יש לצד האינטנסיביות הרוקיסטית והפוטנציאל הלהיטי של חלק מהשירים גם מוזיקליות מופשטת, מהורהרת וחותרת להעמיק, שהולמת את שם האלבום. ארגמן - צבע אדום כהה הנועד לצביעת בדים יקרים, הופק בימי קדם מארגמנית – חילזון ים תיכוני, שבן דמותו מככב על עטיפת האלבום והחוברת.


    לב ארי. לא בוחר בדרך המתבקשת (צילום: רונן ללנה ועמית ישראלי)

     

    ארגמן, לפי ספר הזוהר, הוא גם ראשי תיבות של המלאכים אוריאל, רפאל, גבריאל, מיכאל ונוריאל, כפי שהם מופיעים גם בשיר הנושא, אותו מפלחת מין צורמנות אפוקליפטית. הכיוון הזה מעניק לאלבום תחושת מיסתוריות, אפילו מיסטיות, שמתבטאת במיוחד בשירים כמו "רק תאמין", "בבוא יומי" המרגש ובמיוחד בשיר "ארגמן".

     

    לב ארי, שמהדהד בצבעיו המוזיקליים את אהוד בנאי וברי סחרוף, משתייך לאפיק הדתי-אישי עליו יוצרים מוזיקאים כמו אביתר בנאי, קובי אוז ושולי רנד, שמפיקים מהמוזיקה האיכותית שלהם תפילות אישיות. לצד שאיבתם מעולם המקורות היהודים, הם גם חוקרים בנפשם הפרטית.

     

    לב ארי מתעמק הפעם בנושא הזמן בכלל והיום בפרט. כבר בשמות השירים זה ניכר: "ביום אקרא","בסוף היום", "בבוא יומי" ו"בוקר טוב". ולמרות נימתו הרצינית של האלבום, לב ארי, כמו באלבומו הקודם, חושף גם צדדים של הומור, למשל תהייתו בפתח השיר "בוקר טוב" - "האם השדים באמת רעים או שזה רק עניין של יחסי ציבור כושלים".

     

    לב ארי משתבח באלבום הזה כמוזיקאי וכגיטריסט; הגיטרה שלו מחשמלת את השירים בגצים היוצאים ממנה. המוזיקה מקבלת תשומת לב יסודית בקטעים האינסטרומנטליים

    המשובחים שבו. תורמים לה הכינור ה"יהודי" של אורן צור והתופים של ז'אן פול זימבריס, שביחד עם הבס של ארתור אליהו, יוצרים את הדופק הנמרץ של האלבום. שותף נוסף ראוי לאזכור הוא פטריק סבג, שעיבד עם לב ארי חלק מהשירים וכתב איתו את "בסוף היום" ו"דבר איתי". רוב המילים באלבום הם של לב ארי, חלקן מהמקורות, ויש גם הפתעות כמו "מלחמה אבודה" שכתב המשורר דוד אבידן ולב ארי העמיק את יופיו באמצעות הלחן והשירה שמצטרפת אליה שרון עזריה.

     

     

    כזמר, לב ארי מגוון בצבעי קולו, אבל הגייתו לא תמיד ברורה. זה מתבטא כבר בשיר הפותח, "ביום אקרא", המבוסס על פסוק שהלחין מתהילים - "ביום אקרא מהר ענני", שבו המילים נשמעות מטושטשות. כך גם בשירים נוספים שבהם קשה להבין חלק מהטקסטים. חבל שלב ארי מאפשר לרישול הזה להימצא ביצירתו, שלמרות היותה מעניינת ויפה כבר עכשיו, נראה כי שיאיה עדיין לפניה.

     

    "ארגמן", ארז לב ארי, "NMC"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים