שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    החרם הפלסטיני טוב לישראל
    הפאניקה בקרב המעסיקים והממשלה נוכח החרם - מובנת. אך הסנקציות שהם מציעים מנוגדות להסכמים עליהם חתומה ישראל - הסכמים שמשעבדים אוכלוסיות שלמות

    סילבן שלום, המשנה לראש הממשלה הציע להטיל שורה של סנקציות על הרשות, אם זו תמשיך בחרם על תוצרת ההתנחלויות: להטיל מכסים גבוהים על מוצרים מהרשות ולשבש העברת מוצרים מישראל לשם. הצעה זו, שעומדת בסתירה להסכמים עליהם חתומה ישראל, מתווספת לפועלו של משרד התמ"ת, שלבקשת התאחדות התעשיינים, הארגון החזק של הבורגנות הישראלית, החל לבחון דרכים לפיצוי תעשיינים בהתנחלויות שנפגעו כתוצאה מהחרם.

     

    כמו כן פנו אנשי משרד התמ"ת למקביליהם ולגורמים בינלאומיים, במטרה להביא להפסקת החרם, שלדבריהם "נוגד כל כללי סחר מקובלים בעולם". טיעון די קלוש מפיהם האחראים על מדיניות הסחר של מדינת ישראל, שמחרימה את רצועת עזה מזה שנים. בזירה הבינלאומית, היא המדינה היחידה בעולם המצדדת בעקביות ובהתמדה עשרות שנים בחרם הכלכלי החמור שהטילה ארה"ב על קובה, חרם שסיבותיו פוליטיות בלבד. אבל מילא, אף אחד לא דורש מממשלת ישראל עמידה על עקרונות.

     

    שר התמ"ת בנימין בן אליעזר (העבודה) אמר כי הוא רואה "בחומרה" את החלטת הרשות להחרים סחורות המיוצרות באזורי התעשייה בהתנחלויות. "חרם כלכלי הוא כלי ניגוח פוליטי שפל שלא תורם כלל לאווירה שאנחנו מנסים לייצר באזורנו בימים אלה", לדבריו, אך כמובן שלא התייחס למצור הישראלי הממושך על רצועת עזה.

     

    השוק הפלסטיני משמעותי עד מאוד לקפיטליזם הישראלי. השטחים הפלסטינים מהווים נתח חשוב בייצוא שלו, ועל פי הערכות (הממשלה מסרבת למסור נתונים רשמיים) במהלך 2009 הגיעו מכירות הפלסטינים לישראל לכ-1.5 מיליארד שקל. מכירות ישראל לרשות הפלסטינית הגיעו לכ-15 מיליארד שקל (פי עשרה!), מחציתן מוצרים ישראלים והיתר מיובאים על ידי ישראלים.

     

    אילו החרם על מוצרי ההתנחלויות יהפוך לחרם על כל המוצרים המיוצרים בישראל, ענפים רבים במשק ירגישו זאת היטב. כך שהפאניקה בקרב המעסיקים והממשלה מובנת. שתי האינתיפאדות, שבזמנו הביאו את פעיליהן להכריז על הפסקת רכישת התוצרת הישראלית, גרמו לאובדן אחוזים ניכרים בייצוא הישראלי. האינתיפאדה השנייה אף גרמה למיתון שנמשך מספר שנים.

     

    בעשרות שנות כיבוש התפתח דפוס קבוע בקשרים הכלכליים והחברתיים של ישראל עם השטחים הפלסטינים, שמהותו - כיבוש קולוניאלי. השטחים היו לשוק שבוי לסחורות הישראליות והכובש הצבאי מנע כל אפשרות של פיתוח משקי - כולל איסור על הקמת תעשיות שעלולות היו להתחרות בתעשיות הישראליות. עזה והגדה היו גם למאגר עצום של כוח עבודה זול למשק הישראלי. הנוסחה הקולוניאלית המנצחת הייתה: סחורות (ישראליות) ביוקר תמורת עובדים (פלסטינים) בזול.

     

    האינתיפאדות פגעו קשה בפרויקט והחלישו את הכיבוש הישראלי עד מאוד - עד כדי חתימת הסכמים עם אש"ף ועד כדי נסיגה משטחים כבושים בעזה ובצפון הגדה. אך כבר מתחילת שנות ה-90 האליטות החברתיות הישראליות התכוננו היטב לרגע ה"ההתנתקות". היה זה נשיא התאחדות התעשיינים, דב לאוטמן, שהכריז אז: "לא חשוב אם תקום מדינה פלסטינית, אם השטחים יזכו לאוטונומיה או יסופחו למדינות אחרות - החשוב הוא לשמור על גבולות פתוחים". בעליו לשעבר של דלתא טקסטיל קרא היטב את מפת הכיבוש, ואף עשה שימוש ב"שם המפורש" - כדי להגדיר את עתיד השטחים. זאת, כאשר רק חוגים במחנה השלום העקבי עשו שימוש במונח "מדינה פלסטינית".

     

    הסכמי אוסלו ובייחוד הסכמי פריז שבאו בעקבותיהם, רק נתנו גושפנקא חוזית לנוסחה הקולוניאלית הגואלת. הסכמי פריז נחתמו בדיוק על פי העקרונות שהכתיבו ראשי הבורגנות הישראלית. הידיים שחתמו על ההסכמים הכלכליים היו ידי שר האוצר דאז אברהם בייגה שוחט, אבל הראש... הראש היה של לאוטמן. בכלל, ראשי מפלגת העבודה, יצחק רבין ולאחר מכן שמעון פרס, הפליגו בקריאת המפה. פרס אף מתמיד עד היום ברצונו לממש את הנוסחה הקולוניאלית, אבל בגרסה משוכללת יותר: "הקמת אזורי תעשייה משותפים", "שלום של שווקים" וכדומה.

     

    במסגרת זו עלו ופרחו ההתנחלויות שחרף הצהרות ראשיהן ברובן מתבססות על כוח עבודה פלסטיני זול בבנייה, בשירותים ואף בייצור. פועלים אלה סובלים מאפליה בעבודה, עבודה פוגענית, קיפוח וניצול – שלצערנו הן תופעות ישנות כמו הקפיטליזם עצמו, אבל במסגרת ההתנחלויות הן קשות עוד יותר. כי פועלי ההתנחלויות הפלסטינים סובלים מקיפוח כפול: מעמדי ולאומי.

     

    האם החרם טוב לישראל? כמובן שכן. החרם על תוצרת ההתנחלויות הוא הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות למדינה. ארגונים ישראלים כמו "גוש שלום", קראו להטלת החרם מזה שנים רבות. החלשת ההתנחלויות ומפעליהן יחד עם בניית משק פלסטיני עצמאי הן בשורות חשובות למאבק למען השלום.

     

    ד"ר אפרים דוידי, המכללה החברתית כלכלית

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פועלים פלסטינים. לבנות משק עצמאי
    צילום: AP
    מומלצים