שתף קטע נבחר

נבוקו: כבר לא חיזיון מדברי

ההליכה על האבנים ההיסטוריות, חבילות הנופש לתיירים, התאורה המיוחדת ורוחות המדבר. איך זה להקים במת ענק במדבר עבור האופרה "נבוקו"? ביקרנו בחזרות למרגלות ההר

קצת לפני שהחושך כיסה את המדבר נפתחה אתמול (ד') החזרה הראשונה של האופרה "נבוקו" מאת ורדי על במת הענק שהוקמה למרגלות המצדה. יותר מארבע שנים חולמים באופרה הישראלית את החיזיון המדברי הזה, לכן אפילו החום הכבד שנתן אותותיו בכל, והחשש מפני רוחות מדבריות שיפריעו לחזרה - לא הצליחו להעיב על גודל הרגע.

 

ארבעה חודשים אחרי שצבא של בולדוזרים החל ביישור הקרקע וכמו קרא תיגר על המדבר, התחברו להם אינספור האלמנטים שמרכיבים את הפקת הענק שתוכננה כמו מבצע צבאי מוקפד. במחילות שמתחת לבמה הסתובבו ניצבים במדי לוחמים בבלים והשתלבו להפליא בנופה של ארץ בראשית. גם הסוסים עטורי הרקמה ופרשיהם, שהתכוננו לעלייה לבמה על פי קריאתו של הבמאי יוסף רוכליץ, נטמעו באופן אורגני בחולות.

 

זה אולי נשמע מוזר, אבל למרות שמדובר בהפקה ראשונה מסוגה בישראל וללא כל ספק אחת המורכבות שהכרנו, כוחה הוא דווקא בצניעותה. "נבוקו" לא מנפנפת בגרנדיוזיות שלה, אלא מגלה ענווה מול הסביבה הטבעית שבה היא מתרחשת. וזה עובד כמו קסם.

 

צילום: מרב יודילוביץ'

 

באופן כללי המילה "טבעי" היתה מפתח בפיצוח הפרויקט כבר בשלבי גיבוש הרעיונות האמנותיים. "במקום כזה אין מקום לאגו - יש הר, מדבר, שמים וטבע שחזק מהכל. מה שנשאר הוא לעשות את הבחירות הנכונות מבלי להפריע או להשתלט", אומר ניצן רפאלי, מעצב התפאורה.

 

מקום שמחייב להתחיל מבראשית

במקום הזה, שבניגוד לאולם תיאטרון קונבנציונלי, מחייב להתחיל מבראשית, יצא רפאלי מתוך התימה אל היסודות: אדמה, רוח, אש ומים. היסודות הם אלה שלדבריו הכתיבו לו את הדרך. "אתה הולך אל ההיסטוריה, אל ספרי הארכיאולוגיה, אל בית המקדש, אל האש שהבעירה את ירושלים שנכבשה, אל ההר שהופך להיות נוכחות אלוהית. כל היסודות שהפכו על הבמה לאפקטים מעבירים את הסיפור. הכל נבט מהשטח גם בהיבטים הכי פרקטיים ופונקציונליים לצרכיה הספציפיים של האופרה".

 

גם אבי יונה בואנו, מבכירי מעצבי התאורה בישראל, מדבר על השטח כנקודת מוצא. "הרצון היה שהקהל שנכנס למתחם יראה את המדבר במלוא עצמתו וזה אומר תאורה לא מורגשת ולא משתלטת מדי", הוא אומר, "הבמה ענקית ולמרות זאת נטמעת בשטח. יש עליה הרבה מאוד אנשים והתאורה צריכה לגבות את כל זה".

 

זו הפעם הראשונה בתולדות הפקות החוץ בישראל שהבמה לא תואר מלמעלה אלא מהצדדים. בואנו הציב לצדי הבמה מגדלי תאורה בגובה 20 מטר שממסגרים את הבמה וההר שמאחוריה כמו תמונה.


נבוקו. חזיון או מציאות?

 

"זה הופך את חיי לקשים מנשוא כי תאורה עילית נותנת נפח ומאפשרת לעצב חללים, לבנות פרספקטיבה, לפסל באור ולייצר קומפוזיציות אבל הרעיון הוא באופן פרדוקסלי לא להפריע לקהל עם טכנולוגיה למרות ובזכות מפלצות הענק שבנינו פה", אומר בואנו. גובה מגדלי התאורה הלא סטנדרטי בעליל להפקות בישראל, מאפשר לייצר באופן פרדוכסלי גם כן, אזורים אינטימיים על במת הענק שכמו סוגרים פוקוס על סצנות שאינן המוניות.

 

הכל כאן ממילא גדול מהחיים

אופרה היא אולי אמנות הבמה הרהבתנית ביותר, אך במדבר היא מקבלת תהודה שונה. "אחרי כמה ימים במדבר כולנו נהיינו קצת בדואים וזה משפיע מצוין על הבחירות שנעשות", בואנו מסביר, "למרות שאנחנו יוצרים פה איזו אקסטרווגנזה, המקום מאלץ אותך לשמור על ניקיון פנימי.

 

"הוא לא מאפשר לך לברוח ליותר מדי Entertainment, כמו בבלט יש איזה משהו שממרכז אותך, הופך אותך למינימליסטי גם אם מבחוץ זה נראה כמו אגו טריפ, בתוך הנוף הזה צריך להיות מדויק ולא להגזים במניפולציות, כי הרי הכל כאן ממילא גדול מהחיים".


המדבר הוא דבר ממרכז

 

חנה מוניץ, מנכ"לית האופרה הישראלית והאישה שעומדת מאחורי מיזם הענק הזה, סופרת את השעות שנותרו עד ליום הבכורה. "אתם מוכנים?", אני שואלת והיא עונה, "כמעט. יש עוד כמה ימים. זו עבודה וגם תנאי מזג האוויר לא פשוטים עם החום והרוחות שמכבידות. אנחנו מתכוננים במרץ והאדרנלין גבוה".

 

מוניץ רצתה לקיים את הפרויקט לרגל חגיגות ה-60 למדינת ישראל, אך לא הצליחה לשכנע את הגורמים הנוגעים בדבר בעיקר בשל העניין העצום שעורר הפרויקט בישראל, אך לא פחות מעבר לים. "הפוטנציאל של הפרויקט הזה מבחינה תיירותית וכלכלית הוא אדיר", אומרת מוניץ, "זה לא ברור מאליו שלמופעי אופרה יגיעו 40 אלף איש".

 

מוניץ מודה שבתחילת הדרך לא הבינה את כלל משמעויות הפרויקט. "להפיק אופרה במשכן אנחנו יודעים, אבל כאן זה סיפור חדש מבחינתנו שבו רב הנסתר על הנגלה. מעולם לא עסקנו ביישור קרקעות, בבנייה, בשינוע של קהל

ובחבילות תיירותיות. אלו תחומים שאנחנו לא מכירים בכלל. אבל ההפקה הזו מוכיחה שישראל לא מנצלת את נכסיה הטבעיים. אחרי הכל, אנחנו דורכים פה על אבנים בנות אלפי שנים שעד כה לא הצלחנו לצקת בהן תוכן תרבותי שייסחוף לכאן תיירים מכל העולם. זה נעשה בכל אתר ארכיאולוגי בעולם, אין סיבה שזה לא ייעשה כאן".

 

כמעט 4,000 תיירים זרים רכשו כרטיסים לאופרה וחבילות נופש. לדברי מוניץ, מרבית התיירים הם מצרפת ומדינות אחרות באירופה, אך נרשמה גם נוכחות של תיירים מאוסטרליה, ניו זילנד ואפילו אלסקה. "הם יגיעו לחזות וליהנות מתרבות ישראלית מקומית, למרות שאופרה היא לכאורה לא התחום התרבותי הטבעי לישראל. אולי זה החיבור בין האופרה הכל כך יהודית הזו של ורדי לאתר ההיסטורי הטעון הזה. בכל אופן, זה עובד ואנחנו בהתרגשות אדירה ועם קצת חששות כיוון שהציפיות מאוד גבוהות וחובת ההוכחה היא עלינו".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הציפיות גבוהות וגם חובת ההוכחה
צילום: מרב יודילוביץ'
לאתר ההטבות
מומלצים