מוזיקאים טובים תמיד נשארים בסביבה
בגיל 76, עם שישה נכדים ואחרי 50 שנות קריירה, ג'ון מאייל, מחלוצי הבלוז של דורנו, עדיין בשיא הכוח שלו. עכשיו הוא מגיע לישראל ומגלה מה הסוד שלו
כשלאונרד כהן חגג 75 בצמוד להופעתו בישראל בשנה שעברה, רבים בקהל תהו האם לאמן הותיק עוד יש כוח להחזיק מופע שלם, והאם מדובר באחת ההופעות הגדולות האחרונות בחייו. אבל ההישג המרשים של כהן בגילו המבוגר - לטייל בעולם - מתגמד לעומת הדרך הנפלאה אותה עושה ענק הבלוז ג'ון מאייל.
בשביל זה יש חברים: מאייל ואריק קלפטון מבצעים את "Hideaway"
אם טרם שמעתם את השם, מדובר באחד מחלוצי הבלוז של דורנו. בתחילת שנות השישים הוא הקים את להקת ג'ון מאייל והבלוז ברייקרס, בה היו חברים גם אריק קלפטון וג'ק ברוס שלאחר מכן הקימו את "קרים", פיטר גרין מ"פליטווד מאק" ועוד רבים וטובים שהחלו את דרכם המוזיקלית העשירה במוסד המוערך שנקרא הבלוז ברייקס.
היום, כמעט 50 שנים אחרי, מאייל בן ה-76 עורך יותר ממאה הופעות בשנה ולא מפסיק לנגן בכל הכח. אם זה לפרוט על הגיטרה, לשבת מאחורי הפסנתר והקלידים או לספק סולמות בלוז רגישים דרך המפוחית.
ביום חמישי (3.6) מאייל ולהקתו יפתחו את פסטיבל הג'אז בקיסריה במסגרת סיבוב הופעות אירופאי ארוך, שיצא לדרך בעקבות אלבומו האחרון "Tough" שיצא בשנה שעברה. זה יהיה ביקורו השני של מאייל בישראל אחרי שב-94' הוא ביקר כאן במסגרת פסטיבל הבלוז בחיפה, ביקור שהוא ממש לא זוכר את נסיבותיו.
מאייל. המוזיקה והבלוז מתעלים על כל השפות
"הייתי בישראל פעם, אבל אני לא זוכר מתי ואיפה", הוא מודה בראיון מיוחד ל-ynet במבטאו הבריטי הכבד, "כי הגענו ישר להופעה ומיד אחריה המשכנו בדרך". על הביקור המתקרב הוא אומר: "זה באמת לא משנה לי לאן אנחנו מגיעים. כל עוד יש לנו קהל שם, זה הדבר הכי חשוב, המוזיקה והבלוז מתעלים על כל השפות ולשמחתי לכל מקום שאנחנו מגיעים אנחנו זוכים לתגובות נפלאות".
אחרי כל כך הרבה שנים בדרכים, אתה לא מתעייף לפעמים?
"לא ממש. כשאנחנו מופיעים במדינות שונות, הרעיון הכללי הוא לא לעצור לימי חופש אלא להופיע בכל יום במקום אחר, ככה הקצב שלך נשמר. חוץ מזה, כשאתה עושה קצת יותר מ-100 הופעות בשנה, אז גם נשאר לך עוד הרבה זמן בשנה להיות בבית".
ובבית אתה לא עובד?
הוא נזכר בששת נכדיו ואומר: "בהחלט לא. רק בדרכים, הבית הוא רק בשביל המשפחה".
אחרי 50 שנה, אתה עדיין מתרגש מהמפגש עם הקהל?
"זו חוויה מאוד מספקת ומרגשת לדעת שלאנשים איכפת ממה שאתה עושה. אז אני גם מרגיש אחריות גדולה לתת להם תמורה עבור התמיכה שלהם. זה בעיקר מאוד מרגש לראות את הבדלי הדורות במופעים. לפגוש קהל שמגיע עם הילדים והנכדים שלו. זו חוויה שלא כל אמן זוכה להיות חלק ממנה".
יש משהו מהימים הראשונים שלך כמוזיקאי שאתה מתגעגע אליו?
"לא. אני יודע שככל שהחיים ממשיכים ואתה מתבגר, אתה גם הופך מנוסה יותר וזו תחושה מצוינת. זה הופך קל יותר לחשוף את הרגשות שלך וחייבים לרכוש את התכונה הזו במהלך השנים".
ובמהלך הזמן רכשת לעצמך רגע אחד בקריירה שבו אתה גאה יותר מכל?
"גם לא. הדבר המדהים ביותר במוזיקה, זה שאתה יכול להקליט אותה ולזכור אותה לנצח. היה לי את המזל לקחת חלק וליצור הרבה מאוד אלבומים, ובכל פעם שאני מנגן לעצמי את אחד מהם, הם מעלים בי זיכרונות טובים. לאורך הזמן, כל אחד מהאלבומים הפך ליומן אישי של חיי".
מהי הסיבה העיקרית לדעתך שהבלוז והרוק שנוצר לפני יותר מ-40 שנה, חי ובועט גם היום?
"אני חושב שהביטלס הם הדוגמה הטובה ביותר, השירים שלהם עדיין כאן והם יישארו כאן כנראה לנצח. כל כך הרבה מוזיקאים ותיקים השאירו את החותם שלהם לעתיד", הוא אומר ומספר על חברו הקרוב אריק קלפטון, "תראה כמה הוא רלוונטי היום. הסיבה העיקרית למומנטום הזה היא שמוזיקאים טובים תמיד נשארים בסביבה, לא משנה מה הם עושים. המוזיקה מנצחת הכל. תמיד".
