"הפכנו לעם של חארות"

"אני יודע מה זו החמצה", אומר הבמאי יקי יושע. "לא הצליח לנו, התפקשש, היה חלום ונכשלנו בהוצאתו לפועל, סטינו מהדרך ואנחנו צוללים מטה". אחרי כמעט תשע שנים בארצות הברית, חוזר יושע עם סרט חדש המבוסס על ספר שכתב בתקופת ההתנתקות.

"עוד אני הולך", סרט קינה שנחשף לראשונה בפסטיבל קולנוע דרום בשדרות, מביא למסך מבט מהורהר ועצוב על פשיטת רגל לאומית דרך סיפור לכאורה קטן ואישי. "רק אחרי שגמרתי לכתוב, הבנתי שבעצם כתבתי קינה", הוא אומר בראיון ל-ynet.

"עוד אני הולך". מזמן עברנו את נקודת האל-חזור (צילום: איתיאל ציון)

הסרט של יושע כואב ומדבר על חיים שמתפשטים ממשמעות וערכים, על חברה מתפוררת, לא מתפקדת ואכולה מבפנים, על אנשים שאיבדו זהות ודרך ועל בדידות תהומית. זה סרט שבור לב שמתבונן במה שיש, ויודע היטב מה לא יהיה לעולם. בניגוד אולי למתבקש מבמאי בועט ואישיות אקסצנטרית כמו יושע, סרטו החדש הוא בהחלט לא סרט מחאה נוקב. למעשה הוא קריאת כיוון מפוכחת ובוטה בישירותה להתעשתות.

גיבור הסרט, בוגר מערכות הביטחון, הוא ג'אנקי של ריגושים: להרוג, לזיין, להמר, להרוס כל מה שנקרה בדרכו - זו הדרך שלו לסחוב את עצמו הלאה. לאן? לא ברור. אין לו כיוון או יכולת להתמודד עם מציאות חייו. ישנו הרגע ומה שהוא מביא איתו. זהו גנגסטר על הנייר וזומבי בחיים. גבר שמונע על ידי הזין אבל אימפוטנט מוחלט ביומיום.

זהו אולי התפקיד הטוב ביותר של השחקן דני גבע עד היום. יושע ליקט עבור ההפקה הקולנועית המרשימה שלו חבורה משובחת של שחקנים כמו נינה קוטלר בתפקיד אשתו האלכוהוליסטית של הגיבור, דביר בנדק ועמוס לביא שאכלו איתו מהמסטינג וכעת מנהלים עסקים מפוקפקים, מרינה שויף בתפקיד זונה לשעבר ומאהבת בהווה וראידה אדון, שמתגוררת בצריף בפאתי יפו שירש הגיבור מאביו.

ביד עדינה הצליח יושע לפרק כל אחד מהם מהמניירות המוכרות ולהביא למסך משהו שונה מהמוכר. גם בנימין נתניהו הוא דמות מפתח בסרט. כזו שמביטה אל הגיבור מתוך קופסת הטלוויזיה, מדקלמת טקסטים שכבר שמענו ועוד נשמע, מוסיפה לתחושת הניכור שעוטפת את הגיבורים שעל המסך.

מתוך הסרט. כל מה שנותר הוא לקונן (צילום: נילי יושע)

"באיזשהו שלב התחלתי לראות את הסטייה, זיהיתי את העיוות וחשבתי שעוד אפשר לתקן", אומר יושע. "אז עוד עשיתי קולנוע כדי למחות. היום, ברור לי שעברנו מזמן את נקודת האל-חזור. אין אפשרות לתקן יותר, כל מה שנותר הוא לקונן".

ליבוביץ צדק

כשהנביאים שותקים

הוא לא זוכר מאורע ספציפי שהוביל לנקודת השבר שלבשה בסרטו צורה של קיום כאוטי. אולי זו היתה הנסיעה במכונית מלווייתו של המשורר יבי עם עמוס קינן שאמר לו לפתע: "זהו, הכל נגמר. לא הצליח לנו". יושע מדבר על הנסיעה הזו ועיניו מתרוצצות, משחזרות את הרגע.

יושע עם כוכבי הסרט. את הבכורה הזו לא חוגגים (צילום: תמר דהן)

"עמוס היה נביא זעם אבל כזה שמעולם לא הרים ידיים", הוא מספר. "אם הוא ויתר, אתה שואל את עצמך מה זה אומר? זה לא היה אירוע מכונן אבל לאורך זמן דברים התחילו להיאסף, ואז ביבי נהיה ראש ממשלה ופתאום ראיתי את המפלצת מתעוררת בתוך העם. עשיתי את הסרט הרבה לפני שהוא הפך לראש ממשלה. אבל ביבי התלבש לי פיקס".