שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מבלה בבי"ח (לא הלכתי לחפש לי בעל רופא)
    במקום שיש בריאות יש תקווה, ובמקום שיש תקווה יש הכל, אומר הפתגם. ומה קורה כשחלילה אין בריאות, לנו או לבן משפחתנו? הרי אי אפשר לבדוק את הדבר החשוב הזה בהתחלה
    באחרונה יוצא לי לבלות הרבה בבית החולים. אם אפשר לקרוא לאוכל מהקפיטריה ושתייה ממכונות אוטומטיות בילוי, אז כן, אני מבלה, ובגדול.

     

    לא, לא הלכתי לחפש לי חתן רופא. התמכרות לסדרות בתי חולים אמריקניות הבהירה לי שרופא הוא מישהו שזמין בבית במשך ארבע דקות בשבוע, ובשאר הזמן עסוק בחיידקים או בסטודנטיות לרפואה מהממות, שתי קבוצות שאינני חפצה להכניס לחיי. הלכתי כי המציאות קראה לי, והתייצבתי עם אוכל, מימיה, ובלי מצב רוח טוב בכלל.

     

    לביקור בבית חולים יש נטייה לגרום למבקר לחשוב על חייו מחדש, לשים דברים בפרופורציה ולהבין באופן חד משמעי את המשמעות שמאחורי צמד המילים "העיקר הבריאות". הביקור הזה שופך אור על כל רבדי החיים, וכן גם על תחום היחסים.

     

    במקום שיש בריאות יש תקווה, ובמקום שיש תקווה יש הכל ( - פתגם ערבי)

     

    ומה קורה כשחלילה אין בריאות? הרי אי אפשר לבדוק את זה בשלב ההתחלה של קשר. אף אחד לא ייצא לדייט וישחק בסימולציה של "מה יקרה אם נגיע יום אחד לבית חולים". הסימולציה היחידה שאני חושבת עליה היא אולי לשחק ברופא וחולה. משחק שהיפוכונדרית כמוני איננה מבינה, אבל עובדה שיש אנשים שזה עושה להם את זה.

     

    כשאנחנו יוצאים לדייטים אנחנו במיטבנו. אנחנו משקיעים בהופעה שלנו, ולא רק החיצונית: אנחנו באים לתת שואו, כי מישהו צריך לראות ולהבין מה יש לנו להציע. וזה נחמד, ואפילו נחמד מאוד לפעמים, אבל האם מישהו חושב בדייטים ראשונים איך אותו אדם שיושב מולו ייראה יום אחד עם צינורות שיוצאים לו מתוך הגוף כמו ב"בנוסע השמיני"?

     

    אני בטוחה שאף אחד לא עושה זאת. אלוהים, אם הייתי אמורה לחשוב על חולי בכל דייט, הייתי מוותרת מזמן על דייטים ומצטרפת למנזר השתקנים.

     

    באיזה שלב בדייטינג אתה חושב על העובדה שאולי האדם שמולך כבר לא יישב בשיא פריחתו, אלא במצב רעוע גופנית, ותצטרך להיות שם בשבילו? באיזה שלב בקשר אתה חושב שאתה מספיק אוהב את זה שמולך, לא רק כדי להתפשר בשבילו על צבע הקירות, או על האוכל שתזמינו, אלא כדי שתשים את חייך בצד אם יקרה לה משהו, ותטפל, תסעד ותהיה שם בשבילה?

     

    האם כשמישהו מחפש זוגיות הוא שואל את עצמו, בכנות, אם הוא אדם שיכול לספק את כל אלה לבן זוג עתידי? האם הוא באמת יכול להיות שם גם בבריאות, אבל גם בחולי, עבור בן/בת הזוג שלו, או שיברח ברגע שתגיע האחות עם המחט?

     

    האוהב מתרחק בצנעה ובמהירות מעל מיטת אהובתו החולה במחלה מידבקת. רק מעטים בעולם התאבדו יחד עם בני זוגם הגוססים ( - דוד גרוסמן)

     

    ומצד שני, ישנו גם החולה. חוץ ממראות חיצוניים לא נעימים, יש משהו במחלה ששם את החולה במצב של כאבים, חוסר סבלנות, ובכלל צורך בתמיכה נפשית. האם במצב של זוגיות אנחנו מוכנים שייראו אותנו רק בחוזקנו, ולא בחולשתנו? באיזה שלב בזוגיות אנחנו יכולים לסמוך על בן הזוג שלנו שלא יברח גם שלא נהיה במיטבנו? ואין הכוונה שהמסקרה נמרחת, או שהחולצה לא חושפת מחשוף מספיק גדול, אלא לא במיטבנו במישור פיזי משולב במצב רוח קלוקל.

     

    האם כשאנחנו יוצאים לדייט אנחנו מחפשים מישהו שיצחיק אותנו, אבל גם זוכרים שאותו מישהו צריך להיות בעתיד אחד כזה שנרגיש איתו מספיק בנח כדי להיות עצמנו, בסבלנו ועל כל המשתמע בכך, שלא ייבהל ויעזוב, אלא ירצה להישאר למרות המצב הקשה?

     

    אני מודה, אני לא מבוגרת מספיק כדי לחשוב על מחלות כשאני יוצאת לדייטים, אבל אני כבר לא בת 16, ויודעת משהו על העולם הזה כדי לדעת שזוגיות לא כוללת רק הפילי-אוור-אפטר, אלא לפעמים עלולה לכלול גם ארוחה לא במסעדת פאר אלא מחדר האוכל של בית החולים. נו, זו עם הג'לי האדום הזה.

     

    אין עושר כבריאות, ולא נעימות כמו לב הטוב" ( - רבי שלמה אבן גבירול)

     

    אם כבר אנחנו במצב רוח פסימי היום, וכבר הוצאנו את הממחטות, אז בואו נלך עם זה עד הסוף. בחירה בבן זוג לא בהכרח מדברת על טיפול בו, אלא גם מישהו שיתמוך בנו אם בן משפחה שלנו חולה. כן, זה מצב שדורש התארגנות מחדש של כל התא המשפחתי שאנחנו הולכים לבנות, ואני בטוחה שכל אחד היה רוצה בן/בת זוג שיעזור ויתמוך בהם במצב כזה.

     

    אז נכון, אי אפשר בשלב הכרות ראשונית לבדוק את זה. הרי אף אחד מאיתנו לא היה מכניס את אחד ההורים שלו לאישפוז רק כדי לראות איך בן הזוג הפוטנציאלי שלו מתפקד בעיתות משבר. אבל בעודי משוטטת בעולם הדייטינג, תרה אחרי תכונות אופי שחשובות אצל בן זוג, אין לי ספק שיש תכונות שיכולות לעזור גם בעניין הזה: אדם שטוב ליבו אינו מוטל בספק יכול לענות על מצב בריאותי קשה. כך גם אדם שמסוגל לזהות מצוקה אצל זה שמולו, ולשים כאב של אחר לפני שהוא דואג לעצמו, חף מכל שביב אגוצנטריות. אדם שלא יתמרמר על מצב קשה שנכפה עליו, אדם עם נכונות לעזור לזולת, בלי משוא פנים.

    תכונות אלה מתאימות לכל מצב בחיים, אבל מחלה מבליטה את החשיבות של התכונות האלה. נו, וחוש הומור, שהוא סייג לבריאות, נפשית לפחות.

     

    ואולי בעצם לא צריך לחשוב כל כך הרבה על בריאות קלוקלת שתבוא בהמשך, לא עלינו, אלא לחיות את הרגע, מתוך אמונה מלאה בזוגיות בה אנחנו נמצאים ובבן הזוג בו בחרנו ובחר בנו. אמונה כזו תביא כנראה סוג של הבטחה שבן הזוג יידע לתפקד בכל צרה שלא תבוא, ולהכיל אותנו בכל מצב שלא יהיה. אמונה בזוגיות כזו היא דבר שנבנה עם הזמן, ובהחלט יכול להבנות גם בבריאות תקינה.


     

    טוב, אז ייתכן ויצא טור ריאליסטי יתר על המידה, כזה שעושה אולטראסאונד מדוייק למציאות. צר לי, אבל לפעמים החיים לא מספקים לנו אפשרות להסתכל רק על החצי המלא של האינפוזיה.

     

    ועכשו, למישהו יש אולי לפרוט מאה שקל בשביל ופל מהמכונה? שמעתי שיש מסיבה מטורפת ליד פנימית ב', וכל אורח צריך להביא משהו.

     


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    האם אנחנו מוכנים שיראו אותנו בחולשתנו?
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים