שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    מה מקור ההבדל בין נשים לגברים?
    מחקר טוען כי סוציולוגים וחוקרי מגדר, מעדיפים לחשוב שהבדלים בין המינים הם תוצר של החברה שלנו ולכן מתעלמים מהסברים אבולוציוניים. אבל האם שוחרי ההסבר הביולוגי לא משוחדים בעצמם? פרופ' דפנה יואל מראה כי שינויים חברתיים ולא גנטיים הם שתורמים לצמצום הפער בין המינים

    ד"ר גיל גרינגרוז מתאר היטב את המחקר של Geher & Gambacorta שבדק את העמדות של אנשים לגבי התרומה של טבע לעומת תרבות בהסבר תופעות שונות ובראשן ההבדלים בין המינים. כלומר, מה אנשים חושבים לגבי מקור ההבדל בין גברים לנשים.

     

    המאמר מראה שאקדמאים (89 אקדמאים השתתפו במחקר) נוטים לשייך הבדלי מין בבני אדם לתרבות יותר מלא-אקדמאים (182), ושנטיה זו גדולה יותר בחוקרים מתחום סוציולוגיה ומגדר (19).

     

    הבה נתעלם מכך שהסקת מסקנות על סמך מדגם של 19 חוקרים היא בעייתית, ונניח שהממצאים אכן מייצגים נאמנה את אוכלוסית האקדמאים בתחומי סוציולוגיה ומגדר. מה בעצם הראו כאן? שאקדמאים חושבים אחרת מהציבור שאינו אקדמאי ושההבדל גדול עוד יותר בקרב סוציולוגים וחוקרי מגדר.

     

    מה בין ממצא זה לבין התשובה לשאלה מה מידת התרומה של הטבע והתרבות להבדלי מין בבני אדם? מאום.

     

    הדבר דומה לכך שבמאה ה 17 היה מתפרסם מאמר הטוען שהעובדה שרוב הציבור חושב שכדור הארץ נמצא במרכז היקום, בעוד גליליאו גליליי (וחוקרים אחרים) טוענים שכדור הארץ מסתובב סביב השמש, מעידה על כך שעמדותיו הפוליטיות של גלילאו גליליי (או אמונותיו) מטות את עבודתו המדעית וגורמות לו להעלות טענה שגויה.

     

    כדאי גם לשים לב שבעוד האקדמאים מתחומי הסוציולוגיה והמגדר חשודים בכך שעמדותיהם משפיעות על עבודתם המדעית, אין שום התיחסות לאפשרות שגם לשאר האקדמאים יש עמדות והן משפיעות על עבודתם המדעית; אולי כיון שהעמדות הרווחות בציבור כלל לא נתפסות כעמדות אלא כאמיתות.

     

    צמצום פערים

    ד"ר גרינגרוז מודאג מכך ש"אם הם (האקדמאים, ד"י) סבורים שההבדלים בין נשים לגברים נובעים מתהליך החברות (סוציאליזציה), הפתרונות שהם יציעו יהיו בהתאם". על מה הדאגה? שהפתרונות שיוצעו יהיו לא אפקטיביים להקטנת הבדלי המין?

     

    הניסיון עד היום מלמד שהבדלי המין הולכים וקטנים. למשל בכישורי שפה, היתרון של נשים ובנות על פני גברים ובנים כמעט נעלם, ובהצלחה במתמטיקה היתרון של גברים על נשים הצטמצם מאד ובמדדים מסוימים (למשל, ציונים בבית הספר ובלימודי תואר ראשון) כיוון ההבדל התהפך ונשים עולות על גברים. השינויים הללו קרו בטווח זמן של עשרות שנים, מה שמעיד על כך ששינויים אלו הם תוצר של שינויים חברתיים ולא גנטיים.

     

    גברים ממאדים, נשים מנוגה?

    ועוד הערה: הבדלי המין שמעסיקים את הפסיכולוגים האבולוציוניים הם הבדלים בהתנהגות. התפיסה הרווחת (בקרב לא אקדמאים) של התרומה של התורשה להבדלים אלו היא תפיסת השפעת הגנים כגורמים דטרמיניסטים שגורמים להבדלים דיכוטומיים בין גברים ונשים.

     

    אולם אין שום משתנה התנהגותי, קוגניטיבי, אישיותי וכו' שבו גברים ונשים שונים באופן דיכוטומי. או במילים אחרות, אין שום בסיס אמפירי לתפיסה הרווחת של "גברים ממאדים, נשים מנוגה".

     

    בנוסף, אין שום משתנה פסיכולוגי, וגם אין כמעט משתנים פיזיולוגיים (גובה, משקל וכו), שנקבע רק על יד הגנים ללא השפעות הסביבה.

     

    וזה מוביל אותי להערה האחרונה: נניח שיתברר שלחלק מהבדלי המין בהתנהגות בני אדם יש מקור גנטי. למשל, נניח שימצא גן על כרומוזום Y, שגורם לכך שיותר בנים סובלים מקשיים ברכישת היכולת לקרוא לעומת בנות.

     

    מה נעשה אז? נפסיק ללמד בנים לקרוא? נעשה סקירה גנטית של כל הבנים לפני כיתה א' כדי להחליט מי ילך לבית הספר ומי למכון לרכישת עבודות כפיים? או שנמשיך לחפש שיטות הוראה חדשות כדי לעזור לכולם לרכוש יכולת שהעדרה מגביל מאוד את החיים בעולם המודרני?

     

    כלומר, לתשובה לשאלה אם לתכונה, יכולת או נטיה התנהגותית מסוימת יש או אין בסיס גנטי אין השלכה על מה עלינו כחברה לעשות בקשר לתכונה/יכולת/נטיה זו. אם זו תכונה/יכולת/נטיה חשובה ורצויה (כמו היכולת לקרוא) יש לטפח אותה, ואם היא אינה רצויה, יש לדכא אותה, ללא קשר לגנטיקה של כל פרט ופרט.

     

    פרופ' דפנה יואל היא ראש המגמה הפסיכוביולוגית בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים