חוזר ארצה אחרי ארבע שנים, לא יודע מה יהיה
הוא יודע שהיו לה ספקות לגבי האהבה שלו אליה. אילו רק ידעה עד כמה אהב אותה, עד כמה הוא אוהב. הוא אהב אותה בדרך שלו, שאולי היתה שונה מהדרך שלה, שונה ממה שציפתה ממנו, אבל בכל זאת הוא אהב אותה, את זה אי אפשר היה לקחת ממנו
במקום זמני הוא נהג לתהות באופן די קבוע, ולמרות שהרבה פעמים הרגיש אבוד, האמין שהנה כבר מגיע הטוב, אז הוא המשיך לחייך.
ערב לפני כן הוא נשאר ער כמעט עד אמצע הלילה, צופה בטלוויזיה עד שהרגיש שהטלוויזיה צופה בו, ואז התחיל לארוז את המזוודות. בין מזוודה למזוודה הוא עמד מול הקומקום החשמלי שהעלה אדים וחשב עליה. הוא תהה מה היא עושה עכשיו, על מה היא חושבת, על מה היא מסתכלת, מי מסתכל עליה.
הוא חיפש מכתבים שכתב לה, מכתבים שהיא כתבה לו. מעניין אם היא זוכרת מה כתבה, מה לחשה. לפעמים כשאוהבים אומרים הרבה דברים, וכשחושבים על זה אחר כך זה נראה קצת רחוק, קצת מוזר, קצת אחר. מעניין מה היא חושבת. הוא הסתכל על תמונה שלהם יחד, על זוג כרטיסים להופעה. אחר כך הוא נרדם.
לבד.
היא לא תאמין לו אם יגיד לה ששברה את ליבו, אבל היא בהחלט שברה. ואולי רק לב שבור הוא לב שלם, כי מי שלא חווה כאב כזה, אולי מעולם לא חווה אהבה אמיתית. הוא תוהה למה כל כך כואב להתאהב, למה צריך לחוות כאב כדי לחוות אהבה. הוא תוהה אם בכל אהבה ישנו כאב, תוהה אם אי פעם יתאהב מבלי לפחד.
לפעמים הספקות משתלטים עלינו
מישהי פעם אמרה לו שספק הוא מנגנון הגנה עצמי שאנשים מפתחים כדי להיות מוכנים למצב של משבר, של אכזבה, שנוכל להציל את עצמנו כשהכל מתרסק לגורמים. אבל לפעמים הספקות משתלטים עלינו, לפעמים הם חזקים יותר מאיתנו. חזקים יותר מהחיים.
הוא יודע שהיו לה ספקות לגבי האהבה שלו אליה. אילו רק ידעה עד כמה אהב אותה, עד כמה הוא אוהב. הוא אהב אותה בדרך שלו, שאולי היתה שונה מהדרך שלה, שונה ממה שציפתה ממנו, אבל בכל זאת הוא אהב אותה, את זה אי אפשר היה לקחת ממנו. עם האהבות שחווה הוא למד שאין רק דרך אחת לאהוב, עם האכזבות הוא למד שאנשים אוהבים בדרכים שונות.
בזמן האחרון הוא שותה קצת יותר מדי וקצת לבד מדי
לפני שעזב את הדירה הוא הכין לעצמו משקה והסתכל בפעם האחרונה על הבית הריק. בזמן האחרון הוא שותה קצת יותר מדי וקצת לבד מדי. הוא מנסה להטביע את המחשבות שלו במשקה.
במונית בדרך לשדה הוא מזמזם לעצמו שיר ישן של שלום חנוך:
"אנ'לא יודע איך לומר לך
מילים לא אומרות מאום
אני סתם בחור ששר לך
שירים לא יגידו כלום...
אני יושב פה, מחכה לך
מחכה לך וכותב
כי אנ'לא יודע איך לומר לך
כמה שאני אוהב"
הוא מביט החוצה דרך חלון המונית. הקיץ הזה כבר לא יהיה אותו דבר. הוא חושב שאם יש אלוהים בעולם הזה הוא היה רוצה שיראה אותו עכשיו, שיסביר לו אם כל האהבה הזו היתה אשליה אחת גדולה. הוא היה רוצה שיגיד לו אם הוא היה צריך ללמוד משהו מהאהבה הזו, כי הוא בהחלט מרגיש כמו איוב, רק בלי מוסר השכל, ועכשיו הוא כבר לא מבין כלום. הוא גם לא חושב שיצא מחוזק יותר מהקשר הזה, או חכם יותר, או שום דבר יותר. רק כואב יותר.
משהו קרה כשנישק אותה בפעם הראשונה באותו הלילה במכונית בחניון החשוך, אבל עכשיו הוא לא יראה אותה יותר. שמיים של חוף מזרחי מביאים איתם רוח קרה, ולפעמים נדמה כאילו השמש לא תזרח עליו יותר.
הוא מביט סביבו ולא מאמין שהוא עומד להיפרד מהעיר הזו, עיר שהיתה לו בית בארבע שנים האחרונות. ולמרות שזו צריכה להיות התקופה היפה בחייו, הוא מרגיש עצוב וגם קצת לבד. הוא תוהה אם אי פעם יצליח להתגבר על האהבה הזו.
המונית הגיעה לשדה התעופה. בחוץ חום נוראי, אני אוחז בשתי המזוודות ונכנס. הטרמינל קפוא מקור.
את חושבת שאי פעם נוכל שוב להביט זה בזה, לגעת זה בזה?
את חושבת שאי פעם נוכל שוב לנסוע ברכב שלי עם הגג הפתוח כשהרוח מתנופפת בשיערך, ששוב נחזיק ידיים בזמן שאנהג, כמו שתמיד אהבנו לעשות? את חושבת שנוכל להאזין שוב לתחנה האהובה עלי ברדיו ואת תשאלי אותי מי מנגן ואני בחצי חיוך אשוויץ שאני יודע את התשובה והרבה יותר? את חושבת שתקראי לי "טווס", שנטעם מכל סוגי הענבים בסופר?
את חושבת שאי פעם שוב נחזור הביתה ואת תקראי איזה ספר ואני אשב מול המחשב ואכתוב משהו, שאת תכיני לנו משהו בריא לאכול כי את אוכלת רק דברים בריאים, ואחרי זה נקפוץ יחד על המיטה ואני אחבק אותך ואביט לך בעיניים ואגיד לך שאני אוהב אותך כשברקע ג'וני מיטשל? את חושבת ששוב תשלחי לי הודעת טקסט ותבקשי ממני לשאול אותך, ואני אשאל אותך, ואת תגידי ש"כן אני מתגעגעת", למרות שרק לפני רגע נפגשנו?
את חושבת שהלב שלי יפסיק לפעום שוב לרגע אחד, שאחסיר פעימה כשאחבק אותך? את חושבת שזה נגמר, את חושבת שזה באמת הסוף, מה את חושבת?
אני עכשיו במטוס. חוזר למקום אותו עזבתי לפני ארבע שנים. למקום בו הייתי חלק מהנוף. אני חוזר היום בתור אורח, תוהה כיצד העיר תקבל את פני. האם היא השתנתה? האם אני השתניתי? אני מייחל לרגע שאוכל להביט אחורה ולצחוק על הכל.
- לאלעד - ברוך הבא! מערכת יחסים
לפנייה לכתב/ת 
