יתמות רוחנית
"עם הסתלקותם של הרבנים מרדכי אליהו ואברום שפירא זצ"ל נחתם פרק בהיסטוריה של גדולי ישראל בדורנו". אבי רט מתאבל על הרב אליהו שהלך לעולמו ויש גם נחמה
רבבות האנשים שהלכו אחרי ארונו של הרב אליהו זצ"ל,
הלכו עם תחושת יתמות גדולה. יש כאלו שהכירו את הרב אליהו מקרוב, ויש כאלו שראו אותו פנים אל פנים אולי פעם או פעמיים בחייהם, יש כאלו שלמדו והכירו את תורתו, ויש כאלו ששמעו עליה רק מרחוק, היו ביניהם מחרדים ועד כאלו שאינם שומרי תורה ומצוות, היו שם ספרדים ואשכנזים, חסידים ומתנגדים, אנשי עיר וכפר.כלל ישראל.
רבבות ההולכים אחרי ארונו הלכו עם שתי תחושות מרכזיות - האחת - שמדובר באדם גדול ומיוחד בקנה מידה ובעוצמות שאין אנו מבינים בהם אפילו, והשנייה- תחושת יתמות גדולה. איבדנו אבא גדול וצדיק, שאהבנו להסתופף בצילו , שאהבנו לקבל ממנו עצות וברכות, שאהב אותנו, ושידענו שזכותו ואישיותו וצדיקותו מגינה עלינו ועל הדור. האובדן הזה של האבא של כולנו- הותיר אותנו עם תחושת יתמות גדולה.
קטונתי מלכתוב על הרב אליהו זצ"ל. לא הייתי מתלמידיו המובהקים או מבאי ביתו באופן קבוע. כמו רבים אחרים ראיתי אותו באירועים ציבוריים, שיעורים, כינוסים, עצרות וכד'. כרבים אחרים שמעתי סיפורי אותות ומופתים על גדולתו,תפילתו, וברכותיו, ועל ניסים גדולים וגלויים הקשורים לאישיותו.
בשנים האחרונות, בנסיבות אישיות וציבוריות כאלו ואחרות יצא לי להיכנס אל הרב זצ"ל ביחידות לשיחות ארוכות. שם עמדתי רועד ונפעם מול עוצמות הטוהר והקדושה שנבעו מהרב. שם, במפגשים האישיים חשתי רעד של ממש ביושבי לפניו, וכתוצאה מתוכן השיחות. הייתה לי תחושה שאני ניצב מול מלאך אלוקים, שגופו נמצא כאן, אבל רוחו ונשמתו נמצאות אי שם בגובהי מרומים. איש אלוקים.
בסלון בגבעת שמואל
מפאת צנעת הפרט לא אפרט את תוכן השיחות והדברים, אבל סיפור אחד כן אספר, מדין הכרת הטוב שלי לרב זצ"ל, ומדין הספד על גדול בישראל.לפני קצת למעלה משנתיים, בנסיבות מסוימות הגיע הרב אליהו זצ"ל לביתי בגבעת שמואל, וישב בסלון ביתי קרוב לשעה. דומני שבאותה שעה לא רק כל בני ביתי רעדו מהתרגשות על הזכות הגדולה, אלא שגם קירות הבית רעדו. שוחחנו ביחידות על מספר נושאים אישיים וציבוריים, וכרגיל - בקושי הצלחתי לנשום מגודל האיש, המעמד והדברים שאמר לי.
לקראת סיום הפגישה, נכנסה לביתי אישה אחת ששמעה שהרב אליהו זצ"ל נמצא בביתי. היא ביקשה להיכנס ולבקש מהרב משהו דחוף. היא חיכתה ליד הדלת וכשהרב עמד לצאת, היא ניגשה אליו בבכי ובדמעות, וביקשה ממנו על עניין משפחתי מסוים הקשור לבת שלה, ולענייני הריון לא פשוטים. היא עמדה דומעת לפני הרב, סיפרה לו במה העניין, וביקשה ממנו ברכה לביתה. הרב שמע, עצם את עיניו, שאל אותה לשמות הבת, בעלה וההורים,עצם את עיניו לכמה שניות, ואז אמר- 'בן זכר בקרוב', ויצא מהבית.
לא חלפו ימים רבים, ואותה אישה נכנסה להריון, ולאחר תשעה חודשים נולד בן זכר בריא ושמח. עוד זכיתי לבשר לרב את הבשורה הזו ולהתייעץ עימו לגבי השם שינתן לתינוק. לימים, לאחר שסופר לאם על ברכתו של הרב זצ"ל, היא בדקה לאחור וגילתה שהיא הרתה באותו הלילה בו ביקר הרב בביתנו ובירך אותה.
אלו העובדות שראיתי מול עיני. לא משמועות רחוקות ולא מסיפורי חסידים. קטונתי מלהבין במהלכים שמימיים או בעולמות קבליים, אבל את מה שראיתי לנגד עיני לא יוכל איש להכחיש.
כל עוד היה הרב זצ"ל איתנו, חשנו שכוחו וזכיותיו עומדים כחומה להגן על הכלל ועל הפרט. הרגשנו שאנו זוכים לראות לנגד עינינו מקובל גדול ואיש אלוקים. הרגשנו וראינו מה זה גדול בתורה, במידות, באהבת אדם וישראל, ומגדולי המקובלים שבדור. הרגשנו מה זה התבטלות לתלמידי חכמים גדולים.
לא במקרה ולא בחינם רבבות רבבות פקדו את ביתו ולשכתו 24 שעות ביממה במשך עשרות שנים כדי לקבל את ברכתו ועצתו. לא במקרה ולא בחינם צעדו אחרי ארונו רבבות רבבות של יתומים מדמות של מנהיג, גדול בתורה, רב ואב.
נחמה
עם הסתלקותו והסתלקות ר' אברום שפירא זצ"ל, נחתם פרק בהיסטוריה של גדולי ישראל בדורנו. גדלות, מנהיגות, אומץ, ואהבת ישראל וארץ ישראל ברמות ובעוצמות שלהם- כבר לא בנמצא.
אינני יודע מה תהיינה ההשלכות הרוחניות והציבוריות של המציאות החדשה הזו, אבל ברור שמה שיהיה כבר איננו מה שהיה.
בימי האבל הללו על הרב מרדכי אליהו זצ"ל שהלך לעולמו, הנחמה שלי היא בכך שלפחות זכיתי לראות מה זה גדול בישראל במו עיני. שזכיתי לראות איש אלוקים אמיתי, שזכיתי לראות לאיזה רף רוחני ואנושי גבוה אפשר להגיע, שזכיתי וברכתו התקיימה בביתי ולנגד עיני.
תחושת היתמות גדולה. ומאידך גם התחושה על הזכות שהייתה לנו לחיות בדור בו חי הרב זצ"ל היא גדולה.
הלוואי וברכותיו ותפילותיו עבור הכלל ועבור הפרט, והדברים והברכות ששמעתי ממנו בביתי יתקיימו בנו, וימשיכו הרב וזכויותיו להיות לכולנו למליצי יושר בימים הכול כך קשים ומורכבים לעם ישראל.
הרב מרדכי אליהו
צילום: אורן רוזנפלד
מומלצים
