טירקל: ועדה שנולדה בחטא
הסכמה לוועדת חקירה כלשהי כתוצאה מלחץ בינלאומי היא פתח לחקירת זכותה של ישראל לקיים את ריבונותה, משמע - לבחינת זכותה להתקיים כמדינה
שמירה על ריבונות? מניעת העברת נשק לטרור? עמידה על עקרונות? חיסול הטרוריסטים שניסו לרצוח את לוחמי השייטת? בכל הנוגע למדינת ישראל, הס מלהזכיר את אלה לאחר אירוע "מרמרה".
בחלוף שבוע מהשתלטות המוצלחת על ה"מרמרה", הולכת ומתבררת התמונה האמיתית של מה שהתרחש במהלכה. שלא בהפתעה, התמונה שונה עד הפוכה מזו שאותה שיווקו לציבור בתחילה.
שלוש ראיות מרכזיות הפכו מאז ההשתלטות לכאלה שקשה להפריכן.
ראשית, התברר שההחלטה לעצור את האונייה הייתה נכונה מאוד, הן משום ששום מדינה ריבונית לא מאפשרת הפרה של ריבונותה ללא בלימה חד-משמעית של מי מנסים לעשות זאת, והן עקב היותה של האונייה מאוכלסת בטרוריסטים מתוך נבחרת הטרור העולמי.
שנית, התברר כי אילו היו לוחמי השייטת פועלים מהרגע הראשון כמו בלחימה וכפי שצריכים היו לעשות על פי מומחינו הנחפזים לברבר, אזי מחד היו שוכבים על הסיפון 50 הרוגים, ומאידך איש מהלוחמים לא היה נשרט.
שלישית, משהו בהבנות בין טורקיה לישראל בעניין טיב וכוונת המשתתפים השתבש לחלוטין והסיבה לכך טרם נודעה. בימים שלאחר הפעולה מסרו מקורות רבים כי לפני יציאת המשט לדרכו התקיימו בין המדינות מגעים ברמות הבכירות ביותר, שנועדו למנוע את מה שהתרחש בפועל. מכיוון שהקשרים בין צבאות טורקיה וישראל הדוקים מאוד, סביר להניח שמגעים כאלה אכן התקיימו ולכן מה שהתרחש היה או אי הבנה מצד ישראל או, סביר יותר - מלכודת טורקית.
מרחק קטן מאוד קיים אם בכלל בין בדיקת זכותה של מדינה לשמור על ריבונותה, לבין בדיקת זכותה של אותה המדינה לקיים את אותה ריבונות. הסכמה לוועדת חקירה כלשהי כתוצאה מלחץ בינלאומי היא פתח לחקירת זכותה של ישראל לקיים את ריבונותה, משמע - לבדיקת זכותה של ישראל להתקיים כמדינה.
בעולם השקרים והשנאה שבו מתקיימת ישראל, יש צורך רק בעוד כמה ועדות בנוסח גולדסטון, כדי שבהמשכן יתקיים באו"ם דיון על ביטולה של החלטת החלוקה מ-29 בנובמבר 1947.
יחד עם חובתה לקיים תחקירים מקצועיים ומבצעיים, ממשלת ישראל אמורה היתה להתנגד לכל חקירה משפטית פנימית או בינלאומית. מדובר במקרה פשוט, מוכר וידוע מאז ומתמיד, שבו הגנה מדינה באופן חוקי ומסודר על ריבונותה ולא יותר. אין שום צורך להתנצל על המעשה ובוודאי לא כלפי אלה ששלחו את הטרוריסטים והתומכים בהם.
בנוסף, וללא הבדל אם מדובר בידיד מתחסד או באוייב מרושע, על ישראל להגיב על כל תביעה כנגדה בתביעה זהה ומיידית כלפי אלה שתבעו אותה - כך נוהגת מדינה ריבונית. המצטדקים ממעיטים עוד יותר מערך עצמם בעיני אלה המאשימים אותם, וההצטדקות רק מלבה את אש השנאה.
הרצון המיותר להוכיח לעולם את צדקת דרכה של ישראל בדרך של הקמת ועדה משפטית יגרום לממשלתה לתת גיבוי לתהליך הדה-לגיטמציה של עצמה. לא זו הדרך.
אל"מ (מיל') יהודה וגמן, מדריך מומחה בתורות צבאיות ובהיסטוריה של צה"ל
לפנייה לכתב/ת 
