איש לא יוצא מנצח מהגירושים, תשכחו מזה
בקרוב אני חוגג חמש לגירושיי. זה כבר לא כל אחד והשק שלו, אלא שוק של באסטיונרים. ראיתי את אלה שבגדו בהם, את אלה שהגרושים שלהם עקרו לחו"ל, את אלה שהגרושים שלהן התחזקו ועכשיו הם חרדים ואני נתקעתי עם המון ידידות
כן, היו כמה "כמעטים" ודווקא די רציניים, זה עוד לא היה באמת זה. בכלל אין באמת "זה"- בוא נודה בזה, טוב? אבל יש את המסביב, יש להתפשר, יש להתגמש, יש רחוק, יש קרוב, יש חם יש קר, ניגודים, הפכים, עם או בלי עקבים, ובעיקר - יש את הלבד.
בעולם הגרושים הבלתי מתפשר מצד אחד אבל הכי גמיש מצד שני זה כבר לא כל אחד והשק שלו, אלא שוק של באסטיונרים, ויש שם באסטות, הרבה באסטות.
הלכתי לא פעם ולא פעמיים בין כל אותן סימטאות מוארות למחצה וראיתי שם את אלה שבגדו בהם, את אלה שהגרושים שלהם עקרו אל מעבר לים, ואפילו את אלה שהגרושים שלהן התחזקו ועכשיו הם חרדים ומניחי תפילין לתפארת בורא עולם ואוכלים רק אוכל כשר למהדרין. יש את אלה שעושים שימוש ציני נוראי בילדים, וכן, יש גם את אלה שהם ביחסים מצוינים עם פרק א' שלהן והכל דבש, הם אפילו חוגגים את החגים ביחד עם הילדים.
אבל אף אחד לא יוצא מנצח מהגירושים שלו, תשכחו מזה. אני לא קונה את זה, גם אם תמציאו לי את התנאים הכי טובים להלוואה, כולל את מנהל הבנק שמדביק לך חיוכים לתחת.
ממורמר? אני?! תשכחו מזה, אפילו לא בהכחשה. אני לא ממש יכול לקטר, ואת כל המשקעים שלי אפסנתי מזמן בצד השני של הספה. הרשו לי לא לפצוח באני ואני ושוב פעם אני. נרקיסיסט גדול אני לא, באמת שלא. אבל הסצינה היום נוטה להיות יותר ויותר מלאכותית ודביקה. הנה עוד פתק עם טלפון, הנה עוד איזה כרטיס מעופש באתר הכרויות כזה או אחר, הנה סמס לעת ערב - ואנחנו עוד רגע נחזור אליו. בקיצור, עוד לא המציא לנו המדע את האחת או האחד שאפשר פשוט להזמין ב-eBay לאסוף בסניף הדואר הקרוב והנה - הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה.
אז מה כן קורה בסוף בין אלה שזה לא ממש הלך איתם? מה, לא ניתן לזה עוד צ'אנס? חבל, דווקא יש פוטנציאל והטנא מלא כל טוב, לא חבל על ההזדמנות?
הייתי מלך הקאמבקים
פעם הייתי אולי קצת יותר נאיבי, לא ויתרתי עד שלא היה לי ברור שהתרכיז כולו התרוקן. הייתי מלך הקאמבקים. אותו סמס קטן שנשלח עם חוש ריח שלא יבייש שום כלב נחייה, או סתם איזו הודעה שגרתית בפייסבוק. מודה, הייתי תמיד נופל למלכודת הדבש הזו. מתחיל לחשוב שאולי באמת יש כאן עניין שעוד לא נס לחו. אלא שאחרי ארבע דקות, או במקרה הרע אחרי ארבעה שבועות, אתה והיא שוב מבינים - טעינו. חבל, אני דווקא חסיד גדול של ללמוד מהטעויות שלי, לצערי לא ממש מטעויות של אחרים.
בואי נישאר ידידים, טוב? וכך הולך ונבנה לו מאגר של ידידות, חלקן אפילו יותר מרק ידידות, והנה הולכת ונרקמת לה ידידות נפש אמיתית. פחחח! המודל הזה של להפוך לידיד של מישהי שפעם יצאת איתה הוא ברובו כישלון, למעט ידידה אחת או שתיים שמעולם, אבל מעולם, לא נכנסת איתה למיטה.
מוריסי פעם כתב שיר שככל שאתה מתעלם כך הצד השני מתקרב אליך יותר - וזה עובד בשני הכיוונים. אבל לא זו הדרך, צר לי. לא מזמן קיבלתי הצעה מגה-מפתה של להעביר סוף שבוע ביחד ואז נראה. אז זהו שממש, אבל ממש לא. אני כבר ויתרתי. "שומע, היה לי דייט ממש רע ואני חייבת חיבוק". חיבוקים זה לא אני, נסי אצל אמא שלך, או בשפה עממית - רדי לי מהווריד! צר לי, אני גרוש וטוב לי.
יש לי גם דייטים, חלקם טובים יותר, חלקם פחות. אין לי מה לרוץ לבכות או לרוץ לספר לחבר'ה עם דיווחים חמים מהשטח. ואני שואל, אם זה לא הלך בפעם הראשונה בינינו, וצלע לחלוטין בפעם השנייה - למה לעזאזל לנסות שוב? הלאה! כבר נמאס להיתקע בעיסה הזאת של של אי-אילו ידידות שבאות לחפור ואז גם לעשות איתי סקס ניחומים.
מה, הסקס תמיד מנחם לא? אתה לא ממש מצאת, היא לא ממש מוצאת. גם במקרה רבתם עם הגרושים שלכם היום, ומה יותר טוב מלרדת על איזה דרינק אחרי יום מתיש במשרד ולזנק יחדיו למיטה, לתת את השואו הרגיל בלי מחויבות, בלי חפירות, ולחזור על הריטואל האומלל הזה ככל שהמצב מצריך. "תגיד, אז למה באמת זה לא הלך בינינו?" גם זה כבר לעוס מדי ומאוס מדי, שוב פעם להסביר? תני לישון, עשי טובה. וחוזר חלילה לאחר כמה ימים.
קריאה אחרונה בהחלט לכל "הידידות" שלי
גבירותיי, לי זה נמאס. לא מפאת הזילות שבעניין, או הסקס הנפלא, או שאין מחויבות. יש לי את החברים שלי, לכן יש את החברות שלכן, אז למה אני? זוהי קריאה אחרונה בהחלט לכל "הידידות" שלי: היה טוב וטוב שהיה, האוזן הקשבת שלי יצאה לפנסיה מוקדמת, אז בחייאת - תניחו לי. לקחתן הפסקה מהדייטים שלכן? מגניב, קחו גם ממני. יש לי חיים תודה. בטווח הארוך זה לא באמת מקדם אף אחד מהצדדים, אלא ממש גורע. ואם כן בא לי פתאום לשמור את עצמי לאחת, מה תעשו לי?
למרות היותי סינגל סידרתי חובב, אני נפרד כעת מכולכן. אמנם היכולת שלי להתאהב, אם נשארה כזו בכלל, נפגעה אנושות, אבל אני עדיין מאמין שיש לי מה לתת. אז בואו נוותר על כל החזרות המיותרות האלה. ידידים אמיתיים, אבל אמיתיים באמת - מבורכים באשר הם. ידידות, ידידות פלוס, ידידות אולטרה, יזיזות או פשוט כי את חרמנית עם מברשת שיניים בהיכון בתיק - תם ונשלם. אני כבר לא בבית.
אמא'לה כבר קיץ ואני לבד, אני מחייך לעצמי. אם זה יבוא, אז בשמחה - אבל שיהיה אמיתי, סתם סקס זה כל כך שנה שעברה. חבר שלי היום בארוחת צהריים שאל אותי אם יש לי מישהי עכשיו. עניתי לו שלא, אבל עדיין יש מקום במיטה, כל עוד לא מכריחים אותי לוותר על הצד שלי.
לפנייה לכתב/ת 
