שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות

      האם אתם קורבן לאלימות כלכלית במשפחה?

      שליטה מוחלטת של אחד מבני הזוג בניהול כספי התא המשפחתי עשויה להגיע עד כדי אלימות כלכלית בתוך המשפחה. מדוע זה קורה וכיצד להתמודד עם זה? וגם, בחנו את עצמכם - האם אתם קורבן לאלימות מסוג זה?

      ט', אישה בשנות ה-30 המאוחרות לחייה, היתה נתונה במשך עשר שנות נישואים לשליטתו המוחלטת של בעלה בכל הקשור להוצאות הכספיות. היא נדרשה לדווח לו על כל תשלום שביצעה ולנמק בפניו באופן מסודר את העילה שהביאה אותה להחליט לרכוש כל מוצר ומוצר.

       

      הדרישה הזו לא התייחסה רק לדיווח על כל מה שמוגדר "מוצרי מותרות", אלא לכל רכישה באשר היא, אפילו על רכישת מסטיק בזוקה. בתום סיוט, שנמשך עשר שנים כדבריה, היא התעוררה והחליטה להתגרש.

       

      ט' אינה היחידה שסובלת מתופעה זו. נשים רבות אינן מודעות לכך שהן קורבן לאלימות מסוג שונה ומכאיב לא פחות מאלימות פיזית. מדובר באלימות כלכלית, שגורמת לפגיעה קשה בתחושת הערך העצמי, בעצמאות ובחופש הפעולה.

       

      גורמים המטפלים באלימות במשפחה מעריכים, כי התופעה רחבה הרבה יותר מכפי שאפשר לצפות. האלימות הכלכלית יכולה להיות מופנית גם לעבר הבעל כמובן, אך מכיוון שמדובר בשיעורים נמוכים יותר, נתמקד בכתבה זו בפנייה לקהל הנשי.

       

      גם נשים עצמאיות נופלות קורבן

      עו"ד נורית פיש, מומחית בדיני משפחה ומקרקעין, מספרת שהמאפיין הבולט של אלימות כלכלית הוא שליטה מוחלטת של אחד מבני הזוג בניהול כספי התא המשפחתי והיותו הגורם היחיד שמקבל החלטות הקשורות לנכסי המשפחה ונוגעות לזכויות ולחובות המשותפים. "ברוב המכריע של המקרים - הנשים הן הקורבנות", היא טוענת. 

       

      על מנת שנשים אלה יכירו בעובדה שהן נתונות לאלימות כלכלית מצד בן הזוג שלהן, נדרש זמן ואירוע מכונן. פיש מציינת, כי בדרך כלל יש הכחשה, הדחקה והמצאת סיפורי כיסוי, שנשים אלה מספרות לעצמן. 

       

      לדבריה, חלק לא מבוטל מהנשים שנתונות לאלימות כלכלית משתכרות למחייתן. "למרות זאת הן אינן מעזות לעשות שימוש בשכר שהן מקבלות, לא רוכשות דבר ללא רשותו של בן הזוג ונאלצות לספק לו דיווח מלא על כל הוצאה כספית. בחלק לא מבוטל מהמקרים הן גם נאלצות להפקיד בידיו את כל ההכנסות שלהן", היא מספרת. 

       

      כך למשל, פנתה לפיש אישה שהחזיקה במשרה בכירה והשתכרה סכומים נאים ביותר - ולמרות זאת נהגה לקרוע את התוויות ולהשמיד את הקופסאות שבהן נארזו מוצרים שרכשה, כדי שבעלה לא יגלה שקנתה אותם.

       

      כאשר פיש שאלה אותה אם היא מגדירה את עצמה כעצמאית, השיבה האישה בחיוב ואמרה כי אינה נתונה למרותו של הבעל. את הצורך שלה להעלים את הראיות נימקה באי רצונה להרגיז את בעלה. "האשה הזו היתה כל כך מקובעת בעמדתה, שנדרשו אין ספור שיחות כדי להבהיר לה את המצב האבסורדי שבו היא נמצאת". 

       

      אלה שכן מודעות לכך שהן נתונות לאלימות כלכלית, לא מוצאות בדרך כלל את הכוחות הנפשיים להתמודד עם זה. רבות מהן אף מתרצות את התנהגותו של הבעל בנטייתו הטבעית לחסכנות ולקמצנות, ובדאגה אמיתית לשלום התא המשפחתי. בפועל, נשים אלה נתונות ללחץ בלתי פוסק, שגורם לסירוס מוחלט שלהן.

       

      בעיות באיתור הכספים

      המשפט "מה שתינוק ינק מאם - רק בקבר ייעלם", מהווה הנחת עבודה עבור פיש, מאחר שאנשים בדרך כלל אינם משנים את דפוסי התנהגותם. כך, נשים רבות שרוצות להשיב לעצמן את העצמאות - מגיעות להליך של גירושין מכיוון שהבעל רואה בכך אות לשבירת הכלים. במקרה כזה, חלק לא מבוטל מהן ניצב בפני בעיה, בעיקר כאשר כספי המשפחה מוסתרים והן מתקשות לאתר את הנתונים.

       

      כך למשל במקרה של י', שבעלה סירב להוציא כספים על מוצרים שלא נראו לו נחוצים. פיש מספרת, שעל מנת להימנע מעימותים, רכשה י' לבדה את המוצרים שנראו לה נחוצים. הבעיה התעוררה במלא חומרתה כאשר בני הזוג התגרשו, אז התברר שהבעל חסך במהלך השנים את מרבית שכרו בעוד שאישתו נותרה ללא חסכונות או כספים.

       

      "כשחילקו את החבילה, האישה הצליחה בסופו של דבר לקבל כספים שהיו מופקדים במוסדות שהצלחנו להוכיח את קיומם, אך הבעיה היא שייתכן כי יש כספים שלא יודעים על קיומם. במקרים אחרים, כשאישה כזו מגיעה למאבק משפטי, בדרך כלל גם אין לה כסף להוכיח את עצם קיומם של הכספים".

       

      עו"ד רונן דליהו, מומחה לדיני משפחה ויו"ר הוועדה לענייני משפחה במחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין, מסביר כי מי שאינו יכול לשכור את שירותיו של חוקר פרטי שיאתר את הכספים, צריך לאסוף מבעוד מועד את כל המסמכים הקשורים לבית, לעסק ולנכסי העתודה הכלכליים של המשפחה.

       

      פיש מחזקת את דבריו ומדגישה כי חשוב לשמור היטב על מסמכים אלה, מאחר שהם מאפשרים לדרוש בבוא העת את המגיע - מחצית מכל זכות ורכוש, לצד חובות, שמקורם אינו במתנות ובירושות שקיבל אחד מבני הזוג.

       

      העצה הזו אינה תקפה רק למי שחווה או חוותה אלימות כלכלית. אף שבמערכת יחסים זוגית בין בני זוג חשוב שתהיה חלוקת תפקידים לצד אמון והסתמכות הדדית בתום לב, דליהו מדגיש כי כאשר האישה מנהלת את משק הבית והבעל פעיל בעסק משפחתי או עובד מחוץ לבית בכל עיסוק אחר - חשוב שהאישה תהיה מודעת למצב הכלכלי ולעתודות הכלכליות. "כחלק מכך על האישה לדעת מה קורה בעסק, מה הכנסותיו, מהו הצפי של ההכנסות, כמה שיקים דחויים להפקדה קיימים ועוד", הוא אומר.

       

      מובן שיש מקרים קיצוניים יותר, שבהם מתגלה בדיעבד כי בן הזוג הבריח כספים לחו"ל. מכיוון שלבית המשפט בארץ אין סמכות לתת צווי עיקול על כספים בחו"ל, הם מצאו פתרון יצירתי לבעיה, המכונה "צו מרווה" - צו אישי האוסר על הצד השני ליטול כספים, להעלים כספים או לבצע פעולות חד צדדיות.

       

      אמנם אי אפשר לאכוף את הצו הזה על מוסדות בנקאיים בחו"ל, אך אפשר לאכוף אותו באופן אישי נגד האדם שנגדו מתקיימים ההליכים המשפטיים ובמקרה של הפרת הצו, הסעד שיינתן הוא של בזיון בית משפט, כלומר מאסר או קנס אישי נגד בעל הדין.

       

      הסכמי ממון - זהירות מתבקשת

      הרומנטיקה עשויה להקהות את החושים של המתחתנים, מאחר שרבים סבורים כי הם חסינים מפני סכסוכים כלכליים עם בני-זוגם. דליהו סבור, שכפי שאדם הנכנס לשותפות עסקית נוטה לצפות מצבים של מעילה בשותפות ומגן על עצמו מבחינה חוזית - כך יש לנקוט בפעולות זהירות נכנסים לברית הנישואין ולחתום על הסכם ממון, מאחר שמדובר בעסקה הכלכלית המהותית ביותר בחייו של אדם.

       

      דליהו מפרט שבמסגרת ההסכם, חשוב להגדיר היטב את התפקידים של כל אחד מבני הזוג, חלוקת האחריות, אופן ההתנהלות הכלכלית העתידית, חשיפה למידע כלכלי במהלך הנישואין, "קופה משותפת", יכולת משיכת כספים באופן עצמאי ועוד. בענין זה הוא מדגיש, כי על נשים צעירות לזכור, שהן זכאיות לעצמאות כלכלית גם בתוך התא המשפחתי המתהווה ולכן חשוב כי ידאגו לעצמאותן הכלכלית באמצעות רכישת השכלה ומקצוע, שיאפשרו להן יכולת הכנסה ופיתוח אישי ללא תלות בבעל.

       

      אם תופעת האלימות הכלכלית מתגלה במהלך הנישואין, דליהו ממליץ להתעקש על בחינה הדדית של מערך הנכסים וההתחייבות של בני הזוג. ככלל, הוא ממליץ לבני זוג לעבור ביחד על מערך הזכויות והנכסים המשותף, לרבות נכסי נדל"ן חסכונות, קופות גמל, קרנות השתלמות, זכויות פנסיוניות וכיוצא באלה, במטרה להגן עליהם ולשמרן ככל שניתן.

       

      בד בבד, יש להעריך את ההתחייבות המשותפות והדרכים להסדירן, או לסלק אותן במידת האפשר. אם חלק מהכספים והנכסים רשומים על שם אחד מבני הזוג - מומלץ לבצע העברות הדדיות ולערוך הסכם יחסי ממון שקובע את מערך החובות והזכיות המשותף. לדברי דליהו, מדובר בהליך מהיר ולא יקר באופן יחסי, שהתועלת בו יכולה לחסוך הרבה כסף ועוגמת נפש בהתדיינויות ממושכות בעתיד.

       

      "הנורמות נקבעות בשנה הראשונה לנישואין - אם אחד מבני הזוג ממדר את השני במהלך השנה הראשונה - חשוב להתמודד עם זה ישר, אחרת נותנים יד לנורמה שעלולה להוות בסיס לאלימות כלכלית", אומרת פיש. "המסר הוא שיש להקפיד על השותפות. כפי שמקבלים החלטות משותפות בשאר המישורים, יש לקבל את ההחלטות במשותף גם במישורים הכלכליים".

       

      בחנו את עצמכם - האם אתם קורבן לאלימות כלכלית?

      • האם השליטה על הכספים, החובות והזכויות של התא המשפחתי, נמצאת במלואה אצל אחד מבני הזוג?

       

      • האם בן או בת הזוג הם מורשי החתימה היחידים בחשבון הבנק שלהם? האם בן זוגכם מונע מכם גישה לחשבונות הבנק המשותפים ואינו מאפשר לכם לבצע פעולות על דעת עצמכם?

       

      • האם ההחלטות הכלכליות אינן מתקבלות במשותף? האם בן הזוג אינו מתייעץ איתך לפני נטילת הלוואה למשל?

       

      • האם בן זוגכם ינהג באלימות מילולית או פיזית אם יתברר לו שרכשתם מוצר מותרות מבלי שהתייעצתם איתו קודם?

       

      • האם בני זוגכם מרשים לעצמם לרכוש מוצרים על דעת עצמם, והם "מביאים לכם", "קונים לכם" "עושים לכם" - לא כמחווה של אהבה, אלא כדרך חיים?

       

      • האם אתם צריכים לנמק בפני בני זוגכם מדוע יש לכם צורך להוציא כסף מהכספומט? האם בן או בת הזוג שלכם מחייבים אתכם לדווח להם לפני כל רכישה שאתם מבצעים בכרטיס האשראי שלכם?

       

      • האם בני זוגכם מבקשים לראות את הקבלות עבור תרופות, נסיעות, אוכל או בגדים לילדים שרכשתם? 

       

      • האם עליכם לקבל רשות מבני זוגכם לפני מתן דמי כיס לילדים?

       

      גם אם השבתם בחיוב רק על שאלה אחת - יש סיכוי שאתם קורבן לאלימות כלכלית. מענה חיובי על שתי שאלות, משמע כי קיים סיכוי גבוה ביותר שאתם קורבן לאלימות כלכלית.


      פורסם לראשונה 28/06/2010 09:05

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      אלימות כלכלית. מכאיב לא פחות
      צילום: index open
      עוד נורית פיש
      צילום: עפרה שלו
      עו"ד רונן דליהו
      צילום: אייל פישר
      מומלצים