משחקי "קשה להשגה" - כבר לא לנשים בלבד
ככל שהגבר חיזר יותר במרץ, לאשה היה יותר ביטחון שהוא ידאג לה, ומכאן התחיל הרעיון של "קשה להשגה". היום אנחנו לא צריכות את כל זה. אנחנו יכולות אפילו להיות נחמדות
"...אז שלחתי לו חץ באתר, והוא השאיר לי את הטלפון שלו".
אני חושבת שהשינוי הזה הוא לטובה. אין שום סיבה בעולם שגבר או אשה יעשו שמיניות באוויר וירוצו כמו מטורפים אחרי בן זוג פוטנציאלי רק מפני שהכרטיס שלו באתר ממש מוצלח, או שהיא נראית מדהים. חבל על האנרגיה המבוזבזת, עדיף להשקיע אותה במי שהוכיח שהוא ראוי להשקעה. אני לא רואה שום דבר רומנטי בלהזמין לארוחה בחורה שאתה מכיר בדיוק שעתיים, או לחכות במשך שנים לבחור לא פנוי (תפוס או לא מעוניין בקשר רציני) בתקווה שישנה את דעתו. לעומת זאת, כשהחבר שלי (היום בעלי) הזמין אותי בהפתעה למסעדה שמאוד רציתי לבקר בה, או כשקניתי לו ליום ההולדת מתנה יקרה שידעתי שתשמח אותו, זה היה רומנטי, כי התאמצנו לעשות טוב לאדם יקר לליבנו.
"מעולה. נו, קבעתם משהו?"
"אה, לא. עוד לא התקשרתי אליו" (חלפו כבר שלושה ימים).
"למה?"
"לא יודעת, הייתי קצת עסוקה בימים האחרונים... וחוץ מזה", היא מחייכת, "שיתבשל קצת עם עצמו".
"מאמי, הוא לא מכיר אותך, וכרגע את לא ממש עושה לו חשק להכיר אותך. את לא חושבת שכדאי להראות איזה אות חיים? מה אם זה היה הפוך?" (אני כבר יודעת מה אם זה היה הפוך – היא שוב היתה בוכה שכל הגברים באתר לא רציניים).
אני מציצה בשעון, קצת מאוחר מדי לטלפון. חברתי מתקתקת סמס במרץ, ורגע לפני שהיא שולחת היא נותנת לי להציץ: "מה את אומרת?"
"תגידי, זו הודעה לבוס שלך על שינוי משמרת, או שזו הודעה לבחור חדש שאת רוצה להכיר? לפחות תאחלי לו לילה טוב, תוסיפי איזה סמיילי, משהו".
היא משנה את ההודעה למשהו שמתקרב להיות נחמד. "עכשיו זה בסדר?". נו, מילא. Send.
הזמנים השתנו, ומשחק החיזור הוא כבר לא מה שהיה פעם. לא עוד נסיכות במגדל השן וגברים שמנסים לטפס אליו. הגבר המודרני מגלה פחות ופחות סבלנות למשחקי כוח, מניפולציות וכל התנהגות שמעבירה את המסר "קודם תוכיח לי שאתה מאוד מאוד רוצה אותי, ואחר כך אני אשקול אם להתקרב אליך".
עוד מבט:
פעם נבוט, היום ארנק. אז מה השתנה בחיזור?
הדס פרידמן
עצמאות כלכלית נותנת לנשים את החופש להתקיים ללא גבר. זו זכות גדולה, אבל זו גם חובה. זה אומר לכלכל את עצמך גם בדייטים (מצד שני - את לא חייבת לנקות או לבשל לו)
משחקי "קשה להשגה" כבר לא שייכים לנשים בלבד. בתקופה האחרונה צצו כפטריות אחרי הגשם גברים שמסננים שיחות, מבטלים פגישות ומשחקים אותה אדישים. בחייאת, גברים, יש כל כך הרבה דברים טובים אצל נשים, מכולם הייתם חייבים לאמץ דווקא הסרת שיער בלייזר ומשחקי "קשה להשגה" של כיתה ג'?
חשקה נפשכם באשה ילדותית עם אגו שברירי?
אז חלקכם ישבעו לי שמאז שהתחלתם לשחק הצלחתכם בקרב נשים עלתה פלאים. השאלה היא אם עלתה הצלחתכם בקרב נשים שאתם באמת מעוניינים להכיר. נשים עם אינטליגנציה רגשית גבוהה, בדיוק כמו גברים כאלה, לא יפלו למניפולציות זולות. חשקה נפשכם באשה ילדותית עם אגו שברירי שנופלת שדודה מול משחקי ה"קשה להשגה" שלכם? כנראה שאתם באמת מתאימים זה לזו, שיהיה בהצלחה.
נשים מדגישות שוב ושוב כמה חשוב להן שהגבר "יהיה גבר" ו"יחזר" אחריהן. חשבתן פעם מה בעצם עומד מאחורי תהליך החיזור? למה השתרשה הנורמה החברתית לפיה גבר מחזר והאשה נעתרת? התשובה היא, שחיי נישואים ומשפחה טרום העולם המודרני והמהפכה הפמיניסטית היו לרוב גיהנום לנשים: תלות מוחלטת בבעל, התמסרות לגידול הילדים ללא הנוחות הטכנולוגית של ימינו (שלא לדבר על הסיכון הגבוה בהריון ולידה ללא רפואה מודרנית), חוסר יכולת להתלונן על אלימות מצד הבעל, רשות מוחלטת לבעל לאנוס את אשתו. היה צורך בהרבה מאמץ כדי לגרום לאשה להיכנס לתוך כל זה. כך נולד מנהג החיזור, שהעניק לאשה תחושה שיש מי שידאג לה, וכך נולדו כל טקסי החתונה המפוארים (קבלה חברתית ותשומת לב מרובה הם גורמים משכנעים).
למה לפעול לפי חוקים מימים חשוכים?
ככל שהגבר חיזר יותר במרץ, לאשה היה יותר ביטחון שהוא ידאג לה, ומכאן התחיל הרעיון של "קשה להשגה". היום אנחנו לא צריכות את כל זה. אנחנו עובדות ומשתכרות לפרנסתנו, יש לנו זכות החלטה מלאה על גופנו ועל מערכת הרבייה שלנו ואנחנו יכולות לחיות חיים נהדרים גם ללא בן זוג. אז למה נשים עדיין מתעקשות לפעול לפי חוקים שמקורם בימים חשוכים? לא עדיף לחפש חבר, שותף לחיים, בן זוג שווה זכויות וחובות?
באופן פרדוקסלי, משחקי "קשה להשגה" ודרישה לחיזור חד-צדדי מהגבר הופכים את הבחורה לפחות אטרקטיבית בימינו, ובצדק. למי יש כוח להתמודד עם מסרים סותרים, לעשות שמיניות באוויר כדי לזכות באיזו פגישה, לממן ארוחות והסעות לבחורות שהוא הכיר לפני חמש דקות ורוב הסיכויים שלא יראה אותן שוב?
דווקא הבחורות החברותיות, האמיתיות, שיודעות לתת לאדם שמולן הרגשה טובה, הן המחוזרות ביותר. בחורה שמחפשת שותף לחיים ולא "גבר של פעם" זוכה להערכה בצד הגברי יותר מתמיד. נשים נחמדות, שמתייחסות לגבר קודם כל כאדם, ורוצות גם לתת ולא רק לקבל, הן בעלות הסיכוי הגבוה ביותר לבנות זוגיות מאושרת. יותר ויותר גברים מפנימים את העניין הזה, ואני באופן אישי מברכת על כך.
האימייל של אליס
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
