כמה אהבה צריך כדי לקיים זוגיות כזאת?
כרמל, שהיה טיפוס אתלטי, מורה להתעמלות ורקדן, לקה במחלת ניוון שרירים. הבת שלו מלווה במצלמתה את היחסים בין הוריה ושואלת שאלות נוקבות. צפייה בסרט התיעודי "כמה אהבה"
"לפני 40 שנה אבא שלי ראה את אמא שלי בפעם הראשונה", מספרת כנרת ברקע הסרט, המלווה בצילומים מן העבר. "הוא היה בן 28 והיא היתה קטנה ממנו בעשר שנים. הוא זוכר שהיא לבשה באותו יום חצאית קצרה ואכלה סוכריה על מקל. אמא שלי זוכרת שבכלל לא הסתכלה בכיוון שלו. כעבור שלושה חודשים הם התחתנו. העתיד היה מבטיח. סטודנטית פרועה ומוכשרת לעיצוב פנים ומורה להתעמלות שכל הבנות הסתרקו לקראת השיעור שלו. אבא שלי לימד בשני בתי ספר שונים, ניהל מתנ"ס, אימן את הפועל הרצליה, רקד בלהקה, ובסוף היום העביר חוגי התעמלות לנשים. ביום ממוצע עברו תחת המשרוקית שלו 450 תלמידים לפחות".
כנרת ומצלמתה מלווים את אביה, כרמל, הנעזר בכסא גלגלים, לטקס בבית הספר. "אבא שלי כבר מזמן לא מלמד. קצת אחרי שנולדתי הוא חלה בניוון שרירים", היא מספרת. "המרחק לאוטו הוא עשרה מטרים. לוקח לאבא שבע דקות לעבור אותו. הוא חוזר על הפעולה הזאת שמונה פעמים ביום. כמעט שעה ביום. יוצא שאמא שלי מבלה בהמתנה לפחות יממה כל חודש".
ואמא שלה, שרה, אומרת: "אני יכולה להגיד לכם איפה הוא נמצא עכשיו. עכשיו הוא מנסה להתיישב, אבל עוד לא מעביר את הרגליים לאוטו".
הזוג בחנות שלהם (צילום מתוך הסרט "כמה אהבה")
היא מבשלת בינתיים, ולא שוכחת להתאפר. הוא אפילו לא צריך לצפצף כשהוא מגיע, היא יודעת בדיוק מתי לצאת. אחר הצהריים היא מחפשת בעיתון חופשה בהזדמנות. כבר שנים היא רוצה לנסוע לניו יורק, אבל תתפשר גם על תורכיה. בינתיים היא בורחת למקומות קרובים - לקניון, שם היא קונה כל הזמן דברים בניסיון להרגיע את התסכול, ולסדנת פיסול בה.
הוא מחייך הרבה, בעוד שאצלה זוויות הפה שמוטות
למרבה האירוניה, כרמל הוא הבעלים של חנות "ספורט כרמל ואתה בשיא". כשהיא לא איתו בחנות, הוא נעזר במקל ההליכה כדי להוריד דברים מהמדפים, ולפעמים הקונים עצמם עושים זאת בעצמם. מצבו הולך ומידרדר, וכשאשתו עוזרת לו ללכת הוא צוחק - "היא מובילה אותי לחופה". הוא משחק עם הנכד, מאמן אותו ממקום מושבו על הכסא ומחייך הרבה, בעוד שאצלה זוויות הפה שמוטות."איך אדם כזה ישוב על כסא גלגלים מוכר בחנות ספורט? זה מציק לי. אבל מה אני אגיד לו, אל תבוא למוסד שאתה הקמת? שזה לא הולך ביחד?"
-"את חושבת שאת מפסידה הרבה?" שואלת אותה כנרת.
-"מה זה מפסידה הרבה? אני כבר לא יודעת איזה סוג של חיים אחרים היו יכולים להיות לי. אני מפנטזת על חיים אחרים. אז מה? אני יכולה לקום ולעשות את זה? יש לי המון רגש לאבא שלך".
- "מה עוד חסר לך?"
"חסר לי פרטנר דינמי. כזה כמו שאני".
- "הוא היה פעם פרטנר דינמי?"
"מאוד. אני שומרת את זה ככה. זה לא היתה תקופה ארוכה... בסך הכל הוא תפס את הנכות הזאת קצת אחרי שנולדת. כמה ירח דבש היה?"
היא ממשיכה לספר: "היה שלשום מאוד עצוב. שהולכתי את אבא ו... על סף הדלת הוא נפל, והיה מאוד עצוב... וזהו, היו הרבה רגעים מביכים, ועוד שלב... מסתבר שהוא כזה כבד שהוא נופל. פתאום אני רואה אותו גוש, לא בן אדם. נורא..."
אחר כך רואים את כרמל בוכה. בהמון רוך היא מחבקת ומנשקת אותו על המצח, מלטפת את שיערו ודומעת. "זה בסדר לבכות", היא אומרת לו.
"יש בו הרבה דברים יפים וטובים"
לבת שלה היא מסבירה, במרירות מהולה בהשלמה: "דברים משתנים, דברים קורים, אתה לא צופה מה שיקרה לך. הוא השתנה, אין ספק שהוא השתנה. בסדר, נו, גם אני השתניתי, לא? מה אני אותו דבר כמו בגיל 16... יש בו הרבה דברים יפים וטובים... יש בו הרבה דברים שמחים ועליזים למרות המצב שלו. אבל אם הייתי פוגשת אותו היום אני לא יודעת אם הייתי מתחברת לאדם כזה וחיה איתו. הנכות מפריעה לי מאוד. זה מה יש, בובה".
הבת ממשיכה ושואלת אותה, בדחילו ורחימו, אם הם מקיימים יחסי מין. "לא, בובה. כבר הרבה שנים לא. באמת באמת. שזה גם מרכיב... גדול. וכל הכבוד ששאלת".
כמה אהבה דרושה כדי לקיים זוגיות כזאת. בתקופה בה זוגות מתגרשים על כל שטות הכי קטנה, סרט כזה גורם לך לחשוב.
- הסרט "כמה אהבה" משודר בשבת 26.6 ב-21:00 בערוץ 8 של HOT.
