שיקרנו לך, גלעד

לפני למעלה מארבע שנים קיבל הצבא ילד. כמו ילדים רבים אחרים הוא לא שאל שאלות, לבש את מדי החאקי והלך בדרך בה חונך וגדל.

גם גלעד כמו חיילים רבים אחרים ניסה להיות מקצועי ומוכן למשימה עבורה כל חייל צה"ל נשלח - "הגנה על המולדת בכל מחיר". אלפי חיילים כמו גלעד מסננים את המשפט הזה מדי יום בלי לחשוב עליו יותר מדי, השבעות, מסע כומתה, פס ייצור מושלם למען ביטחון המדינה.

כמה מאיתנו מאמינים שנמות בצבא, או בכלל חלילה ניפצע? מי זאת בכלל המדינה הזאת שבשבילה שווה לקחת את הסיכון הזה? ולהישבע בשבילה?

כבר למעלה מארבע שנים יושב גלעד שליט בשבי החמאס, וכולנו שותקים. אף אחד במדינה הנאורה שלנו לא חושב שמי ששלח את הילד הזה צריך לדעת גם להחזיר אותו, וכן בכל מחיר.

צעדת ארבע השנים - הסיקור המלא ב-ynet:

• מנהלת ביה"ס של גלעד: בני הנוער מהססים כעת
• נועם שליט בסוף היום הראשון: הופתענו לטובה
• לחצו כאן לצפייה במסלול הצעדה המלא 
  

גלעד משלם מחיר כבד מדי, כך גם משפחתו, ועצוב מכך הוא החלק שמדינת ישראל תשלם בעתיד הלא כל כך רחוק שלה. איך הורה יכול לשלוח את הילד שלו בידיעה שציבור שלם, ממשלה, וצבא לא יעמדו מאחוריו ברגעים הקריטיים בחייו. הבטחתי משהו לגלעד ואני רחוק מלקיים אותו.

סליחה.

ארבע שנים, התרגלנו

ארבע שנים ואף אחד לא מרים את הדגל האדום, כל אחד המשיך בחייו, כולם חוץ מגלעד ומשפחתו הקרובה. במדינה משוגעת כמו שלנו, כבר צוחקים על הנושא הכאוב הזה, ולאיש זה לא נראה הזוי.

הילד הזה, וכן אני קורא לו ילד, ילד של החיים, ילד של הוריו, הלך ולחם למען המדינה, והיום הוא לבד.

במדינה משוגעת כמו שלנו, כבר יש הומור שחור על גלעד, תוכניות פריים טיים נותנות לחייל שלנו "כבוד", ולכולם זה נראה נורמאלי לגמרי. ארבע שנים שהילד הזה לא יושב איתנו והתרגלנו לזה, כמה עצוב.

אני לא מתיימר להבין בפוליטיקה, בטח לא במצבנו הביטחוני שיודע ימים קשים, אבל אני הבטחתי לילד הזה שנעמוד לצידו גם בימים קשים.

הטירונות של גלעד נראית רחוקה, עוד מסע, עוד טקס השבעה, מה בסה"כ עשינו? ירינו הצהרות באוויר בשם ערכי צה"ל והמדינה. צרורות של ערכים ללא כיסוי - כן, גם אנחנו המפקדים. זחילות, מסעות, מטווחים, עשינו הכל כדי שהילדים האלו שקיבלנו אותם "בוסר" עם ריח של בקו"ם יהפכו ללוחמים, והכל באמת בשביל המדינה.

כשגלעד הרים את האלונקה וצעק "כולם בשביל אחד ואחד בשביל כולם" הוא האמין בזה, אנחנו בתור המפקדים שלו דאגנו שאלו הערכים שבהם הוא וחבריו לפלוגה ידבקו וילכו, וביום הקרב, שנראה אז רחוק ודמיוני, יוציאו אותם ילדים בדיוק את פנקס הערכים הזה, פנקס הערכים של צה"ל והוא זה שינחה אותם.

היום אני יודע שדיברנו שטויות. המג"ד, המ"פ ואנחנו המפקדים.

סליחה.

גיבור בעל כורחו

צעקנו כי כולם צועקים, רצנו כי כולם רצים, נלחמנו כי כולם נלחמים. בלי לחשוב יותר מידי, בלי הבנה בפוליטיקה ובלי קשקושים.

עברו ארבע שנים, כולנו המשכנו בחיים, מי זוכר בשם מה נשבענו, יש שיגידו יותר טוב כך. וגלעד, מה עם גלעד? מישהו חושב לשאול אותו? אני מאמין שלא. בסה"כ הוא עוד חייל ששילם את המחיר, רק הפעם הוא הפך לגיבור בעל כורכו, והוא עדיין בחיים !!!

אני כותב את השורות הללו מהבית שלי, מקום שקט ובטוח, האור בו דולק, ואין כל מפריע.

אני יושב ימים שלמים ולא מבין איך אנחנו בתור מדינה נותנת לילד הזה להישאר בידיים של החמאס.

כמה דמעות נשפכו, כמה שירים נכתבו על הגיבורים שאינם עוד בחיים, וכאן, כשיש גיבור שעדיין בחיים וצריך להחזירו, היד כנראה קצרה מלהושיע. האם אנחנו אוהבים רק גיבורים בארונות? עוד מיתוס, פחות מיתוס את מי צריך לשכנע במדינה הזו, שהמקום של הילד הזה הוא איתנו, קרוב למשפחתו.

מדינת ישראל שלחה את גלעד שליט להגן על גבולותיה, והיום שגלעד צריך שהמדינה תילחם בשבילו זה לא קורה, וגרוע מכך נהיינו אפאטיים למצב הנורא בו גלעד נמצא.

מי ייתן ומילים אלו יגיעו לאוזניים קשובות, ושגלעד שליט יוכל לחזור אל ביתו בשלום.

גלעד, אני מבקש ממך סליחה, ומקווה להספיק להתנצל בפניך גם פנים מול פנים, בעודך בחיים.

גלעד שליט נחטף לרצועת עזה לפני 1,463 ימים.