שתף קטע נבחר

היהדות הקרעית

כשבני הזוג רצו לחתום בפני רשם הנישואים על "הסכם קדם נישואים", הם נתבקשו להוסיף אגרה מיוחדת ואז... קרע הרב אותו לעיניהם המשתאות והם נתבקשו לעזוב את החדר, בנימוק "שהוא לא לפי ההלכה". ואיך מגיבים ברבנות הראשית?

"כאדם הבא מהמגזר הציוני-דתי התביישתי. הרבנות ביישה וביזתה אותנו והיא אף מביישת את עצמה", כך אמר לי יצחק (שם בדוי), ובפיו הסיפור הבא: הבת שלו ובחיר ליבה הגיעו לרבנות על מנת להירשם לנישואים. בני הזוג פתחו תיק לנישואין בעיר מגוריהם ועשו את כל הסידורים הדרושים. בשל אהבתם הגדולה החליטו השניים לחזק את הקשר ביניהם באמצעות הסכם קדם נישואים אשר יגן על כל אחד מהם, אם חלילה יבקש להתגרש, מפני סרבנות של השני. מבין שלל ההסכמים הקיימים החליטו בני הזוג לחתום על "הסכם לכבוד הדדי", שנוסח בידי הרב אלישיב קנוהל, הרב דוד בן זזון והטוענת הרבנית רחל לבמור. הסכם זה קיבל את ברכתם של רבנים, תלמידי חכמים ועורכי דין רבים, ומקודם על ידי ארגון "קולך".

 

יובהר כי על פי החוק הסכם שנחתם בין בני זוג לאחר הנישואים צריך להיעשות בפני בית משפט או בפני בית דין, אולם לפני החתונה די בחתימה בפני נוטריון או רושם נישואים. האפשרות האחרונה היא הזולה וכביכול הפשוטה מבין האפשרויות הקיימות.

 

ובכן, בתו של יצחק ובחיר ליבה לא ציפו להתרחשות הבאה. בני הזוג הודיעו לפקיד כי הם רוצים לחתום בפני רושם הנישואים על הסכם קדם נישואים ונתבקשו להוסיף על אגרת פתיחת תיק הנישואים, שגובהה 600 שקל, תשלום נוסף של 230 שקל. לא נאמר להם כי אישור חתימה על הסכם אינו כרוך בתשלום, אלא אם כן בני הזוג מבקשים שהרבנות תתייק את ההסכם המאושר. מילא.

 

לדברי יצחק, בני הזוג הציגו את ההסכם על עותקיו לרב רושם הנישואין, וביקשו כי יאשר אותו. הרב התחיל לקרוא ולחתום על ההסכם, ואז עצר ושאל: "מי חיבר את ההסכם?" כפי הנראה תשובתם של בני הזוג לא מצאה חן בעיני הרב והוא אמר בחמת זעם: "אני לא חותם על ההסכם הזה, ההסכם לא מקובל עלינו. הוא לא לפי ההלכה". רושם הנישואים קרע את ההסכם על כל חלקיו לעיניהם המשתאות של בני הזוג, והם נתבקשו לעזוב את החדר.

 

"זוהי הממלכה שלנו"

אבי הכלה שחש מושפל ונסער שאל את הפקיד מחוץ ללשכת רושם הנישואים: "מה ההתנהגות הזאת?" על כך, לדברי יצחק, ענה לו הפקיד: "זוהי הממלכה שלנו. ועכשיו תעזוב את המקום כי אין קבלת קהל יותר". כל זאת לפני שעת סיום קבלת הקהל!

 

אכן, זוהי הממלכה שלהם. הסמכות והחובה של רושם הנישואים היא לאמת את חתימת הצדדים

על ההסכם, והוא אינו רשאי להפעיל שיקול דעת לגבי עצם החתימה. על אף זאת, ישנם רושמי נישואין אשר פועלים על פי שיקול דעתם העצמאי ומסרבים למלא את חובתם. יצוין כי אפילו בתי הדין עצמם מוכנים לאשר הסכמי קדם נישואים שכאלה. אבל... כפי שכבר נאמר... זוהי הממלכה שלהם.

 

בני הזוג נאלצו למהר ולהדפיס מחדש את שלושת העותקים שנקרעו ע"י הרב רושם הנישואים, לרוץ ולחפש נוטריון שיאשר את ההסכם ולשלם סכום גבוה יותר של 330 שקל.

אגב, בני הזוג עדיין לא ראו החזר של אגורה שחוקה מן הסכום של 230 שקל ששילמו לשווא ברבנות עבור אישור ההסכם שנקרע.

 

מלשכת הרב הראשי יונה מצגר נמסר בתגובה כי "אם סבור הרב רושם הנישואים כי קיימת בעיה הלכתית ו/או משפטית בהסכם, רשאי הוא להפנות את הצדדים לבית הדין הרבני האזורי במקום מגוריהם". קריעת ההסכם בפני הצדדים וההתנהגות המתוארת לעיל הן בהחלט פרשנות מקורית למילים "להפנות את הצדדים לבית הדין הרבני".

 

רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית, העובדת ב"מרכז צדק לנשים", טל': 02-5664390

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אבי כהן
בית הדין הרבני. ארכיון
צילום: אבי כהן
מומלצים