נאשם ברצח קרפ: לא האמנתי שימות מהמכות

ג'מיל עדס, הנאשם ברצח אריק קרפ, העיד הבוקר (יום ד') לראשונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. עם כניסתו לאולם בית המשפט אמר עדס כי הוא מצטער על מעשיו ומבקש סליחה. "לא האמנתי שמהמכות שהוא קיבל בן אדם ימות", סיפר בבית המשפט.

בפתח דבריו ובניגוד לתוכן העדות שמסר בתחילת חקירת הרצח, גרס עדס כי ביצע את המעשים כשהיה נתון להשפעת כמות גדולה של אלכוהול שהביאה אותו לאובדן שליטה. "שתיתי הרבה, כי לא היה לי נעים מהחברים שלי", אמר במהלך הדיון. הוא ציין כי כבר שעות קודם לכן, שתה וודקה עם חבריו סמוך לבית "יד לבנים" בפתח-תקווה, ולאחר שהגיעו, מאוחר יותר, לחוף תל-ברוך - לגם שלוש כוסות נוספות של משקאות חריפים.

"בשלב מסוים, הקטין הנאשם התרחק מהמקום. אני לא ידעתי על זה, וכשהטלפון של פואד (מוסא, אחד הנאשמים) צלצל - הוא סיפר לו שהוא רב עם מישהו והתחלנו לרוץ", סיפר עדס. "ראיתי בן-אדם ושתי נשים ושאלתי את הקטין: 'מה קרה, מה קרה?'".

בהמשך, הוא גולל את מסכת מעשי האלימות שביצעו הוא וחבריו, שהסתיימה במותו של קרפ. "שמתי לו רגל והוא נפל. נתתי לו כאפה ובוקס בכתף וקמתי והלכתי. ראיתי שהקטין ונאשם נוסף נתנו לו שניהם בוקסים, ואז ראיתי אותו קם על רגליו ומתחיל לרוץ לכיוון דרום. אז עזבתי את המקום".

ג'מיל עדס. "לא היה נעים מהחברים" (צילום: ירון ברנר)

הוא הודה כי העדות שמסר בראשית החקירות, כאילו הסתכמה מעורבותו בפרשה בניסיון להפריד בין הצדדים, הייתה שקרית - ותירץ זאת שוב בטענה שהיה שתוי, מפוחד והמום. "אמרו לי שאני חשוד ברצח. לא האמנתי שבן-אדם יכול למות מהמכות שהוא קיבל. ראיתי אותו אדם בריא ורץ".

הוא גם ציין כי בתום האירוע וכשהיה שיכור, סיפר כיצד עזב את החוף והחל לעשות דרכו לכיוון ביתו, בג'לג'וליה שבמשולש. "אני יודע שעשיתי טעות כשהרבצתי לבן-אדם ואני מבקש סליחה", אמר עדס. "לא הייתי צריך לתת לו מכות אלא לברר מה קרה. אני מתנצל לפני אשתו והבת שלו, לא הייתי שפוי אלא שתוי".

"מגיע לו שישחטו אותו מול ילדיו"

בתום העדות אמרה לנאשם ראש ההרכב, השופטת נורית אחיטוב, כי "זה קל מדי". במהלך חקירתו הנגדית עימת אותו התובע, עו"ד מנחם מזרחי, עם אחת מהעדויות שנשא במשטרה - גם שם טען תחילה כי לא היה בגילופין בשעת האירוע.

אלמנתו של הנרצח, שרה קרפ, אמרה בעקבות העדות: "אין סליחה, אין מחילה, הבן-אדם הזה שחט את בעלי מול הילדה שלו. העונש היחיד שמגיע לו זה שישחטו אותו - מול הילדים שלו".

שרה קרפ ובתה, אוטליה. "אין מחילה" (צילום: ירון ברנר) 

דברים ברוח דומה לזו של השופטת אחיטוב אמרה ד"ר דנה פוגץ ממרכז נגה שקריה האקדמית אונו. "הודאת הנאשם היא ללא ספק מקרה של מעט מדי ומאוחר מדי.

 אנו מצטערים שהוא לא מקבל על עצמו אחריות אמיתית על הרצח יחד עם הנאשמים האחרים, וממשיך לנסות לצייר את מעשיו כאילו היו מכות מינוריות".

פוגץ ביקשה להדגיש כי "מדובר ברצח אלים וברוטאלי שביצעו הנאשמים לנגד עיני אשתו ובתו של המנוח. גם העובדה שהחרטה מגיעה רק כמעט שנה אחרי האירוע ובשלב מתקדם מאוד של המשפט, אחרי שוידא כי אכן קיימות נגדו ראיות מוצקות, מאפילה על היכולת לקבל את החרטה שהביע כאמיתית וכנה".