הכדור הוא לא עגול
מיליוני ילדים ברחבי העולם רואים את טעויות השיפוט במונדיאל ומה המסקנה החינוכית שהם יסיקו? שמותר לשקר, להבקיע שער ביד, או בנבדל, העיקר שהשופט לא יראה. ומה הקשר ליהדות? אבי רט על הערכים החבויים מתחת לרעש הוובזולות
דומני שמאז ימיו המיתולוגיים של השופט יהויכין פנדלוביץ' והמחלוקת הגששית ההיסטורית המכוננת האם צ'רנוחה מבית"ר היה באופסייד או לא היה באופסייד, לא רעש וגעש עולם הכדורגל כפי שהוא סוער בימים אלו. לא כל כך בגלל רמת הכדורגל שבינינו היא לא מי יודע מה, אלא בגלל שערוריות השיפוט המעלות ומציפות שאלות עקרוניות לאו דווקא ספורטיביות אלא גם ערכיות וחינוכיות.
בואו ניקח למשל את המשחק בין גרמניה לאנגליה. המשחק הזה היה טעון בכל כך הרבה אמוציות בגלל ההיסטוריה עקובת המתחים הפוליטיים והספורטיביים בין שתי המדינות. במצב של 2:1 לגרמניה, בעט החלוץ האנגלי לאמפארד לכיוון השער הגרמני. הכדור פגע במשקוף ונחת אחרי קו השער, מה שאומר שזה היה שער כשר למהדרין, שאילו היה מאושר היה יכול לשנות את מהלך המשחק והמומנטום שלו. אלא שאת מה שראה כל העולם לא ראו השופט והקוון ולא אישרו את השער.
מה שהתברר אחר כך זה שהשוער הגרמני הודה שהוא אכן ראה שהכדור עבר את קו השער, והיה ברור לו כפי שהיה ברור גם למאמן הגרמני ולעוד שחקנים, שאכן נכבש שער. אבל משראה השוער כי השופט מהסס קמעא, הוא מיהר לתפוס את הכדור בידו, ולהמשיך את המשחק בביטחון כאילו כלום לא קרה, וכך אכן המשחק נמשך כתוצאה מהצגת הביטחון העצמי הזו של השוער.
מה שעוד התברר זה שתוך שניות ספורות, מששודר המהלך בשידור חוזר אזי כל העולם ואישתו וכמובן כל באי האצטדיון וצופי הטלוויזיה ראו שאכן השער הובקע.
מה זה קשור ליהדות
נו..עכשיו תשאלו ובצדק. מה זה שייך ליהדות? שמא התבלבל העורך בין מדור הספורט למדור היהדות?
והתשובה היא שאלה - מה בעצם המסר המוסרי-הספורטיבי והחינוכי העולה מהאירוע הזה? מה יבין כל ילד שרואה את המונדיאל - שבעצם מותר לשקר, העיקר הוא לא להיתפס. הרי אם אנחנו עוסקים בספורט ישר והגון - מה יותר פשוט מזה שלאחר הבקעת השער, למרות שהשופט טעה, ייגש אליו השוער הגרמני ויגיד - כבוד השופט, זה היה שער. אני ספורטאי שמכבד את עצמו ואת היריב. אני בעד תחרות הוגנת, ומה שמגיע - מגיע. זה היה שער חוקי, ועכשיו נמשיך לשחק וננסה לנצח בצורה ספורטיבית. את המהלך הזה יכול היה לעשות או השוער או המאמן.
אתם יודעים איזו השפעה חינוכית מוסרית וספורטיבית זה היה משפיע על כל העולם? איזה מסר של הגינות וכבוד זה היה מעביר לעולם על הגינות וספורטיביות? אז נכון שהשופט טעה, אבל ברגע שאתה, השוער, או המאמן יודעים את האמת, שזה היה שער חוקי- אז למה לא לגשת ולהגיד. מה הערך לכל הרוח הספורטיבית וההגינות אם הכול בנוי על שקר?
מצד שני - השופט ופיפ"א. הרי אחרי דקה או שניים - השופט הראשי וכל שאר שופטי הקו והמשקיפים הבינו שהם טעו, וגזלו גול חוקי מהאנגלים. אז מה הבעיה לעצור רגע את המשחק - להגיד - טעינו. ולעשות צדק. הרי הנבחרות והשחקנים משקיעים כל כך הרבה שנים , תקציבים ואימונים כדי להגיע לרגע הזה - אז מה הבעיה לקום ולהגיד טעינו? מה עדיף ממה - האם עדיף לקפח נבחרת כדורגל, ולפגוע בה ובשחקניה קשות, ולגזל מהם את מה שעל פי דין מגיע להם, וכל זה העיקר שהשופט לא יצטרך להודות בטעותו, או שעדיף שהשופט אחרי דקה או שניים יגיד סליחה, אני רק בן אדם, ואם המציאות מראה שטעיתי- אז ניתן את מה שמגיע למי שמגיע ונאשר את השער.
אז בעצם מה קרה כאן בסופו של דבר - כל העולם ראה שנעשה עוול משווע לשחקנים ולנבחרת, ומאמצים ותקציבים של שנים יורדים לטמיון, והכול בגלל חוק טיפשי שבני אדם המציאו שאם שופט שרק - אז הוא לא יכול לחזור בו, למרות שאחרי כמה שניות גם הוא מבין שטעה. זאת בתוספת לספורטיביות המעוותת של השוער והשחקנים שראו שהכדור עבר את קו השער, שהם יודעים את האמת, אבל הם לא ייגשו אל השופט להגיד לו את האמת, אלא ימשיכו לשחק ולנצח בשקר, בשם הספורט והרוח הספורטיבית כמובן, המדברת על לנצח ביושר ולהפסיד בכבוד.
לאור זאת אני שואל את עצמי - אם כך הם פני הדברים בספורט - יכול להיות שהפסיכולוגיה העקומה הזאת גם עובדת המגרש הפוליטי? זאת אומרת שכולם רואים את הטעות אבל אף אחד לא מוכן להודות בה? שפוליטיקאים מוכנים להמשיך לשחק את משחק השקר העיקר שהשופט לא יגיד טעיתי? שבעצם האמת לא חשובה אלא האם השופט ראה או לא ראה?
מיליוני ילדים ברחבי העולם רואים את המונדיאל - מה המסקנה החינוכית שהם יסיקו ממראה עיניהם? שמותר לשקר, להבקיע שער ביד, או בנבדל, העיקר שהשופט לא יראה. הם יסיקו מזה שגם אם ראית שנעשה עוול ויש פגיעה באנשים או בנבחרת - שב בשקט, זו לא בעיה שלך, ואם השופט לא ראה, אז אפשר לנצח גם ברמייה. זאת אומרת שלא האמת חשובה, לא האמת הספורטיבית תנצח, אלא הניצול של טעות השופט, האגו של השופט או של פיפ"א שלא מוכנים להכיר בטעות ולעשות צדק - הם אלו שמנצחים.
ספורט הוא הרבה מעבר לספורט. בספורט גלום גם עולם חינוכי וערכי גדול. של יושר, הגינות וספורטיביות. ברגע שהגביע מעוור עיני שופטים ומסנוור עיני ספורטאים, אז גם הספורט כמו הפוליטיקה הופכים להיות מקום מפלטם של אלו החיים על חשבון עוורונם וטעויותיהם של האחרים, ופחות על חשבון האמת שלהם. את העיוות הזה אפשר לשמוע גם מבעד לרעש הנוראי של כל הוובזולות או איך שלא קוראים להן.
עבר את הקו? אנגליה-גרמניה
צילום: Gettyimages Imagebank
מומלצים
