שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    השמצת הומוסקסואלים? תיזהר
    אי מינויו של מרצה או פיטוריו בשל השקפה פוליטית או חברתית, הם עוולה אזרחית וכן עבירה פלילית. האקדמיה חוטאת כשהיא בוחנת את חבריה על בסיס לא מקצועי

    אוניברסיטת בן גוריון פיטרה מרצה שעל פי הציטוטים המיוחסים לו קבע כי: "אנשים המנהלים אורח חיים חד-מיני מוחצן, עלולים לפגוע בצעירים שאינם בטוחים במיניותם ולמנוע מהם חיי משפחה 'נורמליים'". לדבריו, נטייה מינית בהחלט ניתנת לריסון ולבחירה. "אני, לדוגמה, נמשך לכל הנשים - אבל אני מרסן את עצמי", אמר. "כך יכולים גם ההומוסקסואלים".

     

    תגובת האוניברסיטה הייתה כי "המרצה השמיע דברים קטגוריים וחד-משמעיים על תופעת ההומוסקסואליות. דבריו עוררו זעם רב, הן מצד סטודנט הומוסקסואל שנפגע קשות, והן מצד סטודנטיות שנעלבו מדבריו הבוטים. בשימוע שנערך לו, לא רק שלא התנצל על דבריו המעליבים, אלא אף חזר עליהם".

     

    אירוע זה מהווה חלק מהלך רוח ציבורי רחב שיש לו ביטוי גם באקדמיה, ולפיו נבחנים לא רק על בסיס מקצוענות אלא גם על בסיס דעות פוליטיות או חברתיות. תגובתה של אוניברסיטת בן גוריון מבטאת בדיוק את הלך הרוח הפסול הזה. האוניברסיטה סבורה כי התבטאות לגבי תופעת ההומוסקסואליות בשיעור העוסק באתיקה, פסולה כשדברים אלה מעוררים אי נוחות, התמרמרות או זעם מצידם של סטודנטים.

     

    דוגמאות אחרות להלך רוח זה אינן חסרות. באוניברסיטה אחרת הביעו מחאה נגד מרצה שבמסגרת קורס הקרין את הסרט ג'נין ג'נין. חבר בכיר באוניברסיטת בן גוריון תבע לפסול את מינויו של מועמד, בשל העובדה שביטא עמדות אנטי ישראליות. נשיאת האוניברסיטה התבטאה בחריפות נגד מרצה בשל מאמר אנטי ישראלי שפירסם בעיתונות הזרה. אירועים אלה שונים מאוד זה מזה; חלקם נוגעים לחופש האקדמי של מרצה לבטא בעבודתו האקדמית עמדות לא קונבנציונאליות; האחרים נוגעים לחופש הביטוי של מרצה מחוץ לעבודתו האקדמית. עם זאת, הלך הרוח הכללי שממנו אני חרד משתקף בכל אחד מהמהלכים.

     

    אי מינויו של מרצה או פיטוריו בשל השקפתו הפוליטית או החברתית, היא עוולה אזרחית וכן עבירה פלילית על חוק שוויון ההזדמנויות בתעסוקה האוסר על אפליה בשל השקפה.

     

    האוניברסיטה עצמה עלולה להיות חשופה לתביעות נזיקיות ואולי אפילו פליליות בגין מדיניות כזו. עם זאת, החשש האמיתי איננו משפטי גרידא; החשש האמיתי הוא התנוונות של הרוח החופשית של האקדמיה הישראלית.

     

    רבים מהוגי הדעות הבולטים בישראל, הן בשמאל והן בימין, ביטאו ומבטאים עמדות פוליטיות קיצוניות ולא קונבנציונליות. נשיאה הראשון של האוניברסיטה העברית, יהודה ליב מאגנס, היה חבר בתנועת ברית שלום והתנגד נחרצות למלחמת העצמאות. ישעיהו ליבוביץ, שטבע כידוע את המושג "יודו-נאצים", היה מגדולי האינטלקטואלים של מדינת ישראל. מן הצד השני, פרופסור ישראל אלדד, חבר לח"י שהופיע גם ברשימת מולדת, היה אף הוא מן האינטלקטואלים המבריקים בישראל. ללא דמויות אלה הייתה האקדמיה הישראלית ענייה יותר ומעניינת הרבה פחות. המקצוענות של האקדמיה הישראלית, תרומתה לחברה ולתרבות הישראלית תיפגע אנושות אם הלכי רוח אלה יחדרו לתוכה.

     

    פרופ' אלון הראל, הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים