שתף קטע נבחר

דם על הידיים

הקרב בין טרנד הערפדים למחנה מחזות הזמר מתלהט. אבל יש דבר אחד משותף לנערי האופל החתיכים ולתיכוניסטיות שמזייפות בציבור – כולם, בסופו של דבר, חנונים. רונה קופרבוים מאוהבת באלכסנדר סקארסגארד

בתחילת יוני התעוררתי בת 15. אף אחד לא שם לב. רק כשחתמתי בדואר רונה סקארסגארד הסתבר שיש בעיה. האובססיה לערפדים שאבה אותי פנימה. מצצה ממני ליטרים של היגיון. דם אמיתי חזרה בארצות הברית לעונה שלישית, ויחד איתה חזר למסך ערפד בלונדיני בגובה שני מטר. בדמיוני התחתנו במרתף של טירה גותית ומאז אני נושאת את שמו. בעלי מסכים.

 

במלחמת המחנות הגדולה – ערפדים מול מחזות זמר – אין מקום לפרופורציות. או שאתה בפנים, או שאתה רואה חדשות. הקרב הוא על תואר הטרנד החם בתרבות הפופולרית; האמצעים הם להקדיש הרבה יותר מדי זמן ואנרגיה. אבל בעצם, כמו תמיד עם תופעות מבוססות נוער, המאבק הוא על הזכות להסחף.

מחזות זמר הם עסק חלקלק. בגלל זה ניגשים אליהם בנעלי סטפס. הכוחות שמובילים את מחנה המיוזיקלס כוללים את אמריקן איידול ששתלה את הזרעים, סאגת היי סקול מיוזיקל המטופשת מכדי להתקיים, ו- glee - הסדרה שהכניסה מצלמה למועדון הזמר של חנונים בתיכון אמריקאי ושכנעה את העולם שאין מגניב מלשיר שירים מביכים בפומבי. התוצאה: אלפי ילדים נרשמים לסדנאות מיוזיקלס באמריקה, ברודווי רושמת עליה במכירות והמנהלים של בריטני ספירס מעוניינים שגם היא תזכה לפרק מיוחד בעונה השניה, אחרי שמדונה נהנתה ממחווה כזו בעונה שבדיוק הסתיימה. יוטיוב, בהתאם, נראה כמו לקט של פרקי אודישנים בגלל שיותר מדי טינאג'רים גילו שהם מוכרחים לבטא את עצמם באמצעות ברברה סטרייסנד. המילה שאתם מחפשים היא זוועות.

בינתיים, בצד השני של הסקאלה החברתית, יושבים מעריצי ז'אנר הערפד ומחכים שהשמש תשקע. שני סרטי דמדומים התמקמו במקומות הראשון והשני בטבלת סרטי הנעורים המכניסים של כל הזמנים, וכעת, כשהסרט השלישי בסדרה יוצא לקולנוע, ברור שיש פה יותר מאשר עוד פרצוף יפה, כי לרוברט פטינסון יש גם גוף ממש ממש חתיך. מה שטוב במחנה הערפדים הוא שאף אחד מכוכביו לא מנסה לטעון שהחיים יפים. אם כבר, פטינסון וקריסטין סטיוארט, הזוג הראשי של דמדומים, מייצגים איזה שיק אובדני מגוחך (אינספור תמונות פפרצי מנסות לשווא לתפוס את סטיוארט מחייכת), בזמן שהמחנה הנגדי מכחכח בגרון לקראת סולו בנושא הקשת בענן.

אם כבר מלחמות, אז סביב טרנדים. עפרה חזה וירדנה ארזי, שלום עכשיו לעומת שלום אחר כך, אייפון 4 מול טלפון חוגה. בתקופה הזאת ובמזג האויר הזה אנחנו נזקקים לכל הסחות הדעת שאפשר לארגן. בניגוד למציאות, שהיא רבת פנים וניואנסים וכוללת פתקים מרגיזים מהבנק, בשביל לאמץ עמדה במאבק פופי לא צריך יותר מאשר התלהבות. אתה מחליט כי ככה. ממילא על בסיס ככה אנחנו עושים את רוב ההחלטות שלנו; במקרה הזה לפחות אין העמדת פנים.

הערפדים הם אפלים, מחזות הזמר בהירים. מעריצי הערפדים אוהבים צללים, מעריצי המיוזיקלס מעדיפים אורות במה. לכאורה יש הבדלים אמיתיים בין המחנות, אבל בעצם שניהם פועלים על עקרון של סובלימציה - מוציאים לך את הנשמה במקום לעשות סקס. ככה זה כשקהל היעד בן 15. ובסך הכל, כשמדובר במצעדי פופולריות, השאלה תמיד היא למי יש פחות חברים. כל היתר – מותגי אופנה, להקות, כוכבי קולנוע וסוגים של סניקרס – הם תפאורה בלבד. מהבחינה הזאת שני המחנות באותו צד. המעריצים הם אלה שישבו קדימה באוטובוס של בית הספר ומודאגים כל השנה מי יגיע ליום ההולדת שלהם. אחר כך, כשהם גדלים, הם הופכים להיות אתה.

מומלצים