"הרשעה על מינוי פוליטי - רק אם בוצע מ-2004"

מה המשמעות ארוכת הטווח של הכרעת הדין במשפט הנגבי ? בשיחה עם מומחי משפט, מסכימים כולם כי מדובר בפסק דין תקדימי, שבעצם קובע לראשונה כי מינויים פוליטיים הם עבירה פלילית. כך קבעו שניים משלושת שופטי ההרכב. אז מדוע בעצם לא הורשע הנגבי? משום שאחד מהם - השופט אריה רומנו - החליט לא להרשיע בגלל טענת "ההגנה מן הצדק": כלומר, הוא קבע שהנגבי עבר על החוק, אך העמדתו לדין לא הייתה מוצדקת, שכן בזמן שביצע את העבירה, הדבר לא נחשב לעבירה פלילית.

זיכוי הנגבי - כותרות אחרונות ב-ynet:

• המפכ"ל מגבה: "החקירה הייתה מקצועית"
• 3 שופטים, 3 דעות: המחלוקת שהביאה לזיכוי
• המינויים מדברים: "העלימו כוכב פופ"
• הנגבי לא המציא את הגלגל: מנימוקי השופטים
• השופט זיכה - הציבור עוד לא / אטילה שומפלבי
  

"האמירה של שופטי הרוב היא אמירה חד משמעית - שכיום מינויים פוליטיים הם עבירה פלילית", אמר ל-ynet פרופ' אריאל בנדור מהפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן. "ההגנה מן הצדק", הוא מסביר, "קובעת כי בתקופה בה התבצעו המעשים, לא הייתה תפיסה ברורה לפיה מדובר בעבירה פלילית. אני לא חושב שהכרעת הדין הינה מכה לפרקליטות, כיוון שטענתם העקרונית הוכחה ונקבע כי מינויים פוליטיים הינם עבירה פלילית".

"לא ייתכן לתת הכרעה שיפוטית הקובעת כי עסקינן בעבירה פלילית, על מעשים שנעשו עוד טרם הוצאה הנחייה המזהירה לבל יעבור אדם עבירה פלילית בגין מינוי פוליטי", כתב בהכרעת הדין השופט יואל צור. אז היכן, אם כן, עובר הגבול? ממתי נחשב מינוי פוליטי לעבירה? לדברי מנהל בתי המשפט בדימוס, דן ארבל, זהו אותו יום באוקטובר 2004, שבו הוציא היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הנחיות ברורות לשרי הממשלה, לפיהן מי שנותן "ג'ובים" - עובר על עבירת מרמה והפרת אמונים.

בשיחה עם ynet, הסכים גם ארבל כי האמירה העיקרית והחשובה בהכרעת הדין נוגעת להגנה מן הצדק: "בית המשפט הגיע למסקנה שהעבירה נעברה, אבל מכיוון שלא העמידו אף אחד לפני הנגבי לדין, ישנה פגיעה בשלטון החוק, כאשר את החוק צריך להפעיל באופן שווה כלפי כולם. אי אפשר להפעיל אותו נגד מישהו מסוים". אבל לדבריו, המצב כבר שונה: "מאז הנחיותיו של מזוז, צריך להיות ברור לכל הפוליטיקאים שאין יותר מינויים פוליטיים - ואם יבואו כאלו, הם יגררו אחריהם כתב אישום".

אכיפה סלקטיבית? "ההר לא הוליד עכבר"

אחת הטענות שהעלו השופטים, ובעיקר השופט צור, נגד המשטרה והפרקליטות, היא כי נקטו נגד הנגבי אכיפה סלקטיבית. ד"ר מיכל טמיר, מומחית למשפט ציבור ממכללת "שערי משפט" ומחברת ספר בנושא אכיפה סלקטיבית, סבורה כי הכרעת הדין דווקא מוכיחה כי אין כאן אכיפה סלקטיבית, משום ששניים מהשופטים סברו בסופו של דבר כי הנגבי כן עבר עבירה של הפרת אמונים: "זה לא נכון לומר שההר הוליד עכבר".

• מסמך: קראו את הכרעת הדין (1,018 עמ') או את התקציר (70 עמ')
  

"צריך להבדיל בין התנהגות לא ראויה לפליליות שלה", היא מסבירה. "יכול מאוד להיות שהתנהגות לא ראויה, אך כדי שתהפוך לפלילית והנגבי יורשע, צריך להוכיח שהיה לו ברור שזו התנהגות פלילית בשעת המעשה.

כאן למעשה נכנס לתוקף הכלל 'אין עונשין אלא מזהירין'".

עבירת הפרת האמונים, לדבריה, היא תחום רחב, בו יכולים שופטים להכריע בכל פעם לגופו כל עניין. לכן, לדבריה, נהגה הפרקליטות באופן ראוי כששכן החליטה להעמיד לדין - והותירה את ההחלטה לבית המשפט: "ניתן להכניס לגדר הזו כל מיני עניינים, ומה שהביא לזיכויו של הנגבי מסעיף זה, הינו העובדה שאף אחד לא הורשע בעבר בנושא זה, ולא היה ברור שזו עבירה".

גם על ההחלטה להעמיד את הנגבי לדין על שוחד בחירות - עבירה ששניים משלושת השופטים זיכו אותו לחלוטין ממנה - ד"ר טמיר מגינה: "ניסו כאן לטעון שהיו מינויים פוליטים רבים, ובתוך כך יש שוחד בחירות ומרמה. היה ניסיון להכניס את זה לגדר העבירה. מאחר שהיה מדובר בהמון - הכמות הופכת לאיכות".

קלון? "לא בטוח שמתאים"

ד"ר טמיר מבהירה כי בשום פנים אין בפסק הדין הכשר לפוליטיקאים לבצע מינויים פוליטיים בעתיד: "בית המשפט מכיר בכך שצריך להוקיע התנהלות כזו, אך כאמור - הוא לא יכול להרשיע מכיוון שלא ברור שזו עבירה ואיש לא הורשע בעבר". אילו הורשע הנגבי בנסיבות כאלה, היא מסבירה, היה בית המשפט חוטא: "פסק הדין היה הופך לאכיפה סלקטיבית. ייתכן שבעקבותיו יהיה ברור שמדובר בעבירה".

מנצח בבית המשפט. הנגבי (צילום: גיל יוחנן)

ומה לגבי עדות השקר, שבה הורשע הנגבי על ידי שניים מהשופטים? אמנם מדובר בעבירה חמורה שעונשה הוא עד שבע שנות מאסר, אך לדבריה, סביר שהנגבי יזכה להרבה פחות מכך: "כמובן שזו עבירה שיכולה להכיל בתוכה קשת מאד רחבה של נסיבות.

תיאורטית, בית המשפט לא מוגבל בקביעת הקלון לעבירות מסוימות, ויוכל לקבוע קלון גם בשל עבירה זו. עם זאת, התחושה היא שמהגרעין הקשה של העבירות זוכה הנגבי, ולכן לא בטוח שיהיה זה המקרה המתאים להטיל קלון - בשל עבירה שלא היא שעמדה במרכז הפרשה".

לדברי פרופ' בנדור, שאלת הקלון היא משמעותית ביותר, בגלל השלכותיה על המשך דרכו הציבורית של הנגבי. גם הוא סבור ש"בנסיבות העניין, לא מדובר בסעיף המרכזי בכתב האישום". ואולם, הוא מוסיף, "כשמדובר באיש ציבור, עדות שקר היא לא דבר שניתן להקל בו ראש - ולכן ישנה אפשרות שהתביעה כן תבקש, במקרה זה, קלון".

כך או כך, לדבריו, להכרעת הדין יש היבטים עקרוניים ומשפטיים סבוכים, ולכן ייתכן שלפנינו יש עוד שנים רבות של דיונים לגבי הקלון, ובערעורים השונים בתיק הזה.