בשביל מה צריך חומרות שלא כתובות בתורה?
שאלה:
בתורה כתוב שאין להוסיף ואין לגרוע מהמצוות, אז איך כל האורתודוקסים מתמקדים בכל מיני דקויות של שמירת מצוות שכלל לא כתובות בתורה, אך הנסיבות גרמו להחמרה כשלעיתים הסיבה להחמרה נעלמה אך בגלל שזה הפך למנהג ההחומרה מקבלת משנה תוקף כאילו זה כתוב בתורה? לדעתי, יש מצב שזה מרחיק יהודים מהדת ולא מקרב את ההמונים. (איתן, מרכז)
תשובה:
איתן שלום,
השאלה שאתה מעלה, היא שאלה עקרונית ויסודית ביחס לתורה שבעל פה, ולתקנות וגזרות חכמים.
על סמכותם של חכמים לתקן ולגזור כותב הרמב"ם, שיש להם סמכות לפסוק ולתקן: "אחד דברים שלמדו אותן מפי השמועה והם תורה שבעל פה, ואחד דברים שלמדום מפי דעתם באחת מן המידות שהתורה נדרשת בהן ונראה בעיניהם שדבר זה כך הוא, ואחד דברים שעשאום סייג לתורה ולפי מה שהשעה צריכה והן הגזרות והתקנות והמנהגות, כל אחד ואחד מאלו השלשה דברים מצות עשה לשמוע להן, והעובר על כל אחד מהן עובר בלא תעשה, הרי הוא אומר "על פי התורה אשר יורוך" - אלו התקנות והגזירות והמנהגות, שיורו בהם לרבים כדי לחזק הדת ולתקן העולם, "ועל המשפט אשר יאמרו" - אלו דברים שילמדו אותן מן הדין באחת מן המדות שהתורה נדרשת בהן, "מכל הדבר אשר יגידו לך" - זו הקבלה שקבלו איש מפי איש". (רמב"ם הלכות ממרים פרק א)
כלומר, מלבד הפרשנות שיש לחכמים בהסברת דברי תורה כפי שקיבלו אותם במסורת – כך יש להם סמכות לתקן לגזור ולהנהיג דברים חדשים לפי הצורך. מי שעובר על אחד מדברים אלו, עובר על איסור "לא תעשה".
האם יש אפשרות לשנות גזירה שתיקנו חכמים בעבר?
עקרונית כן, אבל...
וכך כותב הרמב"ם בהמשך: "בית דין שגזרו גזרה או תקנו תקנה והנהיגו מנהג ופשט הדבר בכל ישראל, ועמד אחריהם בית דין אחר ובקש לבטל דברים הראשונים ולעקור אותה התקנה ואותה הגזרה ואותו המנהג, אינו יכול עד שיהיה גדול מן הראשונים בחכמה ובמנין, היה גדול בחכמה אבל לא במנין, במנין אבל לא בחכמה, אינו יכול לבטל את דבריו, אפילו בטל הטעם שבגללו גזרו הראשונים או התקינו אין האחרונים יכולין לבטל עד שיהו גדולים מהם". (רמב"ם הלכות ממרים פרק ב).
כלומר, בית דין אחר יכול לבטל הדבר בתנאי שהוא גדול מבית הדין הראשון בחכמה ובמניין. (הרמב"ם דן שם כיצד ייתכן הדבר, שהרי בית הדין הגדול מונה שבעים ואחד דיינים).
העיקרון של הלכה זו הוא, שחכמים קטנים בחכמה, אינם יכולים לבטל דברים של חכמים גדולים מהם, מכיוון שלא תמיד האחרונים יכולים לדעת ולהבין את כוונת החכמים הראשונים.
מכל מקום, ברור ופשוט, שכל זמן שלא תחזור ותתקיים הסנהדרין, אין לאף קבוצה של חכמים היכולת לשנות גזרות קודמות אפילו אם הטעם בטל.
זה בהחלט חיסרון של דורנו, ולפעמים "מרגיז". אולם עדיף לנו להישאר ולהיות יהודים "רבניים" המקבלים עליהם את תקנות החכמים לדורותיהם, מאשר להיות דומים לזרמים אחרים ח"ו, אשר כל דבר שאינו נראה להם מתאים לדורנו, שולחים בו יד... ואפשר לראות את התוצאות של דבר זה. (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
