שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    נפגעת נפשית בצבא? כך תצא לקרב על הפיצויים

    בין המשתמטים שמזייפים בעיות נפשיות ישנם גם חיילים שחוו התעללות אמיתית שהותירה צלקות בנפשם. הדרך להשגת פיצויים אינה פשוטה – המערכת דורשת להוכיח קשר סיבתי בין השירות למצבם. עבורם הקרב רק מתחיל

    חיילים רבים שחוו התעללות שהותירה בהם צלקות נפשיות ולעיתים אף פיזיות, מתקשים לממש את זכויותיהם. נכון, זכותם להגיש תביעה לאגף השיקום של משרד הביטחון בתום שירותם, אך יהיה עליהם להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין מחלתם או נכותם לבין האירועים שחוו בצבא - משימה קשה ביותר.

     

    זה לא סוד שיש אנשים שמזייפים בעיות נפשיות כדי להשתמט מצה"ל ולזכות בפטור משירות. אולם יש גם מי שפגיעתו אמיתית וכואבת. ר'  לדוגמא, הספיק לשרת בצה"ל שנה וחצי לפני שהתמוטט ושוחרר על פרופיל 21 נפשי.

     

    "הוא הלך לצבא בריא ושלם", מספרת אמו בכאב. "הוא היה בחור מבריק והיו לו הרבה חברים. היום הוא כל היום בבית, אין לו מסגרת. אנחנו עד היום בתביעה שישקמו אותו".

     

    אמו של ר', שלא שירת כלוחם אלא עסק בתפקיד מתחום האלקטרוניקה, מוסיפה וטוענת: "המפקד שלו היה משפיל אותו כל הזמן ואומר לו: 'אתה לא מתאים לעבוד פה, אתה מתאמים לגינון'. לאחר שנה וחצי הוא התמוטט וחלה".

     

    לטענתה בנה הלך לאיבוד בתוך מערכת גדולה ומסועפת. "אין עם מי לדבר", היא אומרת. "הצבא זה גוף גדול. בני לא בקשר עם קצינת נפגעים. לא קיבלנו כלום ואנחנו במהלך תביעה".

     

    חובת ההוכחה

    בצבא אומרים בתגובה לשאלות בנושא כי מי שמוסמך לפצות חייל שנפגע נפשית במהלך שירותו הוא משרד הביטחון. "חייל המוכר כנפגע נפש בעת שחרורו מצה"ל עקב פרופיל רפואי (21) זכאי לליווי קצינת נפגעים בתהליך השחרור", נמסר מדובר צה"ל. "בנוסף, החייל זכאי לבקש מעורבות וסיוע של קצינת הנפגעים בהגשת תביעה להכרה ממשרד הביטחון".

     

    דוגמא לקושי של חייל משוחרר פגוע נפש ניתן לראות בתגובה שנמסרה ממשרד הביטחון ובה נכתב כי "קביעת פרופיל 21 בצה"ל אינה מעידה בהכרח כי קיים קשר בין מצבו הנפשי של החייל לתנאי שירותו כמתחייב בחוק הנכים".

     

    עורך דין אלי סבן, העוסק במימוש זכויות חיילים, מסביר כי למעשה על החייל שנפגע נפשית להוכיח בתביעה שהוא מגיש נגד משרד הביטחון כי מצבו הרפואי והנפשי נגרם עקב מסכת ההתעללות שעבר. "עליו להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין המחלה או הנכות לבין האירועים שחווה בצבא", אומר סבן.

     

    לדבריו, "בתרחיש 'האופטימי' החייל נשלח לאגף השיקום לבדיקת מומחה, אשר משתכנע כי יש קשר סיבתי בין המחלה לבין ההתעללות. לאחר מכן, מתייצב החייל בפני ועדה רפואית הקובעת את דרגת נכותו".

     

    אולם במקרים רבים קיים קושי רב להוכיח את הסיבתיות. "תהליך ההדחקה נמשך לרוב עד לאחר השחרור מצה"ל ועשוי להתפרץ אף כמה שנים מאוחר יותר", מספר סבן. "בפועל, חוסר מודעות מצד החיילים לצורך לאסוף מייד את העדויות להתעללות שהם חוו, לצד רצון להדחיק את אשר עברו, בדומה לנפגעת אונס אשר מסתירה את נפילתה כקורבן, מסכל את אפשרותם לקבל פיצוי. חלקם הגדול לא פונים לקציני בריאות הנפש או לגורמים מקצועיים אחרים".

     

    לשבור את קשר השתיקה

    לא פעם, הקושי של החייל להוכיח כי מעשי ההתעללות התרחשו נובע מכך שאותם "טקסי התעללות" נעשים בסתר ובסוד, ואף אחד לא מוכן להעיד על מה שקורה בהם. "כך גם לגבי התעללויות שנעשות בבתי הכלא הצבאיים", מוסיף עורך הדין. "אלו נעשות שלא לעיני שאר הכלואים, כאשר אין אף עד. במצב שכזה, התובע יתקשה להוכיח תביעתו וכל שנותר לו לשכנע באמינות ומהימנות דבריו".

     

    סבן מדגיש כי לאחר מקרה של התעללות, על החייל הקורבן לאסוף תיעוד בכתב, ככל הניתן בסמוך לאותו אירוע. "הדבר יכול להיעשות, בין על ידי הגשת תלונה קבילה לנציב קבילות חיילים וכדומה, או באמצעות שיחה עם הקב"ן (קצין רפואה נפשית – א.ר) על מצבו הרפואי אשר נגרם לו עקב ההתעללות".

     

    אך זה עוד לא הכל. "חשוב מאוד לאסוף עדויות מחיילים שהיו עדים למעשי ההתעללות ובכל מקרה יש צורך להוכיח, רצוי בתצהירים, את אותה התעללות שגרמה לנכות הנטענת", מוסיף סבן. "ניתן אף לבקש מבית המשפט שייזמן את הגורמים שהיו עדים להתעללות לצורך מתן עדות". אכן, משימות לא פשוטות. ודאי לא לאדם שזה עתה חווה טראומה.

     

    אין פיצוי על עוגמת נפש

    גם לאחר הכרה בחייל כנכה צה"ל, יש להבחין בין דרגות הנכות. נכות קבועה – בין 10% ל-19% – מזכה במענק חד פעמי שנע כיום בין 40 אלף שקל ל-150 אלף שקל. בנוסף, לחייל עומדת הזכות לגשת פעם בשנה לוועדה רפואית וזאת במידה וחלה החמרה במצבו הרפואי. באשר לנכות ששיעורה עומד על 20% ומעלה, מקבל הנכה תגמול חודשי של כ-380 שקל עבור כל 10% נכות לכל חייו.

     

    כמו כן, בהנחה כי נקבעה שיעור נכות שכזה, והחייל לא מסוגל למצוא עבודה עקב נכותו הרפואית, הרי שמשרד הביטחון יצטרך לדאוג לו למשכורת חודשית לכל ימי חייו. בנוסף, זכאי החייל לטיפול רפואי באמצעות אגף השיקום והוא יכול לבקש שמשרד הביטחון יממן לו לימודים במוסדות להשכלה גבוהה ומלגת קיום לכל תקופת הלימודים או מימון לפתיחת עסק.

     

    יש להדגיש כי חוק הנכים לא מעניק פיצוי בגין עגמת נפש שנגרמה כתוצאה מאותה התעללות, כך שאם לא נגרמה לאותו חייל נכות הוא לא יהיה זכאי לפיצויים.

     

    תגובת משרד הביטחון 

    בתשובה לשאלות אודות התהליך לתביעת פיצויים, נמסר ממשרד הביטחון כי "חייל משוחרר הסובל מבעיה נפשית/טראומה יכול לפנות אל היחידה לתגובות קרב בצה"ל לקבלת טיפול.  כמו כן, חייל משוחרר הסובל מטראומה נפשית כתוצאה מתנאי שירות (לטענתו) יכול להגיש בקשה להכרה בנכות על פי חוק הנכים, לאגף שיקום נכים ולצרף את כל המידע/החומר הרפואי שברשותו.

     

    "כאשר מתקבלת בקשה כנ"ל באגף, הפונה מוזמן אל משרדנו, אנו מבקשים לקבל פרטים על מקום קבלת הטיפול הרפואי, מבררים את תנאי השירות ולאחר מכן מעבירים לחוות דעת מומחה רפואי (פסיכיאטר) לקבלת חוות דעת על הקשר בין הבעיה הנפשית ותנאי השירות. עם הגשת התביעה ועד לברורה זכאי הפונה לקבלת טיפול רפואי.

     

    "במקרים של פוסט טראומה לאחר מבצע צבאי או מלחמה, משרדנו מפנה אל היחידה לתגובות קרב בצה"ל. היחידה מאפשרת טיפול רפואי וקובעת האבחנה. משרדנו נעזר באבחנה זו לקביעת הקשר.

     

    "לאחרונה (אפריל 2010) הוקמה מערכת הכרה ממוחשבת באגף שיקום נכים, במערכת החדשה קיימת אפשרות לציין/לסמן בגין מה הוגשה התביעה. אפשרות שלא הייתה קיימת בעבר".

    פורסם לראשונה 17/07/2010 18:26

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: שאול גולן
    טירונים. קושי לאסוף עדויות להתעללויות
    צילום: שאול גולן
    עו"ד אלי סבן
    מומלצים