שתף קטע נבחר

יונתן שפירא בשב"כ: "מנסים לצנן מחאה פוליטית"

פעיל השמאל שריסס בגטו ורשה כתובות בעד שחרור עזה, טוען שפגישתו עם אשת השב"כ שלשום הייתה "חקירה פוליטית". באגודה לזכויות האזרח טוענים כי מחאתו לגיטימית, וקובלים על מה שלטענתם הפך לנוהג: "מנסים לאותת - 'שמנו עליכם עין'"

האם שרותי הביטחון צריכים לצאת בעקבות מי שמבצע מחאה פוליטית - בוטה ומתריסה ככל שתהיה? באגודה לזכויות האזרח לא הופתעו היום (ג') מהידיעה על כך שפעיל השמאל יונתן שפירא נחקר על-ידי שירות הביטחון הכללי, אך הביעו דאגה ממה שהולך ומסתמן לטענתם כדפוס פעולה של השב"כ נגד פעילים פוליטים.

 

"חייבים להבין שבמדינה דמוקרטית, אדם אינו מוזמן לשיחה עם שירותי הביטחון בשל השתתפות במחאה פוליטית", אמרה עו"ד לילה מרגלית, ראש תחום זכויות אדם בפלילים באגודה. "אם הוא עבר על החוק יש לזמנו לחקירה במשטרה, ובמקרים מתאימים - לנקוט נגדו צעדים".

 

שפירא, שזכור כאחד החתומים על מכתב הטייסים הסרבנים משנת 2003 ומוכר כפעיל בולט נגד פעילות צה"ל בשטחים, עלה לאחרונה שוב לכותרות, אחרי שריסס על קיר בגטו ורשה את הכתובות "שחררו את כל הגטאות" ו"שחררו את עזה ופלסטין". שלשום הוא התייצב למה שהוגדר כ"שיחה" בתל-אביב עם אשת שב"כ, שהתעניינה בפעילותו נגד הכיבוש ולמען הטלת חרמות וסנקציות על ישראל. שפירא סיפר היום ל-ynet כי היא הבהירה לו שהוא אינו חשוד, ושאין כוונה לעוצרו.


הכתובת בגטו ורשה (מתוך האתר הפולני "קמפניה פלסטינה")

 

אבל באגודה לזכויות האזרח לא השתכנעו, ומרגלית הדגישה כי אין זו הפעם הראשונה שבה פעילי שמאל מוזמנים ל"תשאולים". לדבריה, "זימון אנשים לשיחות עם שירותי הביטחון, במעין חקירות אזהרה שנועדו להניא אותם מהשתתפות בפעילות פוליטית או מחאה, הוא מעשה פסול".

 

"גם פעילות שמחוץ לקונצנזוס ונתפשת כפוגענית או שנויה במחלוקת היא לגיטימית במדינה דמוקרטית", קובלת מרגלית. "שיחות מהסוג הזה, גם אם הן מוגדרות כשיחות חופשיות ולא כחקירות, עלולות לצנן פעילות פוליטית לגיטימית. זה פשוט לאותת: שמנו עליכם עין, חישבו פעמיים לפני שתשתתפו בפעילות לגיטימית".

 

"מי שלא מסכים עם השב"כ מוגדר 'סכנה'"

שפירא עצמו סיפר היום ל-ynet כי כשקיבל את שיחת הטלפון מאשת השב"כ, שהציגה את עצמה בשם רונה, לא היה נלהב כמובן לפגוש אותה, אך לבסוף נענה להפצרותיה. "הבנתי שבמוקדם או מאוחר ידברו איתי, ולא רציתי שיטרידו אותי במקום אחר. אין לי מה להסתיר, ועניין אותי לדעת מה קורה, אז הסכמתי". בעבר הוא נחקר כבר כמה פעמים על-ידי כוחות הביטחון, כשנעצר בהפגנות של ארגוני שמאל.

 

במהלך השיחה עם אשת השב"כ רשם לעצמו שפירא את הדברים, אולם זו החרימה לדבריו את הדף, בטענה שמעשהו אינו חוקי. כשיצא מהפגישה, העלה שוב את הדברים על הכתב מזכרונו. לדבריו, רונה אמרה לו במהלך פגישתם כי ייתכן שבקרוב פעילותו - המקדמת מעשי חרם וסנקציות נגד ישראל - תהיה לא-חוקית. היא גם שאלה אותו על הכתובות שריסס בגטו ורשה וההפגנות שנערכות דרך קבע בבלעין ונעלין, ושבהן השתתף.

 

שפירא סיפר ל-ynet כי כשהתעניין מהיכן השיגה את המידע על אודותיו, ושאל אם השב"כ מצותת לטלפון שלו, השיבה רונה כי

אין באפשרותה לענות לו וכי לשב"כ יש דברים חשובים יותר לעשות. פעיל השמאל טוען כי היא ביקשה ממנו שלא לפרסם את תוכן השיחה, אך הוא הבהיר לה שיפרסם בכל זאת את תוכנה, כמו גם זה של כל שיחה עתידית.

 

"זו הייתה מעין חקירה פוליטית", טען לאחר מעשה. "השב"כ אמור להגן מפני סכנות ביטחוניות, אבל נראה שמי שלא מסכים עם דעותיהם מוגדר כסכנה". לדעתו, משמעות המעצר היא שצעדי החרם שהוא מקדם נגד המדינה יעילים ומלחיצים את הרשויות. "יש לזכור כי אילו הייתי פלסטיני, לא הייתי משוחרר כל כך מהר, והיחס היה שונה. אמיר מחול עדיין במעצר".

 

Read this article in English

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מאיר אזולאי
יונתן שפירא. "השב"כ אמור להגן, לא?"
צילום: מאיר אזולאי
מרגלית. "לא כך עושים במדינה דמוקרטית"
מומלצים